אז אנחנו מנסים כבר כמה חודשים ובינתיים לא נקלטים. יש 2 חמודים בבית כך שמצד אחד יודעים שבעיקרון יכולים אבל מצד שני קצת בלחץ שאולי משהו השתבש. החלטתי לשים את מבטחי בה' ולא להלחץ לעת עתה.
מחפשת איך להתחזק. איזה מסר ללמוד מכל התהליך הזה. איך להתמודד עם העובדה שמצד אחד, כשמנענו הריון ידענו שאני עושים זאת כדי לאגור קצת כח אבל בעצם ה' רוצה שנוליד ילדים ונגדל אותם. מנענו כמעט 3 שנים וכבר אחרי שנתיים שמענו המון הערות שילדים זה טוב וילדים זה בריא ומשפחה ברוכת ילדים זה שמחה וכו' וכו' כמובן שלקחנו הכל בקלילות אבל ידענו שיש צדק בדברים. מצד שני, כרגע נראה שה' לא רוצה שנוליד ילדים. והערות כמובן לא פוסקות אלא רק מתגברות.
אני רוצה לחזק את עצמי מבפנים באמונה ובטחון ומחפשת איך. בעלי לא דואג בכלל, אולי קצת שמח אפילו שההפסקה מתארכת.
בעלות נסיון בצפיה ארוכה, שתפנה.

