מה עם בית"ר ירושלים? גם כן לא משהו?

כדורגל ישראלי זה אפילו לא משחק 

הבנתי שהכוונה היא לזה שאנשים אוהדים מישהו מסויים.   שרוצים שהקבוצה שלהם תנצח  ועושים מזה עניין.

אבל לי ממש לא אכפת מי ינצח אני פשוט נהנה מהמשחק... גם זה לא בסדר? 

לפי זה לכאורה גם משחק בגולות זה תרבות יוון

(דיון לרגל חנוכה)

אני מדבר רק מבחינת תרבות יוון..  אולי, מה זו בעצם ההגדרה תרבות?

אם אני רואה סתם סרטונים מגניבים גם זה אסור כי גם בזה אין תוכן?

אחרי הכל, זו באמת הנאה בשבילי. 

ואם לא אז איפה הגבול?

ספורט מקצועי (או יותר נכון- תחרויות ספורט) זה דומה לתרבות יוון שהאדירה את הגוף, וגם עשתה תחרויות ספורט.

ברור שמי שמתעסק בתחרויות ספורט זה יותר גרוע ממי שרק רואה אותם.

@מבקש אמונה

אף אחד לא אומר שזה אסור.

רק פחות ראוי, בעיקר בגלל הבזבוז זמן.

וגם מי שצריך להתאוורר, עדיף שיצרוך תרבות יהודית ולא תרבות של גויים.

(וברור שעדיף לראות כדורגל מאשר לראות סרט שלא 100% צנוע)

באותה רמת הנאה?

זה הכל עניין של הרגל

הרבה אנשים לא אוהבים לראות כדורגל..

אחרי כמה זמן שלא תראה ספורט לא תבין בכלל למה זה עניין אותך.

ולא חייב דווקא תרבות

אפשר גם סתם להפגש עם חברים

או לצאת לטבע.

רק שתדע שהייתה תקופה שהרבה זמן לא ראיתי כדורגל ובכל זאת התחשק לי לחזור לראות.

אבל עזוב... עוד לא הבנתי מה הבעיה מבחינתי כצופה מהצד.

הרי גם במה שכתבת יש בזבוז זמן לכאורה.. אלא שעושים את זה כדי להינפש קצת

אולי התחרותיות? אבל גם בסתם משחק בשכונה יש תחרותיות. 

אני רוצה להבין מה יש בזה שאין באחרים.

מה ההבדל?

כדורגל זה סתם כיף, לא הוסיף לך משהו חוץ מהנאה רגעית.

שירים או ספר עם תוכן טוב- מוסיפים לך לראש תוכן טוב..

לא חייב דווקא מידע חדש

יכולים גם פשוט לעורר בך מחשבות טובות/קדושות

או הסתכלות יותר נכונה על העולם

כנ"ל גם יציאה לטבע (הרמב"ם כותב שזה הדרך להגיע לאהבת ה')

מפגש עם חברים זה תלוי באמת מי החברים ומה עושים במפגש..

חוץ מזה שאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו

האם הוא רואה כדורגל כי הוא באמת צריך להתאוורר באותו רגע

או כי בדיוק יש משחק טוב שהוא לא יכול לפספס..

צפיה בספורט בד"כ גורמת ליותר ביטול תורה מאשר הדברים שכתבתי

אני לא חריף כמו אניוהוא

אני לא חושב שלצפות בספורט זה התיוונות

ברור שהדברים האחרים יותר מועילים. 

לגבי הסוף...

אצלי לרוב בגלל שזה משחק טוב.  לא אשקר..אבל שמע, זה תחביב וזה כיף. 

אולי אם יזמינו אותי להשלים מניין לשבע ברכות בדיוק זה יהיה ניסיון

אבל אני מאמין שאני אוותר על המשחק (קצת אתבאס אבל בכל זאת)

כמו כל דבר כיף שקצת קשה לוותר עליו.. 

וכתבתי בכלל שלהסתכל עליהם זה בזבוז זמן..

לשאר הטענות-

מייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות.-ממש תרומה אדירה.. מראה שעמ"י עוסק בתרבות יוון 
גורם לצעירים אחרים לעשות ספורט גם הם.- ספורט מקצועי זה לא בריא! הם כל הזמן נפצעים ואחרי גיל 35 או לפני כבר לא יכולים לזוז
גורם לצעירים לחשוב על זה שצריך לעבוד כדי להרוויח כסף. 
מקדם את מכירות הפיצוחים במדינה.
מקדם את מכירות הטלוויזיות במדינה.
מקדם את מכירות המחשבים במדינה.
נותן פרנסה לפרשני ספורט.
נותן פרנסה למפרסמים באתרי ספורט.

-במילים אחרות- גורם לעוד אנשים להתעסק בשטויות במקום לקדם את העולם שיהיה יותר מתוקן
שופך כסף לכלכלה הישראלית.
שופך כסף לכלכלה העולמית.
שופך כסף לכלכלה האברכית.
משלם מיסים.

מחזיק מוסדות תורה.

--כמו שכתבתי, המדינה משקיעה יותר כסף ממה שהוא מכניס. רוב הספורטאים לא מרוויחים כ"כ הרבה..
מתפרנס, זה כבר משהו חשוב
לא פושט יד.

-תראה רק כמה ספורטאים לא מוצאים את עצמם אחרי הפרישה.. כי הם לא רכשו שום מקצוע ואין הרבה שמתפרנסים מספורט אחרי גיל 35
לא עוסק בפשע.
יכול להתחתן ככה.
יכול לקנות דירה ככה.
יכול לקנות מניות ככה.
יכול לשלם עוד מיסים ככה.
יכול לפרנס עוד אברכים ככה.

-זה לא נקרא לקדם את העולם..

לעשות קצת ספורט זה בריא   

לשחק שעות כדורגל זה בזבוז זמן (וזה מה שהצעירים שמחכים אותם עושים)

מסכים שקידום הכלכלה זה נחמד, ואולי הם באמת מכניסים יותר ממה שמוציאים עליהם.

אבל בסה"כ הם עושים יותר נזק מאשר תועלת.

אולי הם עדיפים על מישהו שמתבטל כל היום, גם לא בטוח..

וחשבתי שתשלח אותי לפסקה אחרת של הרב..

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל

כך חשוף וגלוי לעין השמש....

זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.

שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה

או מישהו שמזדהה

עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה 

כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:

– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.

– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".

– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...

(בעיקר החוק השלישי)

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.

אם מדברים עליך

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

זה:

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7 

ומהמשך השרשור הנ"ל

זה מרגיש לי כמעט כמו לפגוש דינוזאור 🤪

אח שלי נהרג במלחמה ומשם החיים הלכו והדרדרו. נקווה שעוד עשור אהיה במקום טוב יותר

אני מנגן עכשיו את אצלינו בגן וחושב עליך,

עצוב

העולם הבא הוא מציאות על תדר אחר.

בטח נורא טוב לו שם. ובעז"ה, הוא עוד יחזור. הלוואי ובקרוב.