וודאי שצריך לתכנן קדימה. אבל כמובן לא להזניח את ההווה
לא לתכנן קדימה כי אולי לא יהיה קדימה זה טיפשות.
קרוב לוודאי שיהיה קדימה ולא להתכונן לזה יבאס אותך כשהקדימה יהיה ההווה

אבל אז אם אני ימות מחר אז יוצא שסתם בזבזתי את החיים שלי בהשקעה בעתיד. גם זה לא חכם במיוחד.

את היית נראית בריאה לגמרי פעם אחרונה שראיתי אותך. למה שתמותי פתאום?

אנשים כמוך מצחיקים אותי, כל כך הרבה אנשים בריאים מתים פתאום בגלל תאונה\מחבל\שריפה ואתם עדיין חושבים שאנשים חיים הרבה זמן ומפתיע אותכם כשמישהו מת פתאום.

זה דווקא מגניב להם
כל השאר צריכים לחכות לתור שלהם המון המון זמן.

אבל שוב, לאחרונה קצת קשה לי להתבדח על מוות כהרגלי. אני לא אדם נפרד, אם אני אמות אני משאירה מאחורי לפחות שני אנשים שיהיו מאד מאד עצובים מזה. אז אני כרגע לא רוצה למות עד שלפחות להם יימאס ממני וזה גם משהו שאני לא רוצה שיקרה.

לא סותר את זה שצריכים לתכנן דברים לעתיד.
ואם מבחינתך המוות הוא העתיד, תתכונני לזה ככה, עם צוואה מגניבה והוראות מגניבות להלווייה (אצלי למשל יחלקו עוגיות!)
אבל שוב, זה עתיד קצת קודר להתכונן אליו, הייתי כותבת צוואה אבל יותר מזה זה מוגזם.

לחיות בלי להתכונן לעתיד זה קצת עצלות וחוזר אכפתיות ויכול לנבוע מדיכאון, אבל הסיבות לא משנות את העובדה שזה דבר לא חכם לעשות.