חנוכה- מה הנס העיקרי שבגללו חוגגים בשתי מילים?
מסקרן אותי.
חנוכה- מה הנס העיקרי שבגללו חוגגים בשתי מילים?
מסקרן אותי.
או:
נצחון המכבים.
והנס עם הפך הוא רק סימן שהניצחון הוא נס
איזה שרשור?
הרבה יותר לא סביר לעשות חג על פך שמן שלא היו חייבים בכלל...


מלעשות שיש דברים שאי אפשר להסביר בשתי מילים?!
גרמתם לי לפתוח שוב את נתב"ש כדי לראות למה התכוונתי
שורה תחתונה הנתב"ש אומר שלפי הגמרא הנס העיקרי הוא על פח השמן שהדליקו ממנו שמונה ימים.
הוא מפרט על זה דברים מתוקים ומקסימים..
בכללי יש לי מלאן דברים לכתוב לכל יושבי הפורום בשם הנתבש, אבל זה כבד מידי
בגמ' מוזכר בעיקר נס פח השמן,
אבל בעל הניסים מזכירים בעיקר את המלחמה (וגם השם של החג חנו-בכ"ה על המלחמה).
יש מחלוקת בין הראשונים והאחרונים מה הנס העיקרי של החג.
ויש הסברים עמוקים שמחברים את שני הניסים ביחד,
נס המלחמה היה נס בדרך הטבע, ולכן היה גם את נס השמן, כדי להראות שגם המלחמה היא בהשגחה מיוחדת של ה' ולא נצחון כדרך הטבע של אנשים גיבורים.
"כי בבית שני כשמלכו מלכי רשעה גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ומצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעם ישראל מידם וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום בכ"ה בכסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כ"ג ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד ונעשה נס והדליקו ממנו נרות המערכה ח' ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו הימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. והוא מצוה מד"ס כקריאת המגילה וימים אלו הן הנקראים חנוכה ר"ל חנו כ"ה שביום כ"ה חנו מאויביהם. ומפני שהן ימי שמחה והלל לכך אסור בהן ההספד והתענית נוהגין העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ויש טעם לזה:" זה בפשט.
ברור שבעומק יש את הפן של מלחמת התרבות הישראלית כנגד תרבות יוון וכדו', ויש על זה ים פסקאות ברב זצ"ל וספרים שנכתבו על זה...
איך זה מסדר עם זה שהמצווה של החג, כל ההתעסקות העיקרית היא סביב הדלקת הנרות?
מעבר לזה שיש הסברים פשוטים על זה,
די פשט שהעיניין קשור לפח השמן, לא?
הנס של פך השמן הראה שה' רוצה אותו, ועוזר לנו, גם כשלא צריך, ולכן קבעו עליו
כל עיניין הגזרות של היוונים לא הייתה השמדה גופנית כמו אצל המן
אלא השמדה רוחנית- ולכן הקושי הגדול ביותר היה 'כתבו ...אין לכם חלק באלוהי ישראל'.
הם ידעו שעמ"י כאילו לא חי ע"י השמדת הרוח, זה היה השיא יותר מהמלחמה הסופית,
כי עיקר הגזרות היו באמת רוחניות, המלחמה הסופית היא נס עצום אבל היא לא העיקר.
והדלקת הנרות הם בעצם ההוכחה של נצחון הרוח
כי בלי המנורה אין לעמי אור ושכינה (Tני ממציעה דברים אבל תסלח לי חח)
וכשהיה את נס הפח זה היה הינצחון האמיתי באמת
וכל העיניין של למטה מעשרה טפחים
שזה בכוונה לפשוטי העם
ולא כו המנורה שזה היה למעלה...
קיצור,
קשה לי לכתוב את זה ככה באוויר
אבל כן אני מרגיה שבסוף עיקר עיקר הנס היה הרוח- הפח.
לענ"ד זה פשוט רבדים שונים בחג. יש את רובד הפשט, הפן ההיסטורי שבו אירע נס פך השמן וכו', ויש את הרובד היותר עמוק שבו התרבות הישראלית גברה על תרבות יוון...
ממליץ ממש בחום לקרוא את הספר "נבואת הנרות" של הרב אלי הורביץ הי"ד, הוא מבאר בצורה נפלאה את ארבעת הרבדים שבחנוכה...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)