מפגש פסיפס, זוכרים?
עוד שבוע בדיוק ניפגש כולנו לכמה שעות של יצירה בתוך בליל הנרות והסופגניות שמתחיל עכשיו, וגם הפעם נערוך ספירה יצירתית לאחור כדי שאף אחד לא ישכח. אתם מוזמנים לספור יחד איתנו בפייסבוק או בפורומים. מחכים לכם 
עוד שבעה ימים מפגש פסיפס, ומה זה שבע אם לא שבת. אז הנה תמונה שבתית מהפייסבוק של פסיפס.
(אה, כן. מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלנו, יש בו כמה הפתעות)
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
