הבעיות הלא פתירות

הבדידות 

חולאים בכל פינה

בעיקר ההרגשה שהמערכת הרוחנית כאן גדולה עלינו

גם אם הכל בהשגחה

הדברים שאתה אומר יושמו על ידי אין ספור פעמים

כל המחשבות האלה של תחשוב טוב לראות את הטוב לרצות להרגיש טוב

הכל זה הבל אחד גדול

בכל פעם שניסיתי את זה הגעתי שוב לנקודה שהבנתי

שהעולם הוא תהום אין סופית של רע 

וכל הדיבורים האלה זו דרך שלנו לברוח מהמציאות האמיתית

אתה אולי לא רואה את זה

אבל אם תחשוב בהיגיון תגיע למסקנה שרוב האנשים כיום מרגישים רע ביום יום 

מאין ספור סיבות

יש מצבים יותר גרועים ויש כאלה שפחות

לאנשים רע כאן וזה מה שקובע

לא קובע מה הם מראים כלפי חוץ

מה שכתבת על רוב העולם שלא שומר תורה ומצוות משולל כל יסוד

אני אפילו לא יודע איך קישרת את זה ואיך להתמודד עם זה

העולם לא שומר כי הרוב גויים 

מזה קשור האחד לשני?

בנוגע לרשימה

אצלי אפשר לסמן וי על "הכל לא הולך"

ומהדיבור שלכם רואים שיש לכם מעט או הרבה טוב

אבל זה לא אומר שהעולם לא רע 

ואל תגידו לי "את תרצה תוכל"

כשאני אומר לא יכול אני יודע טוב מאוד למה.

אז המצב שלי שונה ממה שנדמה לכם.

אני אומר שהעולם רע

לא רוב ולא מעט

הטוב מבחינתי לא שווה כלום אם יש רע ויש המון

את לא יודעת את המצב

ולא מכירה אותי

אז לצאת בהצהרות של "אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה"

זה לא הגיוני

אני לא אומר שאין טוב בכלל

אני אומר שמבחינתי הוא לא קיים כי הרע גובר על הטוב

ולא שווה כל הטוב שבעולם הזה כשיש כל כך הרבה רע 

מספיק שיהיה 70 אחוז טוב 30 אחוז רע 

ואז זה כבר לא שווה את זה כי הטוב הוא לא משמעותי ליד אותו רע

הוא בולע את הטוב

שיש דבר באמצע וזה לא הכל או כלום

אני יודע

הבעיה שאין לי מוצא (כן מבחינה מדעית ) מהמצב הזה

וזה למרות שיצאתי ממצב אחר גרוע שנמשך שנים ועד שיצאתי מאחד באה מכה אחרת

אז להגיד שאם אני רק ירצה ...אין לכם מושג בכלל שזה לא ככה

להגיד אמצע אני יודע שיש אמצע

ותאמינו לי שהייתי בערך 4 שנים במצב מאוד מאוד רע נפשית

אבל האמנתי. האמנתי למרות שידעתי שאני צריך נס

ואיכשהו. זה קרה והיה לי נס. ופעם לו הייתם שואלים אותי האם פעם אני אכתוב לכם את זה

הייתי אומר "הלווואיייייייי" כל כך חלמתי להגיד את מה שאני כותב כאן. שבאמת יצאתי מאותו מצב

ואיך שיצאתי ממנו נחתה עלי מכה חדשה. שמדעית,אין ממנה מוצא.

אני צריך נס גדול מהנס הראשון שקרה לי...

להגיד אם תרצה תוכל..זה לא מעשי 

אחרי שאדם יוצא מהגיהנום וחשב שהוא ניצל

ואז זורקים אותו למקום עמוק יותר מהפעם הקודמת

אתם יכולים לדמיין מה מרגיש אדם כזה

ראיתי את כל התגובות שלך בשרשור הזה

עשה לי טוב לראות את ההזדהות שלך והרגישות לצער של האחר

תודה

כשהתחלתי להבין עד כמה אנחנו קטנים

וכמה שהמציאות כאן מורכבת זה רק עשה רע יותר

גילגולים שאנחנו סובלים בגלל מה שעשינו

החשבונות שמיים שאין לנו מושג בהם

המחשבה שאם נגזר עליך משהו תצטרך לחזור בגילגולים ולהמשיך לסבול כי מתוך הצרה אתה ממשיך לחטוא

אין לזה סוף...

הטרולים שמרעילים לנו את העולם במשפטים טיפשיים לא הגיוניים מעצבנים מדכאים אנטי חברתיים מבלבלים מעודדים לסמוך על דברי הבל וטיפשות ושמים לצחוק כל דבר רציני וכל אמונה רצינית וכל דבר נעים ונחמד בטבעו

אתה צריך טיפול לדעתי יותר ממה שאני צריך עזרה נגד הדיכאונות

אם אינך יודע לזהות רצינות או הטרלה אתה צריך עזרה

לעת עתה.

יכול להיות שזה נמשך כבר תקופה, אבל זה יעבור בעז"ה...

מניסיון.

גם לי יש כאלה תקופות.

שהעולם כזה דפוק.

אפילו אכזר.

ואני כ"כ שונאת אותו....!

אבל תמיד בסוף זה עובר.

ואז אני מגלה מחדש את היופי, הטוהר...

את העולם!

לדעתי את במצב מאוד טוב

כל מי שמדבר ככה הוא במצב טוב

אתה גם תהיה במצב טוב, מצויין אפילו.

רק סבלנות. ורצון.

הרבה רצון.

רצון לראות את הטוב.

רצון להבין שגם הרע הוא לטובה.

צריך הרבה כח רצון ועבודה עצמית.

ו... גם לי עדיין יש נפילות מדיי פעם...

בהצלחה לך...

את הפירוש הזה למושג "רעוא דרעוין":
"רצון" מתייחס להחלטה לנהוג ולהנהיג את העולם בדרך טובה;

"רצון הרצונות" מתייחס להסכמה ולהזדהות עם הצורך בהרפתקה העולמית הזאת מלכתחילה.

ואת "רצון הרצונות" הזה, אמר הרב רא"ם, ניתן לראות רק בזמן כמו שלהי שבת קודש, או שלהי השנה, זמן שבו לא נמצאים בתוך שטף העשייה אלא מתכוננים לקראת התחדשות שלו.

והתועלת בהרפתקה הזאת באמת לא ברורה מאליה. יש המון פספוס בדרך, והאור שבסוף מעורפל מדי. אבל כנראה הקב"ה משוכנע שזה כדאי. אז בזמנים הכי גרועים אני מושך בכתפיים וסומך עליו.

ושיהיה טוב, בעזרת ה'!

קודם כל תודה שימחת אותי בתגובה הזו

אני לא יכול להגיד שלא חייכתי לקראת הסוף...וזה לא קורה הרבה..או בכלל..

בדיוק רציתי לכתוב שרשור חדש של פריקה עם משפט על חיוך ועל צחוק..

אני כבר לא יודע אם לכתוב אותו

כתבת דברים יפים שגם אני חשבתי עליהם..

אולי אתה חושב שהמטרה שלך היא לחיות כמו כולם,

כמו מה שנראה לך נורמלי ובריא, אבל זה לא התפקיד שלך?

אולי התפקיד שלך הוא להראות בעולם את הכח העצום שה' נותן לאדם להתמודד גם במציאות מעוותת?

הרי בסופו של דבר מה שקובע למשל שלהתחתן וללדת ילדים זה הדבר הבריא והטוב, זה כי ככה הנשמה שלנו מגלה את עצמה. אבל אם יש מישהו שאין לו האפשרות הזו, זה אומר שהנשמה שלו ירדה עם תפקיד אחר. הוא צריך לעשות בעולם את הטוב שלו, גם אם זה לא הטוב הנורמלי.

אולי אתה צריך לקרוא אל ה' ולבקש שידריך אותך בתוך המקום הזה שבו אתה נמצא?

ורק אומר- אני ממש לא שופט אותך. יתכן שבאמת התפקיד הזה קשה לך מאד, יתכן באמת שאתה נמצא במצוקה נוראית, ויתכן שגם הכח שלך לבחור ולעשות טוב נחלש.

אבל מצד שני, אני בטוח שגם ה' יודע את המצב שלך. ה' רואה את האדם איפה שהוא נמצא, ה' מבין את הסבל של האדם. ואני בטוח שה' מעריך את ההתמודדות שלך לא רק לפי התוצאות, אלא גם לפי הקושי, ואצל כל אדם הדברים נמדדים לפי המקום שבו הוא נמצא.

אני בטוח במאת האחוזים שאם אדם סבל ואפילו אם הוא הגיע לשנאה של העולם, ואפילו להרבה דברים גרועים אחרים, ובאמת ה' יודע שהכל נבע מקושי בזמן שהאדם ניסה להלחם ולהתמודד- ה' שמח באדם הזה, ומחשיב אותו כגיבור וכסיפור הצלחה.

יצא לי לחשוב ..כמה פעמים על מה שאמרת כאן..שלפעמיים אולי אני רוצה לחיות חיים נורמלים כמו כולם

להתחתן..(חלום מתוק ורחוק..) להיות במרכז ..להצליח..

אבל אני באמת רוצה רק..לחיות ..לא להיות במרכז ..לא להצליח באופן מיוחד..אפילו אם נגזר עלי לא להתחתן..

רק רוצה לעשות את רצון ה' וגם זה נבצר ממני..

אז לא להתחתן..לא להיות מלומד..לא להצליח..לא..כלום בעצם..

גם לא לעשות רצונו...אז למה? סבל נטו לכפרת חטאים..?

קראת פעם את הספר 'לוחמי התמורות' של הרב ארז משה דורון?

אני אהבתי אותו מאד. בין השאר בגלל האופן שבן הוא מציג את ההתמודדויות. ספר איכותי מאד לדעתי.

אם כי אומר את האמת- אני מודה שגם בעיני זה דבר שקשה להפנים אותו,

אבל אני חושב שיש כאן נקודה אמיתית מאד שמחובתנו לזכור אותה, ולנסות להבין אותה.

אולי אתה חושב שהמטרה שלך היא לחיות כמו כולם,

כמו מה שנראה לך נורמלי ובריא, אבל זה לא התפקיד שלך?

אולי התפקיד שלך הוא להראות בעולם את הכח העצום שה' נותן לאדם להתמודד גם במציאות מעוותת?

הרי בסופו של דבר מה שקובע למשל שלהתחתן וללדת ילדים זה הדבר הבריא והטוב, זה כי ככה הנשמה שלנו מגלה את עצמה. אבל אם יש מישהו שאין לו האפשרות הזו, זה אומר שהנשמה שלו ירדה עם תפקיד אחר. הוא צריך לעשות בעולם את הטוב שלו, גם אם זה לא הטוב הנורמלי.

אולי אתה צריך לקרוא אל ה' ולבקש שידריך אותך בתוך המקום הזה שבו אתה נמצא?

ורק אומר- אני ממש לא שופט אותך. יתכן שבאמת התפקיד הזה קשה לך מאד, יתכן באמת שאתה נמצא במצוקה נוראית, ויתכן שגם הכח שלך לבחור ולעשות טוב נחלש.

אבל מצד שני, אני בטוח שגם ה' יודע את המצב שלך. ה' רואה את האדם איפה שהוא נמצא, ה' מבין את הסבל של האדם. ואני בטוח שה' מעריך את ההתמודדות שלך לא רק לפי התוצאות, אלא גם לפי הקושי, ואצל כל אדם הדברים נמדדים לפי המקום שבו הוא נמצא.

אני בטוח במאת האחוזים שאם אדם סבל ואפילו אם הוא הגיע לשנאה של העולם, ואפילו להרבה דברים גרועים אחרים, ובאמת ה' יודע שהכל נבע מקושי בזמן שהאדם ניסה להלחם ולהתמודד- ה' שמח באדם הזה, ומחשיב אותו כגיבור וכסיפור הצלחה.

פעם קראתי בו

אני האדם הכי מאמין שיש בסביבתי הקרובה ..

אם אני הרמתי ידיים...אז כבר אין לי מה להגיד..

ואני מדבר בתור אחד שכל היום מהבוקר עד הערב מדבר על השגחה ועל היעוד של כל אחד ואחת בעולם

בשדה יער..

אז אמרתי לה שאני מכיר אותו כלומר את הספר 

וגם עוד ספרים של הרב ארוש..

היא חשבה שזה יחזק אותי באמונה

אני חושב שהאמונה שלי מאוד חזקה אבל זה יותר מנחם אותי לקרוא את זה מתוך הכתב

דבר ראשון אני מאמינה שקשה מאד לחיות בהרגשה תמידית שהעולם הזה הוא מקום גרוע, אבל יש לי 2 שאלות: 

1. מה המטרה של פתיחת השרשורים האלו? קבלת השתתפות? קריאת תיגר על העולם? ניחומים? עצות? חיזוקים?

2. שאלת את עצמך פעם מה אתה מרוויח מהמבט הזה שלך על העולם?

(לא בקטע שופט, אבל הרבה פעמים דפוסים מסויימים שלנו במחשבה או בהתנהגות, באים לשרת איזשהו צורך/ פחד/ חסך שלנו. ברגע שמודעים לשורש ומודים בו דברים משתנים!!)

1.הכל ,ניחומים,חיזוקים,פריקה,תיגר..לא יודע..סוג של..

2.זו שאלה ששואל מי שלא הגיע למידת הסבל הנדרש

זה מקום שבו אתה מאבד אמון בהכל (זה לא בהכרח סותר את האמונה של השגחה..זה פשוט מאיסה בהכל)

ככה שהשאלה הזו לא נשאלת על ידי אף פעם כי היא לא רלוונטית

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי