שבוע טוב.

נראה שאני די חזרתי לכאן...

אבל בוא נודה באמת, שאנחנו נמצאים במשבצת של- היינו יחד בכמה קבוצות אבל אף פעם לא נוצר שיח, אז כן יש שלום שלום נחמד מאוד אבל זה לא שאנחנו מכירים אחד את השני. 

ואיכשהו נוצר לי הרושם שקבוצה מסוימת נמצאת במקום מסוים (לא הכוונה לקבוצת ווצאפ), ושנינו נגענו במקום הזה וכשחלקים שלמים מהעולם התמוטטו כל אחד קיבל שבר ועכשיו כולנו קצת, איך לומר, פצועים אולי? 

אז זה לא שאתה מנודה, זה שכל אחד הלך לאיבוד וגם אם מוצאים את הדרך חזרה, זה לא אומר שכולם כבר שם או שכולם שלמים או שמישהו זוכר מה היה פעם.

וזה שאני לא שואלת לשלומך בווצאפ או מגיעה למפגשים או אומרת משהו על כל דבר שאוחז במציאות, זו רק בעיה שלי והיא לא נוגעת לאף אחד וברור שיש להתעלם ממנה עד שיגיע היום וכל אחד ימצא את המקום שהתפרק לנו, או את מה שקיווינו למצוא שם.

בכל אופן- לא, אני לא יודעת את התשובה. למה אתה חושב שאתה מנודה?

כמו ציפורים חגות
לצערי. כלומר, לצערי אני מבטל תורה.

אם תכתוב לנו איזה משהו קטן זה ייחשב לא ביטול תורה? מתחשק לי לקרוא משהו על פרשת השבוע שאין לי מושג מה היא. אבל משהו קליל שיתאים לכמוני שכתב רש"י קוראת בשטף אבל לא בטוחה אם משה נולד בחומש בראשית או שמות. ואולי זה בכלל עדיין נחשב ביטול תורה, כי אני לא יודעת מה נחשב לימוד ומה נחשב סתם פטפוט עם ילדה שכמוני.

 

(סתם נקודה שלא קשורה לשרשור- פתאום קראתי לי ילדה וזה משעשע, כי בגיל חמש עשרה החלטתי שאני אישה, וזה הרבה יותר משעשע)

לביטול תורה זה יחשב, אפילו לביטול מהודר. מה שכן, אם זה יהיה קשור לקדושה לפחות אהיה מחוץ לקליפות השבויות בידי החיצונים.
למרות שמסתבר שהתכוונת למשהו על הפרשה, אז לא יודע. אני מניח שזה נחשב ללימוד ופחות לידיעה שבשבילה צריך גם עיון שכלי מעמיק, דבר שלא יקרה כרגע. אבל ידיעה זה עניין של בעל התניא, לא כולם מסכימים איתו, אז נשרוד.
אני לא טוב בשליפת דברי תורה. הבאתי משהו שנראה לי די חביב בשרשור לשבת ביום שישי, אז אולי זה.

(להיקרא ילדה עדיין זה נחמד, נראה לי, ומניח הרבה את הדעת.
כלומר, יותר טבעיות, פחות עיסוק בגוף ואכמ"ל.)

בטח כמו שהיה כשקראתי בפעם הראשונה את בואי הרוח. מומלץ, אגב.

 

(יותר טבעיות כן, פחות עיסוק בגוף בוודאות לא. אבל זה עניין שלא מדברים עליו ככה סתם ללא סיבה מיוחדת, אז נעזוב את זה)

אני באמת צריך לקרוא את בואי הרוח. הבעיה היא שאני במרדף אחרי חומרי קריאה אחרים וזה פשוט לא זז.
את בשפריר חביון קראת?

הוא נמצא ממש כאן על המדף לידי, אולי אחזור אליו מתישהו.

יכולת הקריאה שלי חוזרת אליי, אבל בתור התחלה אני רוצה לשקוע בספרים שלא נגעתי בהם מאז החטיבה, ככה בשביל הנוסטלגיה והסיכוי שאבין משהו שאז לא הבנתי.

אחר כך נקרא את בשפריר חביון ואמת מארץ תצמח ותיאום כוונות. את כולם התחלתי ולא הצלחתי להמשיך מעבר לשני עמודים.

בהצלחה.

מישהו מתביינש לנו

אני יודעת (כלומר, כמעט בטוחה) שהיה לך ניק אחר פעם שאני אמורה להכיר, אבל אין לי אפילו התחלה של מושג מי אתה. כמובן, יכול להיות שאני טועה וכולם מכירים אותך מהמציאות, ואז היי, נעים להכיר, אבל דווקא יש לי תחושה שאני אמורה לזהות משהו, אפילו קטן.

@מבסוטטט לשעבר

 

אולי זה אומר לך משהו

הייתה לי תחושה, אלוהים, אני טובה בזה.

אתה לא אוהב פיצה.

אני אוהב פיצה, אבל יש גבול כמה אפשר לאכול פיצה. ובכללי שווארמה יותר טעים.

זה סביל. כלומר, כל המשפחה שלי היא כזו.

יש גבול לכמה אפשר לאכול פיצה... זה מעניין, המשפט. כי גם סלט אפשר לאכול עד גבול מסוים. אבל סלט תוכל לאכול שוב למחרת, והחשק לפיצה חוזר אחרי רבע שעה.

שווארמה זה נהדר, ויש פעמים שאני מעדיפה שווארמה על פיצה (מסיבות טכניות בלבד כגון זמינות- בקסטינה יש שווארמה, אין פיצה), אבל יותר טעים? לא, זה לא משפט שנכון להגיד.

אני חושבת שאתם, הצעירים, אלו שלא חווים את העולם כפי שאני חווה אותו, פספסתם משהו עם כל המהות הזו של הפיצה.

אולי בגלל זה אחותי לא אוהבת את הפייסבוק.

אם היום אכלתי פיצה, מחר כבר לא יבוא לי פיצה. כי חאלס, אכלתי אתמול. אבל אם נגיד אכלתי שווארמה או באגט שניצל, אני אוכל גם מחר. כי זה פשוט טעים.

למה פיצה לא?

עניין של טעם

בשר נתפס כאוכל בעוד שפיצה נתפסת כג'אנק פוד- מזון זבל מהיר שהסיבה היחידה לאכול אותו הוא התמכרות משותפת. ולכן אם אני אשב עם חברים הערב על פיצה, זה יהיה נחמד. אבל כשאני רוצה לאכול אני צריך בשר (או לחם, אם אתה מעדות מסוימות), ולכן שווארמה תמיד תהיה רעיון טוב בעוד שפיצה היא חד פעמית.

 

אני לא אומרת, יכול להיות שלאנשים מסוימים טעם השווארמה טעים יותר מטעם הפיצה. אבל לפי הסטטיסטיקות, סביר להניח שישנם אנשים שאוהבים יותר פיצה ולא מרשים למוח שלהם להחשיב אותה כאוכל.

אם אני אחקור את זה עוד קצת, אני בטוחה שאני אמצא קשר בין הנושא הזה לנושא של תוספי התבלינים לפיצה- מבחינת כמות, והאם בכלל להוסיף.

מעניין ביותר.

 

כמובן, יכול להיות שכל זה היא חארטה אחת גדולה שמחליפה את חישובי המתמטיקה שאמורים היו למלא לי את הראש.

במשולשי פיצה, כמובן. עם כסף אני לא מסתבכת יותר.

לא צריך לשלם מיסים כשהמשכורת היא פיצה

הופעות של שבת ארגון וכו

בשבוע שעבר, כשנגמר אצלנו חודש ארגון, בדיוק הייתי עם מצב רוח נוראי ונשארתי בבית לבד במקום ללכת לתהלוכה ולדגלנות ולהופעות.

אפילו לקרוא את זה אני לא יודעת, אז להבין?

נדמה לי שJe זה אני. כלומר ז'ה טם וכו'. אבל אני לא בטוחה במאה אחוזים וכמובן שאין לי אפילו התחלה של מושג מה אומרת המילה השנייה. גוגל טרנסלייט לא בא בחשבון כיוון שאני לא נותנת יד לתוכנה המזוויעה הזו.

כלומר אני
זה כזה I am

ומה שלומך

הולך להיות לי שבוע קשה. ידעתי את זה ובכל זאת הסכמתי.
יותר מידי דברים לעשות גורם שאני לא אעשה כלום

ואם את לא באינטרנט איך את בערוץ?

אני הייתי חושבת כל פעם על דבר אחד, עוברת אותו, וחושבת על הדבר הבא. שיטה מCBT שעזרה לי בתקופת הבגרויות.

יש מחשב עם אינטרנט בסלון, ובשתים עשרה בלילה האינטרנט משתחרר מחדש.

ואני כאן, בערך

נדמה לי שפתחתי אחד בשבוע שעבר, אבל אני לא בדיוק זוכרת

מה שלומך?

ואת?

למה מוזר?

מצד שני עוד אין לי סיבה לחייך
ומצד שלישי יהיה טוב בסניף
ומצד רביעי הוא עדיין מת וזה בטוח לא יהיה אותו דבר
קיצר, מוזר

נשמע לא כיף בכלל
אבל שיהיה טוב

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)