לכל הערים והערותכבתחילה1. בזמנכם הפנוי- מה עושים? תלוי מתי ואיפה.
2. אם אתם רעבים בלילה- מה עושים? תלוי מתי, הרבה פעמים הולך לישון ככה, אולי אוכל אם יש משהו-אבל בדר"כ לא
3. מצליחים לקום בבוקר אחרי לילה חסר שעות שינה? לפעמים. לא תמיד
4. דוגרי- למה את/ה ער עכשיו? כי אני פה. כן, אני מכור.
כן, למדתי בשלומבא, כמו שכתוב בחתימה שלי
מי?
כבתחילה1. בזמנכם הפנוי- מה עושים? נדיר שיש כזה, בד"כ ספרים/נגינה/חברות/אומנות
2. אם אתם רעבים בלילה- מה עושים? מנשנשים שטויות
3. מצליחים לקום בבוקר אחרי לילה חסר שעות שינה? ב"ה כן, זו המציאות שלי לצערי.
4. דוגרי- למה את/ה ער עכשיו? מלא רגשות ומחשבות של דודה מאושרת.
אבל יש מלא סיבות למה זה הכי מרגש, מכולם.
כבתחילהזה כיף גם אחרי שאחותך מתחילה לבקש שתשמרי עליהם, או רק כשנולדים?
גרות רחוק, ואני בכל אופן בפנימיה
ככה שלא יוצא לי להרגיש את אחיינים שלי באופן מאוד עמוק, לצערי הרב...
לא יכול להיות שאתם קמים מהמיטה באמצע הלילה בשביל לאכול, וזה מה שהיא התכונה בשאלה
בזמני הפנוי אני מנגן/משתעמם /מדבר עם חברים
אוכלים, מה השאלה
אם צריך
הרגע חזרתי מדיבור חשוב עם חבר
בשבילי די אמצע הלילה עכשיו
1. עונים על סקרים מוזרים בנסיופ. מציירים. כותבים. יוצאים להליכה. קוראים. בפורום.
2. נשארים רעבים. בלילה לא מפריע לי
3. כן
5. עוד רגע זה כבר יהיה לא
האהא כתבתי חמש ואפחד לא שם לב (כן אני עייפה ממש 
)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
