בס"ד

אפשר גם שלא
אבל ראו זאת כהזמנה

איך מתייחסים לרגשות
האם יש משהו ש'אמורים' להרגיש?
נורמה רגשית כלשהיא? ממה היא נובעת?
הנויאייג'יזם וכנראה שגם הפסיכולוגיה מדברים על החוויה האישית
כל אחד חווה את העולם בצורה שונה וכל צורה היא לגיטימית
אוקי נגיד
אבל מה החוויה האישית משליכה על החיים?
למה חוויה עזה (ושלילית) תתקבל כתוצר אפשרי אבל מעשה הנובע ממנה ידחה בשעט נפש?
מוסכמות חברתיות נוגעות רק במעשה או שיש להן מקום גם במחשבה וברגש?
האם יש רגשות שאפשר לקבל כלגיטימים ובו בזמן לדחות?
צורחת לי בראש הדוגמה הבאה
חברה אומרת לי שהיא מרוגזת על חברה שלה
למה?
כי אבא שלה נפטר ועכשיו מתייחסים אליה ולא אליה
(מקווה שאני מובנת)
ובכן
אין ספק שצורך בתשומת לב זה צורך מתקבל על הדעת
וברור שכואב ואפילו מרגיז כשמישהו לוקח ממך את הזרוקרים
אז מה?
אני יכולה להגיד לחברה הזאת שזה בסדר?
אמרתי
אבל אני חושבת שהיום לא הייתי אומרת
היום הייתי
המ
כנראה ששותקת
זה לא המקום שלי לנזוף בחברות
אבל אני גם לא אעודד באופן פעיל התנהגות כזאת

היהדות מכתיבה רגשות דתיים
אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות (לא שהיהדות צריכה את אישורי)
אבל אני בהחלט מאמינה שרגשות הן דבר חמקמק שאפשר לעבוד מולו
ושטוב שיש הטוויה של מוסר רגשי
אני חושבת שאפשר לצפות מאנשים
מצד שני
המטפלת שבי צורחת הכלה
האם ציפיה ליותר סותרת הכלה?
אני נותנת לרגש כפי שהוא מקום אבל בו בזמן מראה מה הכיוון הראוי
לא יודעת לא מגובש לי בכלל