מצווה.

אלא שהקדושה הפנימית, הבלתי מותנית, מופיעה ע"י תורה ומצוות ומעשים טובים.

כמו "מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין". בלי זה הם לא קדושים?..

זה מבואר בהרבה ספרים.

אח"כ, צריך להוציא את זה לפעל.

 אם אין לך מים בדוד, גם אם תפתח ברז - לא יצא כלום.

למה אם הגויים יקיימו מצוות, הלא-שלהם, הם לא יהיו קדושים? כי אין להם את הנשמה הזאת. 

אנחנו מצווים. אם אנחנו מקיימים, קדושת המצוות מופיעה עלינו.

הרי רבי מאיר אומר בגמרא, "בין כך ובין כך קרויים בנים". "אפילו עובדי ע"ז קרויים בנים" ו"בנים מעולים".  איך יכול להיות? זה מצד הסגולה הפנימית. לא מצד ההופעה שלה.

ולמה "בחימה שפוכה אמלוך עליכם"?.. הרי אם בלי המצוות הם כמו כל גוי - אז למה דווקא הם? לא רוצים, לא צריך... אז זה לא כך.

[מה שהבאתי לגבי "מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין", היה לומר, שהרי גם עם שאר המצוות מקדשם. אלא שזה עוד קדושה, עוד הוצאה לפעל של קדושתם]

אפשר להסתכל אכן כך: לא יודע.. ה' אמר שאת היהודי המצוות יקדשו ולא את הגוי. לא יודע למה...

אבל אפשר להעמיק בענין, ולהבין שאם זה דווקא את היהודי, הרי שבכך שה' עשה עם כזה, שדווקא אותו המצוות מקדשות - יש בו משהו פנימי כזה. היצירה הרוחנית - אינה פחות מהיצירה הגשמית. 

לגבי הגמרא, ציטטתי מה שהיה רלוונטי לנושא. חשבתי שמא תאמר ש"בנים" ו"קדושים" זה שני עניינים.

אבל בנים-לה', זה לא משהו "ביולוגי", זו קדושה הכי גדולה. אלא שצריך מצוות להוציאה לפעל.

ולכן גם רציתי להראות מזה שנשארים "בנים" גם בלי מצוות - שיש כאן קדושה פנימית. אותה קדושה שנקראת בנים. אותה מעלה.

אתה צודק, שיש "קידשנו במצוותיו". הופעת הקדושה.

מאיפה אני יודע? כי למדתי את זה לא מעט.

אבל אני חושב ש"לנצל"ש" את השרשור הזה לכך, זה לא כ"כ הוגן כלפי מי שפתחה אותו..

אפשר להמשיך בפרטי, אם זה חשוב לך.

מה זה "קדוש"? קדוש זו מציאות.

כשרואים שה' מקדש רק את עם ישראל במצוותיו - זה אומר שיש בהם מעלה מיוחדת. קיימת. מתעוררת ע"י המצוות.

זה גם מובן מאד - וגם נמצא בהמון מקורות. הרי לא לומדים תורה רק מהחומש.

ובוודאי שמשהו פנימי, מבינים כמידת יכולתנו. 

ומה שכתבת "וכם אם אנחנו קדושים, עדיין הקדושה ממנו" - זה ברור לחלוטין. בוודאי שאי אפשר לומר אחרת. ה' בחר בנו מכל העמים, קידש אותנו, נתן בנו נשמה קדושה - ונתן לנו "הוראות שימוש" איך פועלים איתה ומוציאים אותה אל הפעל.

לגבי "בנים לה' " - ברור שבנים לה', הכוונה לקשר עצמי. ה' הוא מקור כל הקדושה, ובניו קדושים מקדושתו..  עם קדוש אתה לה' אלוקיך. בך בחר ה' מכל העמים להיות לו לעם סגולה. ישראל אעפ"י שחטא - ישראל.

"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו."

קודם כל ה' בחר בנו, ומתוך כך נתן לנו את התורה.

יש לעמ"י סגולה עצמית בלי קשר למצוות.

זכות אבות תמה - ברית אבות לא תמה.

הדברים של הרצי"ה זצ"ל, היה חוזר עליהם המון פעמים, זה יסוד מוסד בכל דבריו.

היה אומר, אשר בחר בנו מכל העמים - ומתוך כך נתן לנו את תורתו. 

וזה גם נכתב בדבריו בהרבה מקומות. 

וכן  - ואתו עיקרון - אצל אביו הרב קוק זצ"ל בהמון מקומות. עי' למשל אורות התורה פרק א' פיסקא שניה. וכן באיגרת תקנ"ה - אגרות הראי"ה חלק ב', שם הרב מסביר באריכות ובבהירות את היחס בין סגולת-ישראל (קדושתם העצמית), לבין הבחירה (בתורה ומצוות).

זה שחייבים להתחיל ממשהו.. 

סוף סוף התחלתי היום בל"נ ללמוד פרק משניות יומי, וישר היצר הקרציה הזה  בא לערער על ההחלטה שלי.

הבנתי כמה זה חשוב להתחיל.   לפי המניעה שקיבלתי

שאפשר להיות בטוח בה' ב100 אחוז שיהיה טוב. עכשיו.

כמה נפלא לשיר את אנא בכח שבע פעמים כמנהג הבעש"ט אחרי הדלקת נרות

הרבה דברים ביהדות הם שבע (ימים, שמיטה יובל ועוד..)

נוהגים גם לומר את ויהי נועם ויושב בסדר עליון שבע פעמים (הכל, לא מילה מילה)

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.