מנסים לחפש

כנראה. לפחות מהנק' מבט שלי

יש יותר מידי אנשים שאני מכיר שנראה שחסר להם, לא משותף דוקא לפורום, יש שמשחקים קנדי קראש 5 שעות ביום יש רואים סרטים ויש בפורום, העולם די משעמם, נראלי שכך זה בשביל הרוב.

היה מחקר שהראה שההתמכרות הכי גדולה באינטרנט היא למשחק שכולם ממש מתלהבים ממנו כרגע

(לא זוכרת את השם)

האינטרנט מדמה לנו תחושות וחוויות

במקרה של משחק הוא מדמה תחושת הצלחה. 

ברשתות חברתיות הוא מדמה לנו תחושת אהבה ושייכות.

וכן הלאה

אבל בעצם לא, זה רק מדמה.

מה ההבדל אם זה מדמה או לא, אם עכשיו אני מרגיש הצלחה או שאני מרגיש שייכות, אז זה השיג את המטרה (במיוחד שזה גם העביר את הזמן).

זו לא תחושת הצלחה אמיתית.

ניקח לדוג' את עניין הערכה והאהבה, למשל אדם שקיבל המון לייקים/תגובות בפייסבוק

חש תחושת אהבה והערכה, אבל הן מציאותיות? אמיתיות?

אנשים לפעמים ניזונים מזה ולפעמים משתמשים בזה כתחליף לתחושת האהבה והערכה האמיתית שצריכה להיות אצלנו

וזה דבר שבונים במציאות, אהבה בין חברים, הורים, בני זוג.

הערכה עצמית כי יש בי כוחות מדהימים שהקב"ה נתן לי ולא כי מישהו נתן לי לייק ותגובה.

 

מה הבעיה, הוא שמח, טוב לו עם הלייקים, לא מעניין אותו חברים מציאותיים, הורים, או בני זוג, למעשה הוא מרגיש הצלחה וכיף לו, (אפשר לטעון שהאדם לא מרגיש שמח עם זה אבל לא יודע אם זה נכון). 

יש רשת חברתית שבה אפשר להרגיש עלק נאהב ומוערך, הו יופי כמה נחמד

כבר לא צריך להשקיע בבניית קשרים מציאותיים, אפשר להסתפק בלייקים... (וכל זה ממש כביכול)

אדם שמתנהל ככה, הוא לא חי, יכול להיות שנחמד לו, אבל הוא חי במציאות שקרית

כל אדם עם נפש בריאה יודע שככה לא מנהלים קשרים עם בנ"א.

האינטרנט הוא לא תחליף לכלום.

כי יש לי חברים וכו'...אבל הפורום זה מקום שבו אני נמצא בעיקר שמשעמם לי...

אסור להתעלם מהמציאות שלנו, זה מסוכן

צחקתי

 

 

אבל עדיין זו נקודה רגישה.

זו נקודה רגישה כי זה נוגע כאן לכולנו

ובכל זאת..

אשכרה.