לפותח- למה כל כך ממהר לפייס

אם קשה לדבר איתה תכתוב לה מכתב ותסביר את עצמך בנחת

זה גורם לי לתסכול מטורף שאני לא אשם וצריך להתנצל...

אשכרה זה מה שהורס את כל הזוגיות

מעניין שבזה אין שיוויון זכויות....

אני מעדיפה שיגידו לי 200 פעם שאני טועה מאשר להגיע למצב של כזו זוגיות

אעיד על עצמי ולא לטובה

שאכן בעלי לימד אותי להגיד 'לא יודעת' 

באמת שלא ידעתי לפני כן לעשות את זה.

אבל תבין אותנו (לא נראה לי שכל הנשים ככה אבל אולי) שזה באמת קשה.

אין לך מושג כמה זה קשה לגאוותנים!!!

היא ילדה גדולה וצריכה להתנהג בהתאם.

יודע מה?

אולי באמת יש לנשים בעיה כי גם היום השביתה הדבילית הזו...

מילא היו מפגינים נגד כל סוג של אלימות אבל רק על נשים??

יש יותר אלימות נגד ילדים ובכבישים ובכל מקום במדינה מאשר נגד נשים

התקשורת נשלטת ע"י נשים וכל היום שומעים רק לטובת נשים זה פשוט גורם לי לגועל

ועד שזה התחיל השיח הזה לטובת נשים כל היום באמת חשבתי שצריך שיוויון זכויות מלא!

עכשיו? מבחינתי אישה שעסוקה בלדרוש דברים בגלל שהיא אישה אז היא סמרטוט

רוצה שיוויון זכויות? יש גם שיוויון חובות

אין קשר בין דיקלומים מאתרי רשת או פוסטים בפייסבוק לחיים האישים ומערכת היחסים הספציפית. רעייתך לא מייצגת את הארגונים הפמיניסטיים וסביר להניח שהיא לא יושבת ראש עמותת קולך, ואתה כנראה אינך גיל רונן כי הוא גרוש פלוס ילדים שלפי כמה מגיבי רשת הם בכלל אפריקניים. סדר את הבעיות עם בת זוגך בלי להפיל עליה את התיק של "התקשורת נשלטת על ידי" וכולי וגומר. עצם העובדה שאתה מערב בנושא הפרטי שלך ושל האשה את הדעה ש"אולי באמת יש לנשים בעיה" מעידה שאינך מגיע ממקום נקי לטיפול בבעיה. סדר את הראש ועשה הפרדה בין ההכללות והפוליטיקות ובין העניינים הביתיים והאישיים.

הנשים, אלא רק את השמאל הקיצוני ואת קרנות החוץ שמממנות אותם בסכומי עתק. לא שמעתי אותם יוצאים נגד אונס נשים בדרום תל אביב, עי מסתננים למשל..

זה נשמע כל כך בלתי נסבל שאתה רוצה להיפטר ממנה. הפתיח מאוד לא נעים.

אפשר לשאול איך אפשר לקרב את אשתי אלי?

איך אפשר להשפיע עליה שתגמיש את עמדותיה?

או כמו שאמרו פה אפשר והמילה גאווה לא מתאימה כאן בכלל? כי זה לא מה שהיא . 

אני לא מזלזלת חס וחלילה בתחושה שלי תסכול אינסופי שאתה בטוח חווה מהקשר. 

אבל אני למדתי בזוגיות שאני לא משנה אף אחד חוץ מעצמי. ויתכן שההסתכלות שלך עליה צריכה להשתנות , 

קצת יותר עין טובה ולהחמיא. אולי היא מרגישה את השבריריות של הקשר שלכם והיא לא מסוגלת להודות בטעויות, 

כי זה נראה לה שאתם על סף תהום? ואולי היא ממשפחה שלהודות בחוסר ידע וחוסר טעויות זה נחשב לאיסור חמור? 

ואולי היא זקוקה לבן זוג שלא לוקח ללב כל טעות שלה? ואולי היא מרגישה שאתה מנסה להשפיל אותה בזמן שהיא מודה על טעויות? אני מציעה לך להיות רק ממוקד בך. לפעמים נראה שהאחר פועל נגדנו, וזה בכלל לא ככה, הוא פועל ואנחנו מפרשים את זה כנגדנו. 

הכי חשוב זה לחמם את הקשר ביניכם ואז עניינים מסתדרים. איכשהו

כי זה לא צריך להיות כך

וכשהאופוריה תעבור ובכל וויתור מצידו הוא יראה שזה בא על חשבונו

יש מצב שיפתח פה שירשור כמו למעלה.....

תחשבי על זה, את אולי עקשנית ורוצה את הכל בדרך שלך. אבל בנישואים יש שניים...

ושני הצדדים צריכים לבוא לידי ביטוי בקשר

ורק כשזה שניכם ביחד אפשר להגיד שזו זוגיות טובה באמת

הוא היחיד שלא שונא לגור עם אישתו

שאלתי אותו, למה הוא אומר את זה

אמר שזו התחושה שלו לפי מה שהם מספרים 

ואחד מהחברים שלו באמת בזוגיות בעייתית שהרבה מזה בגללו

אבל יש גם כאלה שלא היית מנחש שקשה להם בזוגיות 

כשמדובר בשני אנשים בוגרים כל אחד לוקח אחריות על הצד שלו בעניין

בדר"כ זה לא שחור ולבן - אחד צודק והשני טועה אלא לכל אחד יש אחריות מסוימת למה שקרה וכל אחד לוקח אחריות על החלק שלו

כאילו הן עושות לו טובה....

ולכל אלו שאומרים ככה זה אצל כולם אז זה לא נכון ולא פייר

אי אפשר לבנות ככה זוגיות...להגיד ככה זה אישה זה לא פיתרון

אני יכול להגיד אני גבר ובא לי לשכב עם עוד נשים אז מה אני עושה את זה??

התחתנתי וחלק מהזוגיות זה לשנות דברים שלצד השני לא מתאים

סוג של חומר גלם וכל אדם צריך לעבוד על המידות שלו

מקווה שתשני את הגישה שלך לפני שתינשאי.

בשיחות בגלל הגאווה שלה וחוסר ההגיוניות תמיד נוצר פיצוץ....

אני מנסה לפעמים להתעלם ממנה ושוב הגאווה שלה לא מזיזה לה....

לא יודע כבר איך להגיב איתה....

לפעמים אני חושב פשוט להתרחק ממנה שלא יהיה בנינו כלום רק דיבורים טכניים

אולי אתה תורם למצב כי פוגע בה בי להרגיש. חבל.. כדאי בירור מעמיק

יש לך מושג מה התלונות שלה עליך? יכול להיות שיש בהן גרעין של אמת?

אתה אומר "חוסר הגיוניות" - גברים ונשים שונים מאד מאד אחד מהשני, מה שהגיוני בתפיסה שלה לא הגיוני בתפיסה שלך וכן להפך. 

גם אם היא לא רוצה טיפול זוגי או סדנא זוגית אם אתה תלמד לבד על תקשורת זוגית ואיך מתקשרים עם אישה אתה יכול לשפר את איכות החיים שלך באופן דרמטי.

שים לב שאתה חוזר על צמד המילים "הגאוה שלה" ממש כמו על מנטרה. אם תשים את הגאוה שלך בצד ותלמד מה זה אישה אולי ההסתכלות שלך תשתנה. אבל אתה חייב להיות מוכן להפתח לשינוי גישה, עם גישה שלילית כל כך עליה יהיה לך קשה מאד להשיג שינוי

אדם שמתעקש ועצבני, לא תמיד זה בגלל שהוא כזה וזהו- זה יכול להיות מקושי שיש, קושי אישי פנימי- וצריך לפרק אותו.

היא עובדת בנוסף לבית? יש לה קצת זמן לעצמה להתאוורר? היא באמת מנצלת את הזמן הזה להתאווררות אם יש לה אותו? (אני יכולה להעיד על עצמי שכשאין לי את הזמנים האלה ואני רק באינטנסיביות בית-עבודה-ילדים-בעל וחוזר חלילה, אני פשוט נהיית עצבנית וחסרת סבלנות כלפי כולם! וזה לא נעים בכלל...גם לי. בעיקר לי.)

צריך להבין מאיפה זה בא... אפשר לצאת ל"דייט" רגוע באיזה ערב. לשים בייביסיטר ולסוע לאיזה מסעדה או טיילת.

לדבר סתם על החיים, לא על דברים טעונים. רק לכיף! לשאול 'מה שלומך?' ו'איך את מרגישה?' ולהקשיב באמת באמת. בלי ביקורת ובלי דיבורים על הילדים או על דברים טכניים של הבית. רק על עצמכם ומה שלומכם.

אבל לא חד פעמי.... כמה פעמים... אולי פעם בשבוע קבוע...

זוגיות ותקשורת- זה דבר שחייב להשקיע בו. הוא לא קורה ומתגלגל מאליו...

ממש בהצלחה!

שאנחנו מושלמות וכבר נשנה את הגברים

לכל אחת נופל האסימון בזמן אחר,שאי אפשר לשנות אף אחד,בקושי את עצמינו

דרך אגב יש כאלה שלא נופל להן האסימון אף פעם

כי זה - באמת גאווה... לחשוב שאני מי שלא אני...

הבעש"ט אומר קצת יותר מזה- איפה שאתה רואה בעיה אצל מישהו, כנראה שהבעיה הזאת נמצאת אצלך באיזה מינון כלשהו. ולכן אתה צריך לתקן את עצמך בעניין הזה. 

בס"ד

הוא התחיל את השיחה בעזרה איך להתמודד עם אישה שלא יודעת להודות בטעיות....

הוא סובל מזה שהוא צריך להשפיל את עצמו כל הזמן ורק הוא צריך לבקש סליחה 

(...)

ואת עונה בתגובה ארוכה ומדופלמת איך שהוא הטועה והוא זה שצריך להתחשב בה והוא והוא והוא....

זה שהגמרא כותבת שנשים דמעתן מצויה... ואתם לוקחות את זה למקומות לא טובים זה לא מחמאה בשבילכן.

וסלחה מכל הנשים כאן בפורום....

למה עם הבעל מבקש סליחה על משהוא שהוא לא עשה... אלא האישה דמינה שהיא חשבה שהוא התכוון לחשוב שהוא יעשה...

ואחרי כמה שנים היא תראה משהוא וזה יזכיר לה את מה שאולי היה לפני 15 שנה ואז הכל יצוף שוב....

אז אנא....

ואלי אני טועה....

כמו שכתבו כל מקרה לגופו 

קשה מאוד לרדת לשורשם של דברים אפילו לאלו האובייקטיביים שמכירים מקרוב

יש קושי כללי לנשים להתפייס לבקש סליחה זה ידוע ממקורותינו יש הרבה מה ללמוד כיצד לשוחח עם האשה

בנוסף, בהחלט יש מצבים של אשה קשה ואפילו רעה

בסופו של דבר במצבים כאלה זה אתה והיא אף אחד אחר לא חווה את הדברים

שב עם עצמך ותחשב תמונה כוללנית של רווח והפסד ומה בכל זאת אתה מרוויח ממנה 

החל מנקודת המוצא של "דיין שמצילות אותנו מן החטא" הקמת בית ומשפחה וכדומה

שווה כל מאמץ לשמר את המסגרת המשפחתית ולהשקיע בה

לנסות ללמוד לתפעל אותה תוך התחזקות וגם חשוב במיוחד "קבלה עצמית" 

התחזקות בלימוד תורה וקיום מצוות תמיד כדאית

התחזקות שמניבה לרוב הערכה וסמכות 

אימוץ טקטיקות שונות בזוגיות לבדוק בזהירות טקטיקות חדשות שעוד לא ניסית

לנסות לפתור דברים לבדך להיות החלטי יותר ופחות להיות תלוי בה 

לחפש להתחזק

וכמובן להתפלל לה' שיכוון אותך ויפתח את לבכם

ותשכון ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות

טיפול זוגי דחוף! אם כמובן רוצים להמשיך בקשר.

בורחים כל עוד הראש מחובר לכתפיים והארנק לכיס.

בשביל לריב צריך שניים. וכאשר מדובר במקרים כמו שאת מתארת דרוש טיפול, לא יעוץ. אם רוצים להמשיך בקשר. במקרים כאלה יש חבילות שאין מנוס מלפרק אותן.

אז ההמלצה שלי זה ללכת לייעוץ.

ממש לא צריך להתבייש בזה..

חלק מזוגיות טובה, זה לדעת מתי לבקש עזרה עוד לפני שיהיה קשה עד בלתי-אפשרי לפתור את הבעיות.

ובנוסף אכן צריך לבדוק שהיועץ לא שרלטן.

חלק מהתפקיד של היועץ, זה לעזור לבעל להעמיד את האשה במקום.

(לא ח"ו להשפיל אותה, אבל להגיע למצב שהם שותפים שווים בזוגיות.)

זה מה שהוא חושב עליה. מה דעתך על מה שהיא חושבת עליו...? למי אתה אמור להאמין? לכן המצב דורש טיפול. לא יעוץ.

בני-אדם נורמליים אוהבים ללכת להתייעץ אבל לא אוהבים להיות מטופלים.

ובד"כ אנשים נורמליים, יבחרו במשהו שהם מרגישים שהם אוהבים,

גם אם תוכן הפגישה הוא למעשה זהה.

לכן, כדאי לדעת באילו מילים עדיף להשתמש.

לפי הרגש, האישה תמיד צודקת. 

לא רק זה, לפי הרגש, גם כשהיא סוף סוף יודעת שהיא לא צודקת, היא דורשת ש"יתחשבו בה".

אין פה עם מי לדבר בכלל...

אולי הוא לא צריך לדרוש ולא להלחם מי צודק. אולי הוא צריך להמשיך ולהוריד את הראש ולהסכים שהיא צודקת, רק כדי לא להגיע לויכוח.

מה הוא ירוויח מזה? תסכול מתמשך ורמיסה מתמשכת.

אי אפשר להתכחש לעובדה שלאנשים יש חילוקי דעות. חילוקי דעות יוצרים ויכוח, כל עוד לא מתעקשים שיש צד שתמיד צריך לוותר כדי לא להגיע לויכוח.

אם יש ויכוח, בדרך כלל יש מי שצודק ומי שטועה.

אבל... יודעת מה. ננסה ללכת לפי השיטה שלך. איך מדברים רגש ולא מגיעים לויכוח עם מי שצודק תמיד?

מדובר פה באורחות חיים של שני אנשים שחיים אחד בתוך הקישקעס של השני.

לכל ריפוי ידיים יש משמעות של הפסד מעשי. 

וטיפוסים כמתואר, רומסים גם בלי שיש עימות. 

ורוב האנשים, לפחות רובם, לא נהנים לחיות את החיים שלהם ברפיון תמידי.

משלת משלים על הורדת ידיים ורפיון. אמרת באופן עקרוני שבזמן שההגיון נכשל, הפתרון הוא לדבר אל הרגש. 

בסך הכל עניתי למה שאמרת, בלי לכוון למקרה מסוים.

אני דברתי פרקטית.

משל הוא לא תאורטי אלא כלי להסביר משהו שהוא רחוק מהמושגים המוכרים שלנו. 

אמרתי באופן מעשי שכאשר יש מלחמה עם אישה עקשנית פתרון אפשרי הוא לא להלחם חזרה.

לברר עניין מבחינה תאורטית יכול להבהיר את הנושא בצורה שמתאימה להמון מקרים פרטניים.

מה שאמרת באופן "מעשי", יכול מבחינה "מעשית" להתאים לכל מקרה שבו יש אישה עקשנית, ולאו דווקא למקרה שלי או שלו או שלך.

ולגבי הפתרון שלך לגופו, קל לומר לא להלחם. בפועל, או שאתה לא נלחם כי נכנעת, או שאתה כאילו לא נלחם, אבל בעצם נלחם באמצעות גישת הפאסיב-אגרסיב. אתה אולי לא צועק עליה, אבל אתה לא מוכן לדבר איתה עד שתרגע ובעצם תתאים את עצמה לתנאים שלך.

אתה מדבר, היא צועקת. מה תעשה? תפסיק לדבר, או שתמשיך לדבר בתגובה לצעקות שלה?

זו גם צורה של מריבה. 

כל פעם שהיא תתחיל לצעוק, תסובב לה את הגב ותפסיק לדבר. זו גישה של פאסיב-אגרסיב.

זה לא חוכמה.

גם להיות בן-זוג שאוהב..

החוכמה זה לגרום לזוגיות להיות הדדית, בייחוד כשהיא כרגע ממש לא כזאת.

לעשות שלום, זה לא רק לרצות, וגם לא רק להוריד את האגו ולוותר.

צריך לדעת לעשות שלום, ובלי הדדיות זה לא ילך..

שלום-בית זה שכל אחד מהם ימצא את המקום המתאים לו בזוגיות.

אם היא מוצאת את המקום המתאים לה, ולא אכפת לה שהוא לא מוצא את המקום המתאים לו.

אז יש כאן בעיה..

זה שהוא יוותר לה כל הזמן, זה לא נקרא שלום-בית,

אא"כ מדובר על משהו זמני שמטרתו זה להגיע לבסוף לשלום בית אמיתי.

היום אנחנו לצערינו בדור שמגדל לא מעט אנשים אנוכיים,

ולכן "כמים פנים לפנים, כן לב האדם לאדם." הרבה פעמים לא עובד.

"אל תהיה צודק, תהיה חכם!" - זה משפט נכון כשמתעסקים עם אנשים לא הגונים.

השאיפה שאמורה להיות לזוג זה שהצדק והחוכמה ילכו יחדיו.

להעמיד במקום אפשר גם כשנמצאים במעמד שווה.

מאד לא ברור מה קרה אצלכם, ואת לא צריכה לפרט אם זה אישי.

אבל זה נשמע שעשית לו הרבה "סרטים",

וכל הכבוד לבעלך שהוא הצליח להתמודד עם זה.

אבל אני לא חושב שזה יותר מדי בריא לזוגיות לעשות את זה.

ולכן לא הייתי ממליץ לכל גבר לפעול בצורה הזאת.

במקום לעשות מלחמת אגו, עדיף לעבוד על עצמנו ולעשות מלחמת ענווה.

פשוט מההודעה הקודמת שלך זה לא היה נשמע כך.

את גם צודקת שאין טעם לבקש סליחה בשביל שתשתקי, וזה מאד פוגע.

אם זה כפי שאת מתארת, אז בזוגיות שלכם יכול להיות שהייתה הדדיות מלכתחילה,

ואז אין בעיה שמדי פעם הוא יוריד את הראש, ומדי פעם את תורידי את הראש.

עד שתמצאו כל אחד את המקום שלו, ואז כבר תדירות הורדת הראש יורדת..

אבל במקרה כאן, לא נשמע שיש הדדיות.

בין אם זה ממנה (כפי שהוא מתאר) ובין אם זה ממנו (כפי שאולי היא תתאר).

לכן, הדבר הנכון הוא למצוא גורם שלישי שיעזור להם למצוא את הדרך לזוגיות הדדית.

הייתי כבר עייף מלהתנסח טוב.

כוונתי במשפט השני שאותו הדבר גם להיות...

אני מצטט:

"ואם צריך אפסיק לדבר." עכל"ק.

לחייך באהבה לזה שיורד עליך בלי סוף. 

דיברנו על רפיסות, דיברנו על כניעה. 

איפה ההבדל?

רוב האנשים לא שמחים כשכל הזמן בועטים בהם.

רוב האנשים בכלל לא רוצים, לא מסוגלים ולא אמורים לחייך "באהבה" (זה לא נשמע לך קצת דביק?) כשצועקים עליהם ומנסים לרמוס אותם בפעם המי-יודע-כמה.

אני חוזר ומזכיר לך שהשרשור הזה נפתח בגלל שלכותב נמאס לנסות לפייס ולהציג פנים של שמחה ואהבה, בעיקר כשהגישה שלך לא הביאה לו לא שמחה, לא אהבה ולא שלום.

אני הייתי מציע גירושין בלי מלחמה, אם אפשר בכלל עם טיפוס כזה. 

אני רק מסתמך על המילה שלו, או על המילה שלך.

לפי הסיפורים שלו, הוא מתאמץ להיות בסדר ולהתנצל גם כשהוא צודק, ונמאס לו מזה. 

ולפי הסיפורים שלו, הוא בסדר.

לפי הסיפורים שלך, לא התאמצת בכלל, וציפית להתנצלויות גם כשלא צדקת, וגם היום את מצדיקה את ההתנהגות הזו בכל מיני תירוצים.

ולפי הסיפורים שלך, את לא בסדר.

ומשלל תגובות פה של גברים ונשים כאחד, רואים שאת לא יחידה, אלא חלק מתופעה נרחבת של אנשים שבטוחים שלנשים מותר להיות לא צודקות ועדיין לדרוש כל מה שלא מגיע להן.

היות וכל התגובה שלך תוקפת אותי אישית, במקום להתייחס לגופם של דברים ולנושא השרשור.

כולל דמגוגיה לא קשורה בכלל.

כשאומרים לך משהו שלא נחמד לך לשמוע, את חושבת שתוקפים אותך אישית. גם אם זה ענייני לגמרי.

ואז את חושבת שאת חייבת להחזיר, או לכל הפחות להשתלח חזרה עד שיתנצלו, או ישנו את הדעה.

וזו בריונות. וזה - לפי הסיפורים שלך, מה שעשית לבעלך. ואם את עושה את זה פה עכשיו, כנראה שזו תכונת אופי שסיגלת לעצמך, ואת עדיין עושה את זה.

ואת שואלת שוב, אחרי שהסברתי, מאיפה אני מחליט שלא צדקתי? 

בגלל הגישה הכללית שלך, גם זו שמשתקפת בתגובות האחרונות שלך, וגם כשסיפרת כמה בעלך היה צריך לפייס אותך למרות שזו לא אשמתו, רק כי לאישה יש אגו, וקשה לפייס אותה, ולפני ואחרי לידה וכו'

את יודעת איך קוראים לאדם שמנסה להכריח את השני להסכים איתו או לציית לרצונות שלו? - קוראים לו בריון. ההתנהגות שלך היא בריונות. 

כמו שהיית חושבת שבריון הוא גבר שצועק על אשתו עד שתציית לו ותפייס אותו, כי הצעקות שלו מלחיצות אותה או לא נעימות לה והיא רוצה להפסיק את המצב הזה, 

באותה מידה אישה שעושה ברוגזים ובכיות ועצבים ומריבות עד שבעלה יציית לה או יפייס אותה, מתנהגת בבריונות.

אני די בטוח שתתנגדי נחרצות לכל גילוי של התנהגות שכזו מצד גבר. 

למה את חושבת שלאישה מותר להיות בריון?

אם היית שומעת על אישה שחיה עם גבר שכל הזמן צועק עליה ומעליב אותה עד שתפייס אותו ותרצה אותו ותנסה להסביר לו כי הוא גבר עם אגו וכבוד, אז קשה לפייס אותו, והוא מתעצבן בקלות וכו'

גם אז זה היה נשמע לך סביר ונכון?

או שזה נכון רק לאישה שצריך לפייס אותה כי היא אישה עם אגו שקשה לפייס אותה?

התפתח ויכוח לא משנה על מה

אני פגוע בטירוף וכבר לא מסוגל לפייס

תמיד אני מפייס ונמאס לי

מבחינתה יכול להיות מצב שהריב יימשך גם שנה והיא לא תעשה כלום כדי לסיים אותו.

מה היא כן תעשה? מלחמות ודווקא כי שאני יתייחס אליה.

מזכיר משהו?

נכון...את חמאס שכדי שיתייחסו אליו פותח במלחמה

הבסיס זה לשבת על קפה ולדבר.

הבעיה זה שהיא מרגישה שהיא עושה לי טובה שהיא מתפייסת בגלל זה נמאס לי.

גם להתנצל על דברים שלא עשיתי וגם להרגיש שעושים לי טובה??

זה האגו שאני מדבר עליו.

כאילו שאני צריך כל פעם מחדש לתת לה סולם כדי לרדת מהעץ הגבוה שהיא טיפסה עליו.

וזה כי היא יודעת שהמשפחה אצלי קודמת להכל ולכן אני יוותר.

בגלל זה הדרכה לא תעזור מחפש פתרונות מעשיים

מיואש כבר!

כולם מכירים ויודעים את מאמרי חז"ל (אני מקווה)

אישה שיודעת שהיא נבראה מהצלע... ושדמעתה מצויה... והיא רגישה יותר...

אז שלא תקשה על בעלה לפייס אותה ולתת לה את מה שהיא צריכה...

זה לסתור לבעל על הלחי ולהגיד לו תפייס אותי....

ושוב תעני לנו שהאישה היא....

שוב פעם...

הן דורשות שיוויון זכויות ולא שיוויון חובות..

עסוקות במניפולציות.

מעניין מה היה קורה אם גבר היה אומר הצורך שלי זה להיות עם עוד נשים חוץ מאשתי..

הרי זה גם סוג של ככה אלוהים ברא אותנו.

אבל כמו שגבר משנה את ייצרו בשביל שלום בית ככה אמורה להיות גם אישה

אולי עם יעוץ טוב היא תבין את הבעיה שהיא נפגעת ולא רוצה להתפייס.

זו לא בעיה שלו, זו בעיה שלה.

אבל מבחינתך תמיד "הוא" צריך לדאוג לסדר את העניינים.

אם הוא פגע, ודאי שהוא צריך לבקש סליחה, אבל באמת. לא סתם לבקש סליחה כדי ש"היא" תשתוק.

ואם הוא מבקש סליחה והיא לא סופרת אותו, הוא צריך לספוג את זה ו"להתמסר", כדי שאולי בסוף היא תעריך אותו.

ואם היא פגעה, אסור לו להיות ברוגז ולעשות סצנות כמו שהיא עושה בכל פעם שהיא מתרגזת ונפגעת. הוא זה שצריך להסביר לה, כאילו הוא מתנצל ומבקש סליחה על זה שהיא פגעה בו...

בקיצור, די ברור שמבחינתך הגבר תמיד צריך לפייס והאישה.. טוב... אם היא צודקת ואם לא, היא תחליט איך להתנהג.

זה נשמע מאוד מעוות, ואומלל מי שחי עם אישה כזו.

אף אחד לא צריך להמשיך בברוגז שנה.

אם יש ברוגז שנה, מתגרשים.

נדמה לי שהשרשור נפתח בשאלה של אדם שלא רוצה כל החיים שלו לבקש סליחה על שפגעו בו, ולסבול מברוגזים של שנים על שטויות.
אז את בעצם מציעה לו להמשיך להיות סמרטוט. בשביל עצה כזו הוא לא היה צריך לשאול אף אחד, כי זה בדיוק המצב שבו הוא נמצא.

ואם את יודעת שאת עצבנית עליו בגלל שאת לפני או אחרי לידה, או כי "את אישה" זה אומר שזה לא באשמתו, ואת צריכה להתגבר על עצמך ולא לדרוש ממנו להתגבר על עצמו למרות שאת לא צודקת.

זו פשוט חוצפה.

אם הוא לא הצד הפוגע, אם זה לא באשמתו, הוא לא צריך לבקש סליחה ולא צריך להתחנן שהאישה תסלח לו.

שתפסיק להיות ילדה קטנה, שתיקח אחריות על עצמה ועל העצבים שלה ותשלוט בעצמה.

מה השלב הבא? אני רעב אז אני מנשנש מדוכן פלאפל שעברתי ליד, וכשבעל הדוכן צועק עלי שלא שילמתי, אני אומר לו שהייתי רעב והוא צריך לפייס אותי?

משקף בדיוק את המציאות...

מי רוצה לחיות בברוגז כל הזמן?

אבל גם מי רוצה לחיות כל הזמן בהרגשה מנוצלת והוא זה שצריך כל הזמן להתכופף ולהתחנן על נפשו...

והכל בתירוצים כמו:

"הורמונים" אני לפני... אני אחרי...

"אישה דמעתה מצויה..." ולכן אני יכולה לבכות ואתה צריך להתחנן..."

חבל שיש נשים שמנצלות לרעה את החולשות שלהן...

וזה לא כל הנשים. כמו שלא כל הגברים רעים....

לצערי הבכי שלה כבר לא עושה עליי שום רושם...

נהייתי אטום

כי אני יודע שזה סוג של מניפולציה

כמו ילד קטן שנשכב על הרצפה בסופר כי הוא רוצה שוקולד...

יכול להיות שבכלל לא קלטה שההתנצלויות שלך הן מהפה ולחוץ ושלא באמת אתה מבין שפגעת ולכן היא לא מבינה שאתה צובר כעסים. הפתרון הוא לא גירושין אלא טיפול כדי לשפר תקשורת.

כתוב "ואל אישך תשוקתך" "והוא ימשול בך" שני העונשים האילו הם לא  מטבעה של האישה, אישה אוהבת למשול ולהחליט. העונשים האילו מרגזים את טבעה ולכן היא מנסה לדחוק אותם, כיצד? להפגין כוחניות.

לדעתי, תעשה לה פסכולגיה הפוכה, איך ? כך:

אישתי (תנשך את הלשון והשפתים) קרא בשמה (נשים אוהבות שהבעל קורא להם בזמן ריב בשמם ולא בלשון חיבה זה מעצבן אותן יותר) "את צודקת במקרה הזה"... את מבינה במקרה הזה טוב יותר. ועזוב את האזור בנחת. היא תחזור אליך ותגיד " באמת אתה חושב ככה?, "מה אתה לא ידעת את זה?" ואתה עונה בפשטות את מה שבאמת אתה חושב ,תן לה להבין שגם לך יש דעה ואתה לא כופה את זה עליה. זה עובד. כמה רגעים אחרי זה, היא תתחיל לחשוב על מה שאמרת. אם תגיד לה שהיא צודקת בלי לאמר את דעתך וקרת טעות המלחמה תחזור, היא תאשים אותך היא תראה לך, שלך אין דעה ושאתה לא מבין בכלום ועוד מלים שהאוזן לא רוצה לשמוע. תאמר את דעתך ותן לה לעשות את ההחלטה. זה יקרה כמה פעמים בסוף לפני שהיא אומרת את דעתה או בכול החלטה היא תבוא קודם אליך. זאת אישתך, לפני שהתחתנתם קראת לה אישה חכמה אישה שיודעת מה שהיא רוצה לא פרשת את זה למידת הגאוה והעקשנות. ה' רצה שתתחתנו והעבודה שלך התחילה גם העונש של האדם "בזעת אפיך תאכל לחם"  אפיך עם הרבה כעס ולחם זאת האישה. האישה נקראת לחם. בהצלחה (תפילה ואמונה בקב"ה עוזרים הרבה)

איך זה שרובן המוחלט של הנשים פה וחלק מן הגברים, חושב שהגבר צריך להתגבר על טבעו ולהשפיל את עצמו - גם אם הוא צודק, מול אישה שלא רוצה להתגבר על טבעה ואפילו לא צריכה להשפיל את עצמה - אפילו אם היא לא צודקת?

האם הייתם ממציאים תירוצים ש"ככה זה" ו"זה טבעו של הגבר" במקרים בהם גבר היה מתנהל בכוחניות?

עכשיו מותר לאישה לעשות ככל העולה על רוחה, בגלל  שהיה פעם חסיד שהיה מוכן לבלוע הכל מאשתו המרשעת והמגעילה, רק בגלל הסיבה הזו.

גיברת, אם הגבר יגיד שמסיבה זו הוא מוכן לספוג את הבריונות והחוצפה שלכן, זו זכותו, אבל כשהבריון והשודד מנופף בזה כהיתר לגיטימי להמשיך בפשעיו, זה כבר מצביע על אובדן כל מצפן מוסרי.

רק לשם גילוי נאות, מצד הדין אדם יכול לגרש אפילו אישה שהקדיחה את תבשילו. יש אומרים אפילו מצא אחרת נאה הימנה.

לכן עצתי לכל אחד שסובל מאישה שמקדיחה את תבשילו ואת חייו על בסיס קבוע, דבר ראשון לגרש אותה. אחר כך שימצא אחרת נאה הימנה, שלא תמרר לו את החיים ועוד תחשוב שמותר לה כי היא אישה או כי היא מצילה אותו מן החטא בימים שבהם היא לא מורדת.

לא רוצה להתגרש הוא רוצה עידוד. בסופו של דבר זאת תהיה החלטה שלו.

קראתי לאחרונה שאיזה רב אחד שעשה מקבילה מהלכות שבת לחיי הזוגיות...

בעל הוא "הטמנה" כל הזמן עסוק בלהטמין את הבעיות שיש לו בחיי הזוגיות..

אישה היא "החזרה" כל הזמן עסוקה בלהחזיר דברים ישנים ולעורר כעסים שהיו או לא היו מלפני שנים רבות...

ויש באמתחתי לצערי הרב כמה דוגמאות לזה...

מובא בגמ' נידה (לא: ) "שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי ... ומפני מה האיש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת..." ורש"י מסביר שהאדם נברא מהאדמה  - שהוא עפר תיחוח נוח ליבטל. אבל האישה נבראה  מבשר ועצמות קשין. עצם - כשמכין בו קולו נשמע אבל קרקע כשמכין בו אין קולו נשמע.

יוצא מכל זה שלאישה מטבעה הרבה יותר קשה לסלוח או להודות בטעות.

הדרך היחידה עם אישה זה להסביר ולהסביר בנחת ועוד פעם בנחת בלי להתרגז. ולפייס אפילו כשצודקים... כדאיתא במס' שבת "עשרתן ערבתן הדליקו את הנר" ורש"י מסביר שיאמר בנחת שיקבלו ממנו בני ביתו. 

זה גם יעזור לך לתיקון המידות.

וכל זוג צריך רב גדול שידריך אותם.

כל טוב ובהצלחה.

נ.ב. האר"י ז"ל אמר שבדור האחרון יראי השם יתנסו בשלום בית.

בשבילך צריך להביא את הציטוט מהרמב"ם שהגבר צריך להראות פני כעס כדי להטיל אימה על אשתו שתתנהג כראוי.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.