אולי נעשה היום משהו?
משהו טוב.
בניגוד ל.
אוקיי,
הבנתי.
אסור לי להיות לבד.
אסור לי הכל.
אסור לי לתת לעצמי להיכנע.
אני בכלל צריכה לעשות המון עבודות.
כדאי שנתחיל, אחרת זה לא ייגמר.
הם חושבים שאין לנו חופש.
(אני רוצה אור.
אוקיי?
טאטע.)
אולי נעשה היום משהו?
משהו טוב.
בניגוד ל.
אוקיי,
הבנתי.
אסור לי להיות לבד.
אסור לי הכל.
אסור לי לתת לעצמי להיכנע.
אני בכלל צריכה לעשות המון עבודות.
כדאי שנתחיל, אחרת זה לא ייגמר.
הם חושבים שאין לנו חופש.
(אני רוצה אור.
אוקיי?
טאטע.)
מדבר הלב.בהצלחה.
אמיצה שאת.
עלאק.
בדרך כלל מדברים אמת 
משתגידי.
אמיצה זה ההפך ממני.
טוב..
נעבוד על זה 
יותר ממוזמנת, בוא נגיד ככה.
באלי לצרוחחח

תממשי את זה?
ברור.
רק אני.
הרגע.
(אני סתם מגעילה. את מוזמנת להתעלם.)
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)