שאירגנתי מקהלה היום בבצפר והפסדתי עלהדרך ארבעה שיעורים

הצלחתי לגמור ללמוד המון דפים. המון המון

(כן, בגלל זה לא הייתי פה כמה ימים....)

לומשנה

אבל אני לא רוצה לכתוב

לדבר עם @צמאה לך נפשי.זה באמת עוייזר

נשמה קדושה. את זאת שעשית לשתינו טוב.

את לא יודעת כמה.

את הצלחת להעלות לי חיוך ולהצחיק אותי! יש לך מושג איזו זכות עצומה זאת?! תשמחי עד השמיים.

אוהבת אותך יפה אחת. את פשוט נשמה טהורה. תמשיכי עם הטוב הזה.

או לפחות לא את הכל

נכון @חוני המעגל פינות?

אני אפסיד מלא לימודים

זה לא ייקרה!עדיף כבר לנסות הקפאת אנשיםוזה אמיתיי

אנחנו כן מה, בגאווה ובגאון.

בדוק ומנוסה

אל דאגה.

נות

עלזה!!לכל יהודי יש שתי נשמות,אלוקית ובהמית

פשש.

איזה אושר.

זהו, סיימנו את תפקידנו |שריר|

אתה הלכת לצמאה? משיח חייב לבוא. אין.

גם רחוק, גם בזבוז כסף, ובעיקר:

חבדניקים!

זה פחות לציבור שלנו.

בנות....

וזה לא שלהם, זה של הרביים והחסידים. והם סתם עיוותו את זה.

אוהבת או לפחות מכבדת אותם.הם אמורים להיות האחים שלך

זאת האמת,

"החג אשר בדו מליבם".....

ובעיקר הניגון הזה, "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", די להמציא דברים

וכולם יוכלו לעשות עליות נשמה כמוך

אין לך מה לענות את זה מה שאת כותבת?

מי שמדבר....

כשחיים באמונה חזקה. ופתאום באים אנשים עם חקירות ושאלות, ככל שאת נכנסת איתם לדיונים. זה גורם מין סדק קטן גם אצלך. כי כאילו כביכול 'יש מקום לדיון'.

אבל אנחנו מאמינים, ואנחנו צריכים להציב עובדות וכל מי שעובד את ה' רק על ידי חקירה. הרבה סיכויים לירידות כי רק מה שהשכל מבין ומשיג, זה מה שעושים ומסכימים.

אבל בחסידות כל היופי שזה שכל עם אמונה ופנימיות. תשמחי שזכינו!

אני האחרון שיגיד לך לחקור למה להאמין

אבל ככל שעונים להם יותר, זה רק מסתבך. וזה גם לא מועיל. כי אנחנו יוצאים מחורפנים. והם נשארים בדעתם וחושבים שהם ''מנצחים''.

קשה קצת לא לענות. אני פעם כמה ויכוחים כאן ה' ירחם

אבל לומדים לדעת שזכינו ואשרינו. ומי שפחות מתחבר... לא נורא.

הרבה מאמץ כדי להפוך מזרוחניקים לחבדניקים

וגם נקודתית שיר אחד

והם לא מסתירים את זה

כבר שניםםם שיש את ההתוועדויות והיריד בבנייני האומה. רק בזמן האחרון נהיה גם המופעים של הניגונים המעוותים האלה. מישו הביא בכח? משום מה משו מושך בנשמה המון אנשים לבוא לשם. מעצמם.

אבל השקיעו המון מאמץ בפרסום

סטנדרטי, כאילו לא  משו מוגזם.

נו אז מה, כל חברה עשה ''שטיפת מוח'' בפרסומות שהמוצר שלה הכי טוב ושכולם יבואו.

מי שבא בא מעצמו. וזה לא רע. זה מהמם. זה המונים!

כל מה שכתבתי פה מבוסס על מה שאני חושב על החסידות.

משומה חשבתי שתבינו אתזה

מי שיבוא,יזכה לראות אותי,את@שיח סוד,את @מיכל318

בשרשור

אם היו מכריחים זה היה מפוצץ

אמרתי 'אם'

מעניין שהכל נגד חב"ד או דת במדינה הזאת.

וכל התועבה שקורת יום יום, כלום. הכל סבבה הכל מותר.

במקום להיות נגד חסידות... תנצל את הכוחות להיות נגד הסטרא אחרא

אין לי דרך לדבר ישר

לחבדניקים אני יכול לכתוב

בכל מקרה אנחנו נשאר אנחנו בעז"ה. חבדניקים לתפארת.

אתה שתלך בדרך הכי טובה לך בעז"ה, איך שהכי תתחבר לקב"ה!

בלי מחלוקות, בלי מריבות, בלי זלזול.

וביחד לגאולה השלימה.

חג שמח צדיק!

ולילה טוב. כבר מאוחר ממש

ועליו אתה מוציא את כל העצבים והסטיגמות שבא לך.

חב"ד.לא.כמו.שאתה.חושב.

סה"כ קצת פרקתי קצת ממה שאני חושב על חבד

מוזמן לטוס איתי להודו(בעצם@מיכל318,אולי בשבילו אני כן אטוס בסוף..)

ולראת מהזה באמת בתי חבד

חס ושלום!!!!!

אבל אני מתנגד לחסידות. בכללי.

חבד לא מנסים להפוך את כולם לחבדניקים, אלא לקרב ליהדות בעיקר. וחלק גם לקרב לתורת החסידות. אבל ממש לא מנסים להפוך ספציפית לחבדניק.

יש המון המון סטיגמות כאן בפורום על חבד שפשוט לא נכונות, אתם לא מכירים אותנו כמו שצריך. רציני.

כולם באים מעצמם. אין פה חוק חובה. ועובדה שאנשים אוהבים ומתחברים.

@צמאה לך נפשי.עומדת לי עם סטופר

אנחנו אף פעם לא יורדים עליהם או על הדרך שלהם. רק עונים על עצמינו, ויש המון זלזול מצידם אבל לא מצידנו.

אז נשמש דוגמא אישית הקב"ה רואה.

פשוט רובם ככולם כאן או מזלזלים או סתם רוצים להשמיע את הדעות שלהם אבל ממש ממש ממש ממש לא מנסים אפילו להקשיב ולנסות להכיל, לא להסכים, רק להקשיב באמת.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים