פסח..)

לא נחמד - וגם לא נכון.

אין הבדל בין פרווה בבשרי לבחלבי.

אין מי שיכול לבטל דברי חז"ל על בישולי גויים.

לא ללדת ביום כיפור, או בשבת - זו תקוה לגיטימית. רצון לא להגיע למצב שבו צריכים לאכול ביו"כ או לחלל שבת לצורך. אבל ברור שאם זה מגיע - עושים בשמחה של מצוה.. (ראיתי איזה ספר שמציע לאשה להתפלל שלא תצא לה לידה בשבת..).

לשולחן ערוך יש ארבעה חלקים.

אכן יש ביטוי כזה, "חלק חמישי" - שזה שייך לתובנות שעולות מתוך כללות-התורה. לא לסברות-כרס של כל מי ש"מרגיש" משהו..

אלו "הרגשות" הלכתיות.

[חשבתי גם על הנושא של הלכות ציבור. צודק. זה גם שייך למה שהזכרתי. ר' אברום שפירא היה אומר שלפסוק בהלכות ציבור, צריכים להיות בקיאים בכל התורה. משהו שעולה "מתוך" כלליות התורה]

[למי שלא מכיר/ה: יש דיון, האם שבת "הותרה" במקרה של פיקוח נפש - כלומר, כאילו "אין שבת" כשיש פיקוח נפש; או ש"נדחתה", כי פיקו"נ דוחה אותה - אבל עדיין השבת במקומה עומדת. ההשלכה, למשל, היא האם צריך להשתדל כמה שאפשר בלי להפריע לזריזות הטיפול, להימנע מחילול שבת, לעשות דברים בשינוי וכד'.

אז רצה נחשון לומר, שאולי זה תלוי בכך. אם "דחויה", אז מתפללים שלא יקרה..]

אמנם, לא הכרחי שזה כך - כי אולי ניתן לומר שגם אם "הותרה", אבל מעדיף לא להגיע לכך, ולקיים גם את השבת וגם את הלידה.. הרי בסופו של דבר, לא חייב שזה יהיה ביחד.

כך גם לגבי יו"כ, שזו הרגשה מובנת וחיובית, לא לרצות שלא לצום.. כאילו "איך אפשר"... אז כמובן שאם קורה - האשה תאכל, ותתכוון לשם מצוה, אבל מעדיפה לא "להרוויח" דווקא את המצוה הזאת..  אלא גם לצום וגם ללדת.

מכל מקום, ברור שאם קורה - הכל בהשגחה וצריך לקבל את זה בשמחה של מצוה.

אני א-בלחטו"א - עמדתי ליד הצדיק ר' הלל אונסדורפר ביו"כ בתפילה, כשקיפל את טליתו, וממש במוכנות שמחה של מצוה אמר לי שהוא צריך לנסוע עם אשתו לבית יולדות..

אבוד, יש שלב שיש לך יותר מידי ניסיון בחשיבה הלכתית, בשביל ללכת אחרי הבטן.

זה לא בהכרח רע.

זה ממש לא קשור לניסיון חיים או לנישואין. 

אגב, אין שום בעיה ללדת ביום כיפור. פיקוח נפש דוחה צום זה לכתחילא, זה להיות עסוק במצווה אחרת.

מותר לעשות פרווה בתנור בשרי באותה מידה שבתנור חלבי- הפרמטר המשפיע אם הוא בן יומו או לא.

בישולי גויים זה איסור, אלא אם נעשו בצורה שהתירו הפוסקים האשכנזים- שיהודי שותף בבישול. 

חומרות הם לא רק של בריסקערים, יש בכל העדות ובכל זרמי פסיקת ההלכה חומרות כאלה ואחרות מעבר לשולחן ערוך.

אבל אל תבלבלי אנשים, הם ילכו אחרי הבטן שלהם. מה שנראה להם קדוש, מה שמרגיש להם שצריך להיות ההלכה. 

החלק החמישי בשולחן ארוך הוא שכל ישר, להשתמש במוח שלך. 

את יום כיפור אם לא צמים אפילו אם צריך.
השנה היה אסור לי לצום (יותר נכון היה מותר לי לצום לשיעורין...) והיה לי נורא קשהההה
אפילו שבשכל הבנתי שזה מה שאני צריכה בשבילי ובשביל העובר וזו ההלכה כרגע.
אבא שלי ובעלי היו צריכים ממש לשכנע אותי שהרגש לא משנה, ההלכה קובעת שזו המצוה שלי כרגע.
ומי שאמר לצום אמר לי לא לצום, ועדיין אבא שלי חזר כמה פעמים באמצע יום כיפור כדי לבדוק שאני לא משחקת וצמה.

בעולם המערבי יש תופעה של "מוסר" של דברים שהמטרה שלהם זה שיראו טוב.

ההפגנות נגד "רצח נשים"  או בעד "פליטים אומללים" זה דוגמאות.

בעולם ההלכה זה הדוגמא שאת מתארת על לא ללדת ביום כיפור (או תשעה באב), ובמו אוזניי שמעתי על אישה שמכוונת את הביוץ שלה כדי לא ללדת בתשעת הימים.

לא נעים, כואב בבטן, אז רוצים להגיד שזה אסור. 

מה שאתה מציין מהעולם המערבי (שלצערנו הגיע גם לארצנו חלקית..), אלו תופעות שנתפסים במשו שיש בו ,נקודה מוסרית", אבל הוא נגד דברים מוסריים לא פחות. מוסר צבוע. בדוגמאות שהזכרת, זה יכול להיות "טרור נשי" שמתלבש על דברים באמת חמורים לכשלעצמם, מוציא אותם מפרופורציה, ועושה דברים לא פחות גרועים.  או "מרחם על פליטים" ולא מרחם על תושבי ארצו.

בדברים מהסוג שעליהם דובר כאן, מדובר לעיתים על דברים בהחלט חיוביים. ההרגשה של ערך הצום ביום כיפור, של השבת, וכו'.

אלו דברים שטוב שלא רק מקיימים אותם "טכנית", אלא ממש מרגישים. 

כמובן, כשמגיע הלכה למעשה, אז ההלכה - שהיא תמצית השיקולים המוסריים וההלכתיים - תכריע ותגבר.

ו"לכוון ביוץ" שלא ללדת בתשעת הימים....  נו..  שם זה אפילו לא ענין של הלכה, אלא סתם כדי ללדת בתאריך "שמח"... צריכה לראות שהקב"ה לא "יצחק בחזרה", ויסדר את הלידה בדיוק אז...  חז"ל אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב..

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)