אין למי לומר לילה טוב מכל הלב. המחשבות שיבואו לפני השינה יהיו על- האם הפשרתי עוף למחר? אם אני קמה בשבע וחצי, זה יספיק לי כדי להגיע למרפאה בשמונה? אני מקווה שאחיה נהנה ביום ההולדת שלו... למה עזבתי את בית הספר? למה נרשמתי מלכתחילה? אני לא אתחתן לעולם. אני לא נמצאת מספיק זמן באותה משבצת כדי שזה יקרה. למה היא לא ענתה לי להודעה? הייתי נוראית היום. אני חייבת לברר איך קוראים לסרט ההוא. אולי מחר אמצא את הסרט שרציתי בגוגל פלוס. הייתי אדם נהדר היום. אני חייבת לפתור את האישיו שלי עם לחם. די להיות פולניה בקטע מוגזם.
היום צופיה אמרה משהו, אני לא זוכרת מה. אבל זה היה כזה משפט פולני מובהק שפשוט צחקתי, וגם קצת קיוויתי שהיא לא באמת מתכוונת לזה. מה זה היה?
עכשיו כבר כל כך כואב שאני רוצה לבכות. ואי אפשר כי למעלה ערות יפעת ותמר.
ריעות. איזה שם יפה.
קר לי ויש לי צמרמורות.
אני רוצה לספר למישהו על שמחת תורה האחרון ואי אפשר, כי לכולם זה יכאיב או יפחיד.
בלי סיבה. באמת, בלי סיבה.
אבל--
