מה הלחץ הזה לגבי הסופגניות? בואו. תרגיעו. תתבגרו.

קודם כל ברמת הבריאות סופגניה לא שונה מהרבה מאכלים אחרים שאתם אוכלים ביום יום.

ואם אוכלים סופגניה אחת ביום, שום דבר לא יקרה לכם ריבונו של עולם!!! זה יתן את הקלוריות שהגוף אפילו צריך ליום.

זה לא כזה משפיע, אנשים! צאו מהסרט!
ובמיוחד אלו שאומרים את זה בקול ''אוי לא אני לא יאכל זה משמין''. צומי בצומת נשמות! במיוחד הרזות. 

רציני, הזגימו עם זה שזה 'רעל משמין'. תאמינו לי שקולה יותר גרוע, ואת זה אנשים שותים בתדירות ובכמויות הרבה יותר גדולות!

אל תשברו הודעה זו! תעבירו לפחות ל10 אנשים! אם לא, משו רע יקרה לכם השבוע!

סתם, סתם

קיצר, שיהיה לכם חג שמח ואל תפחדו לאכול סופגניה  

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול