@כלמנסע

ובמקור זה היה באר?

כי יש ביוסף שכתוב והבור ריק אין בו מים 

משמע שבור זה גם באר..

מצד שני בור משמש גם בלשון של בית סוהר..

השאלה למה לכתחילה זה באר עם א'

אולי באר מים חיים ..ואז בן איש חי..

יש כאן הרי רמז כלשהו זה בא להגיד משהו

ובכלל יש כמה פסוקים בתנ"ך

שדומים האחד לשני כמעט לחלוטין עם שינויים קלים..

יתכן שזה בשביל שנוכל להבין דברים אחרים מתוך זה?..

ההבדלים הם לפי דעתי שספרים שמואל ומלכים באופן כללי מתעסקים יותר במהות המלוכה, וספר דברי הימים שנכתב בזמן שכבר לא הייתה מלוכה הוא מתעסק בעיקר בפרטים, ואע"פ שבספר דברי הימים יש דברים יותר חשובים מבחינת הנבואה, מ"מ כמו שמלכות נביא היא פחותה מנבואת נביא, כך נבואת מלכים היא פחותה ממלכות מלכים, וספרים שמואל ומלכים עוסקים במלוכת מלכים, וספר דברי הימים עוסק בנבואת מלכים.

ואחרי כל ההקדמה הזאת, הרי שהדגשים בספר שמואל (כמו מלכים) הם על הנפשות הפועלות, ולפיכך מדגיש את השם "ובניהו"  יותר ארוך=יותר מודגש, וכן איש "חי" שזה מדגיש את גדלות האדם עצמו, לעומת חיל שזה רק "עושים", "עושה חיל" (והביטוי המודרני "לעשות חיים" כבודו במקומו מונח אבל אין עניינו לפסוק זה כלל), וכן "האריה" שהוא שוב הנפש הפועלת, יותר ארוך=יותר מודגש, לעומת זאת בדברי הימים מדגיש "מן קבצאל" יותר ארוך=יותר מודגש, מדגיש את המקום ממנו בא ולא את האדם עצמו, וכן "אריאל מואב" יותר ארוך=יותר מודגש, מדגיש את התואר לחוזק של אריאל מואב, מגדל או עיר או שרים וגיבורים, איך שלא נפרש, וזה רק תואר כפי שאפשר להיווכח בנבואת ישעיהו בפרק כ"ט "הוי אריאל אריאל" שחוזר שם על הכינוי כמה פעמים באופן שמתוך ההקשר ברור שמדובר רק בכינוי, והכי נמי מסתברא, כי למה שבמואב יקראו למשהו בשם "אריאל" שהוא בעברית, וע"כ ברור ש"אריאל" הוא כינוי בעלמא, וע"כ אינו הנפשות הפועלות אלא רק כינוי כעין שם תואר. 

ואחרי כל זה נראה שגם "באר" בא להדגיש עניין הבור, שהיה לא סתם בור אלא באר מים נובע, ובכלל צריך להבין למה הוא החליט לרדת להרוג אריה בתוך בור ביום השלג, למה הוא כ"כ מתאמץ להרוג אריה שנמצא ממילא בתוך בור, אלא כנראה זה היה בור מים, וברגע שזה באר נובע אז זה מאגר מים עוד יותר חשוב, וחששו שהאריה יזהם את המים, ולכן ירד, ואולי האריה היה מלכתחילה על שפת הבור ולכן נלחם בו ונפלו שניהם לתוך הבור תוך כדי היאבקות, ואולי בגלל השלג אז האריה ירד בקלות לבור שהיה כולו אולי מלא בשלג, שאפשר לדרוך עליו (כלומר לא כמו בדרך כלל שזה מים ואוויר שעליהם אי אפשר לדרוך, כמובן), וממילא האריה גם יכל לצאת בקלות יותר וזה היה יותר מסוכן, ואולי בגלל שזה היה באר הוא היה פחות עמוק ולכן הוא גם ירד בקלות יותר, ולפי ההסברים האלה הרי מובן שהעובדה שזה באר נובע ולא סתם בור זה מגדיל את החשיבות של מעשהו של בניהו בן יהוידע, ולכן הדגיש את זה בשמואל שעוסק יותר בעצם העניין המדובר בנושא הגבורה שלו.

באופן כללי אני מאמין שכל פסוק שחוזר פעמיים בשינויים קלים, זה בגלל שכל שינוי מדגיש איזה עניין אחר שנוגע לפי העניין לאותו הקשר שבו מופיע הפסוק בשינוי.

תודה רבה החכמת אותי

(בעיקר החוק השלישי)

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.