לאט לאט, השינוי היה איטי אך עקבי.
*** הפכה מהבחורה מלאת שמחת החיים שהייתה, לאישה ממורמרת ומדוכאת.
היא לא רצתה בשינוי, אך הוא הגיע. מבועתת הביטה בקמטי הכעס שהופיעו על מצחה. ניסתה לעצור בעד קולה שצעק על ילדיה שלא יבלגנו את הבית. שוב. ובכלל, שילכו לחצר (ומוטב אם ישארו שם על נעליהם המלוכלכת)
חברותיה עזבו אחת אחת, ממלמלות בתימהון ובעצב על מר גורלה, שחות באזניי מי שהיה מוכן לשמוע שהיא לא היתה ככה פעם, והיא ממש השתנתה.
היתה שוכבת במיטתה מדוכדכת, עייפה, לא מצליחה להרדם למרות שיהיה עליה לקום תיכף, ממילא.
הכיור מלא הכלים שרק בקולו הצווחני, המקרר העמוס בפריטים פגי-תוקף, ילדיה זבי החוטם שכבו במיטות מוצעות בסדינים מלוכלכים ומסריחים, וכל הבית ילל במקהלה לא הרמונית של לגלוג ובוז.
משפחתה לא רצתה לשמור על קשר כי היא פגעה באחותה, ולא הביאה מתנות מכובדות בשמחות, בעלה לא היה בבית כמעט אף פעם.
היא רצתה לצרוח, אני עוד כאן, אבל קולה לא היה לה, הוא היה ברשות עצמו, מצעק וצווח על טביעות הרגליים הבוציות ועל ילד שפספס בשירותים, שוב, היא לא הולכת לנקות את זה ותשים לו את זה על הכרית, שיבושם לו.
אל תהיו ***.
*** הפכה מהבחורה מלאת שמחת החיים שהייתה, לאישה ממורמרת ומדוכאת.
היא לא רצתה בשינוי, אך הוא הגיע. מבועתת הביטה בקמטי הכעס שהופיעו על מצחה. ניסתה לעצור בעד קולה שצעק על ילדיה שלא יבלגנו את הבית. שוב. ובכלל, שילכו לחצר (ומוטב אם ישארו שם על נעליהם המלוכלכת)
חברותיה עזבו אחת אחת, ממלמלות בתימהון ובעצב על מר גורלה, שחות באזניי מי שהיה מוכן לשמוע שהיא לא היתה ככה פעם, והיא ממש השתנתה.
היתה שוכבת במיטתה מדוכדכת, עייפה, לא מצליחה להרדם למרות שיהיה עליה לקום תיכף, ממילא.
הכיור מלא הכלים שרק בקולו הצווחני, המקרר העמוס בפריטים פגי-תוקף, ילדיה זבי החוטם שכבו במיטות מוצעות בסדינים מלוכלכים ומסריחים, וכל הבית ילל במקהלה לא הרמונית של לגלוג ובוז.
משפחתה לא רצתה לשמור על קשר כי היא פגעה באחותה, ולא הביאה מתנות מכובדות בשמחות, בעלה לא היה בבית כמעט אף פעם.
היא רצתה לצרוח, אני עוד כאן, אבל קולה לא היה לה, הוא היה ברשות עצמו, מצעק וצווח על טביעות הרגליים הבוציות ועל ילד שפספס בשירותים, שוב, היא לא הולכת לנקות את זה ותשים לו את זה על הכרית, שיבושם לו.
אל תהיו ***.
