מה עם בית"ר ירושלים? גם כן לא משהו?

בעיה רצינית שככה זה כאב

בעיה רצינית שככה זה כאב

בעיה רצינית שככה זה כאב

אני מדבר רק מבחינת תרבות יוון..  אולי, מה זו בעצם ההגדרה תרבות?

אם אני רואה סתם סרטונים מגניבים גם זה אסור כי גם בזה אין תוכן?

אחרי הכל, זו באמת הנאה בשבילי. 

ואם לא אז איפה הגבול?

ספורט מקצועי (או יותר נכון- תחרויות ספורט) זה דומה לתרבות יוון שהאדירה את הגוף, וגם עשתה תחרויות ספורט.

ברור שמי שמתעסק בתחרויות ספורט זה יותר גרוע ממי שרק רואה אותם.

@מבקש אמונה

אף אחד לא אומר שזה אסור.

רק פחות ראוי, בעיקר בגלל הבזבוז זמן.

וגם מי שצריך להתאוורר, עדיף שיצרוך תרבות יהודית ולא תרבות של גויים.

(וברור שעדיף לראות כדורגל מאשר לראות סרט שלא 100% צנוע)

באותה רמת הנאה?

זה הכל עניין של הרגל

הרבה אנשים לא אוהבים לראות כדורגל..

אחרי כמה זמן שלא תראה ספורט לא תבין בכלל למה זה עניין אותך.

ולא חייב דווקא תרבות

אפשר גם סתם להפגש עם חברים

או לצאת לטבע.

רק שתדע שהייתה תקופה שהרבה זמן לא ראיתי כדורגל ובכל זאת התחשק לי לחזור לראות.

אבל עזוב... עוד לא הבנתי מה הבעיה מבחינתי כצופה מהצד.

הרי גם במה שכתבת יש בזבוז זמן לכאורה.. אלא שעושים את זה כדי להינפש קצת

אולי התחרותיות? אבל גם בסתם משחק בשכונה יש תחרותיות. 

אני רוצה להבין מה יש בזה שאין באחרים.

מה ההבדל?

כדורגל זה סתם כיף, לא הוסיף לך משהו חוץ מהנאה רגעית.

שירים או ספר עם תוכן טוב- מוסיפים לך לראש תוכן טוב..

לא חייב דווקא מידע חדש

יכולים גם פשוט לעורר בך מחשבות טובות/קדושות

או הסתכלות יותר נכונה על העולם

כנ"ל גם יציאה לטבע (הרמב"ם כותב שזה הדרך להגיע לאהבת ה')

מפגש עם חברים זה תלוי באמת מי החברים ומה עושים במפגש..

חוץ מזה שאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו

האם הוא רואה כדורגל כי הוא באמת צריך להתאוורר באותו רגע

או כי בדיוק יש משחק טוב שהוא לא יכול לפספס..

צפיה בספורט בד"כ גורמת ליותר ביטול תורה מאשר הדברים שכתבתי

אני לא חריף כמו אניוהוא

אני לא חושב שלצפות בספורט זה התיוונות

ברור שהדברים האחרים יותר מועילים. 

לגבי הסוף...

אצלי לרוב בגלל שזה משחק טוב.  לא אשקר..אבל שמע, זה תחביב וזה כיף. 

אולי אם יזמינו אותי להשלים מניין לשבע ברכות בדיוק זה יהיה ניסיון

אבל אני מאמין שאני אוותר על המשחק (קצת אתבאס אבל בכל זאת)

כמו כל דבר כיף שקצת קשה לוותר עליו.. 

וכתבתי בכלל שלהסתכל עליהם זה בזבוז זמן..

בעיה רצינית שככה זה כאב

לעשות קצת ספורט זה בריא   

לשחק שעות כדורגל זה בזבוז זמן (וזה מה שהצעירים שמחכים אותם עושים)

מסכים שקידום הכלכלה זה נחמד, ואולי הם באמת מכניסים יותר ממה שמוציאים עליהם.

אבל בסה"כ הם עושים יותר נזק מאשר תועלת.

אולי הם עדיפים על מישהו שמתבטל כל היום, גם לא בטוח..

וחשבתי שתשלח אותי לפסקה אחרת של הרב..

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד