פסח..)

לא נחמד - וגם לא נכון.

אין הבדל בין פרווה בבשרי לבחלבי.

אין מי שיכול לבטל דברי חז"ל על בישולי גויים.

לא ללדת ביום כיפור, או בשבת - זו תקוה לגיטימית. רצון לא להגיע למצב שבו צריכים לאכול ביו"כ או לחלל שבת לצורך. אבל ברור שאם זה מגיע - עושים בשמחה של מצוה.. (ראיתי איזה ספר שמציע לאשה להתפלל שלא תצא לה לידה בשבת..).

לשולחן ערוך יש ארבעה חלקים.

אכן יש ביטוי כזה, "חלק חמישי" - שזה שייך לתובנות שעולות מתוך כללות-התורה. לא לסברות-כרס של כל מי ש"מרגיש" משהו..

אלו "הרגשות" הלכתיות.

[חשבתי גם על הנושא של הלכות ציבור. צודק. זה גם שייך למה שהזכרתי. ר' אברום שפירא היה אומר שלפסוק בהלכות ציבור, צריכים להיות בקיאים בכל התורה. משהו שעולה "מתוך" כלליות התורה]

[למי שלא מכיר/ה: יש דיון, האם שבת "הותרה" במקרה של פיקוח נפש - כלומר, כאילו "אין שבת" כשיש פיקוח נפש; או ש"נדחתה", כי פיקו"נ דוחה אותה - אבל עדיין השבת במקומה עומדת. ההשלכה, למשל, היא האם צריך להשתדל כמה שאפשר בלי להפריע לזריזות הטיפול, להימנע מחילול שבת, לעשות דברים בשינוי וכד'.

אז רצה נחשון לומר, שאולי זה תלוי בכך. אם "דחויה", אז מתפללים שלא יקרה..]

אמנם, לא הכרחי שזה כך - כי אולי ניתן לומר שגם אם "הותרה", אבל מעדיף לא להגיע לכך, ולקיים גם את השבת וגם את הלידה.. הרי בסופו של דבר, לא חייב שזה יהיה ביחד.

כך גם לגבי יו"כ, שזו הרגשה מובנת וחיובית, לא לרצות שלא לצום.. כאילו "איך אפשר"... אז כמובן שאם קורה - האשה תאכל, ותתכוון לשם מצוה, אבל מעדיפה לא "להרוויח" דווקא את המצוה הזאת..  אלא גם לצום וגם ללדת.

מכל מקום, ברור שאם קורה - הכל בהשגחה וצריך לקבל את זה בשמחה של מצוה.

אני א-בלחטו"א - עמדתי ליד הצדיק ר' הלל אונסדורפר ביו"כ בתפילה, כשקיפל את טליתו, וממש במוכנות שמחה של מצוה אמר לי שהוא צריך לנסוע עם אשתו לבית יולדות..

אבוד, יש שלב שיש לך יותר מידי ניסיון בחשיבה הלכתית, בשביל ללכת אחרי הבטן.

זה לא בהכרח רע.

זה ממש לא קשור לניסיון חיים או לנישואין. 

אגב, אין שום בעיה ללדת ביום כיפור. פיקוח נפש דוחה צום זה לכתחילא, זה להיות עסוק במצווה אחרת.

מותר לעשות פרווה בתנור בשרי באותה מידה שבתנור חלבי- הפרמטר המשפיע אם הוא בן יומו או לא.

בישולי גויים זה איסור, אלא אם נעשו בצורה שהתירו הפוסקים האשכנזים- שיהודי שותף בבישול. 

חומרות הם לא רק של בריסקערים, יש בכל העדות ובכל זרמי פסיקת ההלכה חומרות כאלה ואחרות מעבר לשולחן ערוך.

אבל אל תבלבלי אנשים, הם ילכו אחרי הבטן שלהם. מה שנראה להם קדוש, מה שמרגיש להם שצריך להיות ההלכה. 

החלק החמישי בשולחן ארוך הוא שכל ישר, להשתמש במוח שלך. 

את יום כיפור אם לא צמים אפילו אם צריך.
השנה היה אסור לי לצום (יותר נכון היה מותר לי לצום לשיעורין...) והיה לי נורא קשהההה
אפילו שבשכל הבנתי שזה מה שאני צריכה בשבילי ובשביל העובר וזו ההלכה כרגע.
אבא שלי ובעלי היו צריכים ממש לשכנע אותי שהרגש לא משנה, ההלכה קובעת שזו המצוה שלי כרגע.
ומי שאמר לצום אמר לי לא לצום, ועדיין אבא שלי חזר כמה פעמים באמצע יום כיפור כדי לבדוק שאני לא משחקת וצמה.

בעולם המערבי יש תופעה של "מוסר" של דברים שהמטרה שלהם זה שיראו טוב.

ההפגנות נגד "רצח נשים"  או בעד "פליטים אומללים" זה דוגמאות.

בעולם ההלכה זה הדוגמא שאת מתארת על לא ללדת ביום כיפור (או תשעה באב), ובמו אוזניי שמעתי על אישה שמכוונת את הביוץ שלה כדי לא ללדת בתשעת הימים.

לא נעים, כואב בבטן, אז רוצים להגיד שזה אסור. 

מה שאתה מציין מהעולם המערבי (שלצערנו הגיע גם לארצנו חלקית..), אלו תופעות שנתפסים במשו שיש בו ,נקודה מוסרית", אבל הוא נגד דברים מוסריים לא פחות. מוסר צבוע. בדוגמאות שהזכרת, זה יכול להיות "טרור נשי" שמתלבש על דברים באמת חמורים לכשלעצמם, מוציא אותם מפרופורציה, ועושה דברים לא פחות גרועים.  או "מרחם על פליטים" ולא מרחם על תושבי ארצו.

בדברים מהסוג שעליהם דובר כאן, מדובר לעיתים על דברים בהחלט חיוביים. ההרגשה של ערך הצום ביום כיפור, של השבת, וכו'.

אלו דברים שטוב שלא רק מקיימים אותם "טכנית", אלא ממש מרגישים. 

כמובן, כשמגיע הלכה למעשה, אז ההלכה - שהיא תמצית השיקולים המוסריים וההלכתיים - תכריע ותגבר.

ו"לכוון ביוץ" שלא ללדת בתשעת הימים....  נו..  שם זה אפילו לא ענין של הלכה, אלא סתם כדי ללדת בתאריך "שמח"... צריכה לראות שהקב"ה לא "יצחק בחזרה", ויסדר את הלידה בדיוק אז...  חז"ל אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב..

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי