נר קטן, בודד
עטוף קדושה אפוף סודות
מסובב בהילה מרגיעה
נר קטן,בודד
מעיז להאיר, לבעור
להיות שונה אך אמיתי
נר קטן, בודד
שלא מפחד לשאוף למעלה
לרקוד, את ריקודו
נר קטן,בודד
שזוקף ראשו, חושף פנימיותו
על אף החושך.
ואחריו עוד נקודות מקבלות אומץ חוזרות לזוהרן-
מעיזות להיות הן בתפארתן בהדרן.
נר קטן,בודד
שבזכותו דלוקה חנוכיה שלמה.
כמה יפים הנרות מבעד לדמעות.
את מהממת.
וזה יפה ממש, כמו תמיד.
ואני אוהבת אותך.
ותודה על זה.
עד עלות השחר.עד עלות השחר.
מילי דשטותאעושה לי חשק להיות הנר ההוא
באמתאין על רבנו!
מילי דשטותא
אין על רבנו!אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
