פסח..)

לא נחמד - וגם לא נכון.

אין הבדל בין פרווה בבשרי לבחלבי.

אין מי שיכול לבטל דברי חז"ל על בישולי גויים.

לא ללדת ביום כיפור, או בשבת - זו תקוה לגיטימית. רצון לא להגיע למצב שבו צריכים לאכול ביו"כ או לחלל שבת לצורך. אבל ברור שאם זה מגיע - עושים בשמחה של מצוה.. (ראיתי איזה ספר שמציע לאשה להתפלל שלא תצא לה לידה בשבת..).

לשולחן ערוך יש ארבעה חלקים.

אכן יש ביטוי כזה, "חלק חמישי" - שזה שייך לתובנות שעולות מתוך כללות-התורה. לא לסברות-כרס של כל מי ש"מרגיש" משהו..

אלו "הרגשות" הלכתיות.

[חשבתי גם על הנושא של הלכות ציבור. צודק. זה גם שייך למה שהזכרתי. ר' אברום שפירא היה אומר שלפסוק בהלכות ציבור, צריכים להיות בקיאים בכל התורה. משהו שעולה "מתוך" כלליות התורה]

[למי שלא מכיר/ה: יש דיון, האם שבת "הותרה" במקרה של פיקוח נפש - כלומר, כאילו "אין שבת" כשיש פיקוח נפש; או ש"נדחתה", כי פיקו"נ דוחה אותה - אבל עדיין השבת במקומה עומדת. ההשלכה, למשל, היא האם צריך להשתדל כמה שאפשר בלי להפריע לזריזות הטיפול, להימנע מחילול שבת, לעשות דברים בשינוי וכד'.

אז רצה נחשון לומר, שאולי זה תלוי בכך. אם "דחויה", אז מתפללים שלא יקרה..]

אמנם, לא הכרחי שזה כך - כי אולי ניתן לומר שגם אם "הותרה", אבל מעדיף לא להגיע לכך, ולקיים גם את השבת וגם את הלידה.. הרי בסופו של דבר, לא חייב שזה יהיה ביחד.

כך גם לגבי יו"כ, שזו הרגשה מובנת וחיובית, לא לרצות שלא לצום.. כאילו "איך אפשר"... אז כמובן שאם קורה - האשה תאכל, ותתכוון לשם מצוה, אבל מעדיפה לא "להרוויח" דווקא את המצוה הזאת..  אלא גם לצום וגם ללדת.

מכל מקום, ברור שאם קורה - הכל בהשגחה וצריך לקבל את זה בשמחה של מצוה.

אני א-בלחטו"א - עמדתי ליד הצדיק ר' הלל אונסדורפר ביו"כ בתפילה, כשקיפל את טליתו, וממש במוכנות שמחה של מצוה אמר לי שהוא צריך לנסוע עם אשתו לבית יולדות..

אבוד, יש שלב שיש לך יותר מידי ניסיון בחשיבה הלכתית, בשביל ללכת אחרי הבטן.

זה לא בהכרח רע.

זה ממש לא קשור לניסיון חיים או לנישואין. 

אגב, אין שום בעיה ללדת ביום כיפור. פיקוח נפש דוחה צום זה לכתחילא, זה להיות עסוק במצווה אחרת.

מותר לעשות פרווה בתנור בשרי באותה מידה שבתנור חלבי- הפרמטר המשפיע אם הוא בן יומו או לא.

בישולי גויים זה איסור, אלא אם נעשו בצורה שהתירו הפוסקים האשכנזים- שיהודי שותף בבישול. 

חומרות הם לא רק של בריסקערים, יש בכל העדות ובכל זרמי פסיקת ההלכה חומרות כאלה ואחרות מעבר לשולחן ערוך.

אבל אל תבלבלי אנשים, הם ילכו אחרי הבטן שלהם. מה שנראה להם קדוש, מה שמרגיש להם שצריך להיות ההלכה. 

החלק החמישי בשולחן ארוך הוא שכל ישר, להשתמש במוח שלך. 

את יום כיפור אם לא צמים אפילו אם צריך.
השנה היה אסור לי לצום (יותר נכון היה מותר לי לצום לשיעורין...) והיה לי נורא קשהההה
אפילו שבשכל הבנתי שזה מה שאני צריכה בשבילי ובשביל העובר וזו ההלכה כרגע.
אבא שלי ובעלי היו צריכים ממש לשכנע אותי שהרגש לא משנה, ההלכה קובעת שזו המצוה שלי כרגע.
ומי שאמר לצום אמר לי לא לצום, ועדיין אבא שלי חזר כמה פעמים באמצע יום כיפור כדי לבדוק שאני לא משחקת וצמה.

בעולם המערבי יש תופעה של "מוסר" של דברים שהמטרה שלהם זה שיראו טוב.

ההפגנות נגד "רצח נשים"  או בעד "פליטים אומללים" זה דוגמאות.

בעולם ההלכה זה הדוגמא שאת מתארת על לא ללדת ביום כיפור (או תשעה באב), ובמו אוזניי שמעתי על אישה שמכוונת את הביוץ שלה כדי לא ללדת בתשעת הימים.

לא נעים, כואב בבטן, אז רוצים להגיד שזה אסור. 

מה שאתה מציין מהעולם המערבי (שלצערנו הגיע גם לארצנו חלקית..), אלו תופעות שנתפסים במשו שיש בו ,נקודה מוסרית", אבל הוא נגד דברים מוסריים לא פחות. מוסר צבוע. בדוגמאות שהזכרת, זה יכול להיות "טרור נשי" שמתלבש על דברים באמת חמורים לכשלעצמם, מוציא אותם מפרופורציה, ועושה דברים לא פחות גרועים.  או "מרחם על פליטים" ולא מרחם על תושבי ארצו.

בדברים מהסוג שעליהם דובר כאן, מדובר לעיתים על דברים בהחלט חיוביים. ההרגשה של ערך הצום ביום כיפור, של השבת, וכו'.

אלו דברים שטוב שלא רק מקיימים אותם "טכנית", אלא ממש מרגישים. 

כמובן, כשמגיע הלכה למעשה, אז ההלכה - שהיא תמצית השיקולים המוסריים וההלכתיים - תכריע ותגבר.

ו"לכוון ביוץ" שלא ללדת בתשעת הימים....  נו..  שם זה אפילו לא ענין של הלכה, אלא סתם כדי ללדת בתאריך "שמח"... צריכה לראות שהקב"ה לא "יצחק בחזרה", ויסדר את הלידה בדיוק אז...  חז"ל אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב..

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".
 

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו