~~אליה2
היום הזה הוא התחלה
בדף חדש אתה נוגע
ביום הזה תשא תפילה
תדע שיש מי ששומע
אל תוותר מיד
ויש לך מרחק ללכת
אל תוותר מיד
אם לא עכשיו אולי
עוד שנה

----
עולם מוזר, כולו שלך
והתקווה בלב פועמת
יש בדידות יש כאב
והתקווה, איתך נשארת
אל תאבד אותה
תשמור עליה
ומה יהיה מחר,
אין איש יודע

אל תאבד אותה אל תאבד
אל)
..אליה2
לאורך הים אין גלים
יש עולם
שנשבר
לרסיסים
על המזח
לאורך הים, אין גלים
יש עולם
שנשבר
לרסיסים
...אליה2
אם יש גנעדן או
מקום מסתור עכשיו
חבקי אותי ואת פחדיי
וקחי אותי אליו

(אמא)
אני רוצה בנפש פנימה
לחזור אליי ואל ביתי
כמו שהיה בילדותי
קורא לך
(אמא)
אני רוצה בנפש פנימה
..אליה2
תן בי את האש שחודרת בי שנושמת
בוערת בעומק ליבי
תן בי את הרוח שאף פעם לא עוצרת
בחול
היא כותבת את שמי
תן לי את הצוהר לראות את
כל הזוהר, שבא
להאיר את דרכי
כי כבר החושך סוגר לי
את הדלת, חומק שוב
אל תוך מיטתי

תן לי מחר בו אוכל להחזיר על הזמן שהיה בי שבוי
תן לי מחר בו אוכל לשנות את הכל
תן לי לכתוב מחדש את סוף הסיפור
...אליה2
כי סערת עליי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך
שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך, ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עיניי בך הלומות
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי
לאלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך
הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת והיא אומרת
הא לך

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל
ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני, שאת לעולליך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים
שנשארו
בחוץ
איזה שיר יפהשפיות
בהחלטאליה2
שמעתי אותו עכשיואופק.
תנסי לנגן אותו, זה ככ כיף.אליה2
..אליה2
אנחנו שנינו מאותו הכפר
אותה קומה, אותה בלורית שיער
אותו חיתוך דיבור מה יש לומר
הן אנחנו מאותו הכפר

אנחנו שנינו מאותו הכפר
שדה ירוק חצינו עד צוואר
בערב שבנו יחד לכיכר
הן אנחנו מאותו הכפר

ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר,
אז
אני אותך זוכר

---

אני זוכר בקרב שלא נגמר
פתאום ראיתי איך אתה נשבר
וכשעלה, השחר מן ההר
אז
אותך נשאתי אל הכפר

אתה רואה, אנחנו כאן בכפר
כמעט הכל נשאר אותו דבר
מול שדה ירוק אני עובר
ואתה
מעבר לגדר
(ויום יבוא)אליה2
אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו והלב
השומר, לא להיפגע
יפעם בקצב רגיל
זה יבוא כמו שהטבע רגיל
להיות שלם, עם עצמו



(מה זה להיות שלמים מה, איך הטבע נותן הרגשה כזאת של עולם שנברא בדיוק בסדר ובצבע הנכונים, איך תמיד מול נוף ואוויר יש תחושה שהכל מדויק כל כך ואמיתי וחי ונושם ולרגע ברור לך אפילו איך צריך לנשום)
(הירח)אליה2
משגיח מעל
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים
ואימי מבטיחה לאחיי הקטנים

עוד מעט, עוד קצת,
להרים רגליים
מאמץ אחרון לפני ירושלים

אור ירח החזק מעמד
שק האוכל שלנו אבד
המדבר לא נגמר
יללות של תנים
ואימי מבטיחה לאחיי הקטנים

עוד מעט, עוד קצת
בקרוב ניגאל
לא נפסיק ללכת לארץ ישראל

---

ובלילה תקפו שודדים
בסכין, גם בחרב חדה
במדבר דם אימי, הירח עדי
ואני מבטיחה לאחיי הקטנים

----

בירח, דמותה של אימי
מביטה בי אמא
אל תעלמי
לו הייתה לצידי, היא היתה יכולה
לשכנע אותם
שאני יהודי

עוד מעט, עוד קצת
בקרוב ניגאל
לא נפסיק ללכת
לארץ ישראל


(אדמה וחלום ואלוהים תעשה שיהיה טוב, תראה כמה אוהבים וכמה זה חשוב. הכאב הגדול יותר הוא להגיע ולראות שהמציאות היא לא כמו שדמיינת אותה, אין רחובות מזהב והעולם עדיין די דפוק. אני מעריצה אנשים כמוהם, איך עושים דבר כזה. בנו כבר כמעט ולא נשארה האמונה)
...אליה2
והים לא נרגע
הוא רק גאה וגאה
את אוספת לאט את גופך
אנשים שפגשת, שהיו בשבילך
ובן רגע נשארת מול צילך

את היופי שלך, את הקסם שבך
לא תוכלי לחלוק עם כולם
הסתכלי מסביבך, תאהבי את עצמך
ושמרי את נפשך לעולם

מהמרחקים שאת בורחת
לא ידעו דרך חזרה
שם את הולכת, לאיבוד
במנהרה
בלי מטרה
והשחקים, הם הגבולות
אל תעלמי במצולות
כי אין תשובה טובה לכל השאלות

---

הוציאי עכשיו מגירות מליבך
ורוקני רגשות משומשים
אולי תמצאי את אושרך,
את כוחך
שקברת עם הזמן בשנים
...אליה2
בכאב מצאתי אושר
באור גדול מצאתי חושך
כל השקרים סופם אמת
וכמה יש לי עוד לתת

---

והמרחק מגעגוע
הוא המרחק משיגעון
אני עוצמת את העיניים
בין מציאות לבין חלום
ומי יזכור שלא אהיה פה
ומי יקח אותי אליו
אני עוצמת את העיניים
וזה נעים, נעים עכשיו

---

שברון הלב שיש לשאת, וכמה יש לי עוד לתת

(נעים עכשיו)
...אליה2
אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות כחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות
על עלבונם

את מרוחקת, ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם
מילה טובה

אם אהובייך יפקירוך,
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך
לא יברך
אנשי הגשם יכתירוך למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשים הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני, ומחלה

אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר כל חודש כל שנה
לוקחים אותך לעבר
מפתנם

כשאוהבייך ישכחוך וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם
והם ירימו את ראשך ויאספו את יאושך
לחממך בפירורי אהבתם



(מה הייתי עושה בלי אנשים כאלה שאשכרה אכפת להם)
...אליה2
שלחי אותו,
תני לו ללכת לחופשי
אף כי יודעת את
שלא יחזור אלייך
שלחי אותו
תני לו ללכת למקומו
לשיבולים הכפופות ברוח

תני לו לחלוץ את נעליו, לרוץ להשתובב עם הרוח
תני לו לשרוק ולזמר, לדלג על אבני דרך
תני לו לחיות כפי שחי
אל תתעצבי עוד כי הוא הלך
כציפור לדרור, שובי לימי החול
כי את יודעת
אהובך, לא יחזור אלייך

אל תתעצבי עוד כי הוא הלך
שלחי אותו


(תרפי תשחררי תנשמי תחיי ותאהבי, יש ככ הרבה מה)
...אליה2
אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני, איני מרגיש דבר

אני חוזר מארץ רחוקה
מושיט ידי, ללטוף את שערך
הנני כאן אך כמו יונה פצועה
אני
נופל, תמיד מול שערך

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש
אשר תמיד חוזר,
חוזר

אני חוזר מאלף גלגולים
אני נזיר, בן מלך וקבצן
ובלילות, בבכות השועלים
אני חולם וער בך בו בזמן
אני רואה אותך, הרחוקה
כמו נסיכה שבויה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
האלוהים, האלוהים גדולים

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש, אשר תמיד
חוזר, חוזר

ואת חיכית כמו האבנים
וכמו הבור להלך במדבר
זריחות רכות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר

כך ראיתיך יושבת ומחכה
ובעינייך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את, היחפה
עם כתר של זהב
...אליה2אחרונה
דברי עכשיו ילדה, אני שומעת
כל העולם מקשיב למלמולך
דברי מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי, את כל פחדיי בשתי ידייך
חבקי דובים גדולים
מתוך שנתך

עולם חדש וטוב אני אתן לך
וכבר, במבט כחול את מגלה
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ, צהוב צהוב
מתוך האפלה

תהיי קטנה, מאומה לא יפגע בך
סיכת פרפר קשורה בשערך
תהיי קטנה, מאומה לא יברח לך
אני אהיה
גדולה גם בשבילך
פעם היה פההמפוזר מהכפר

הרבה יותר מעניין

איפה כולם???

..זית שמן ודבשאחרונה

הלכו

התבלבלתיאיגנוטוס פברל

כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית? 
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?

וואו זה מורכבשִׁירָהאחרונה
..זית שמן ודבש

כל הכבוד לה!

למרות שלא קראתי את זה.

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
(זהירות נאום ארוך בפנים)שִׁירָה

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

 

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

 

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

 

 

 

אני חושב שאני מסכיםמשה

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

 

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

 

 

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

 

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

ובכןשִׁירָה

לא שאני יודעת במה בדיוק אתה עובד, חוץ מזה שפעם היו פונים אליך עם כל הבעיות

 

דעה עצמאית לא פופולרית ובא לא נפתח אותה לדיון ארוך כי באמת לא יקרה מזה כלום וזה לא יזיז שום דבר

למשל- שכל הימניים האידיאליסטים וכל האלה שמתנדבים למילואים למרות שיש להם 6 ילדים ועברו את ה40 וכו וכו שכולם היו מסרבים פקודה

שכולם היו אומרים אנחנו לא מסכנים את החיים שלנו ונכנסים לעזה כשאלה ההנחיות, כשאנחנו פה שבועיים מתייבשים בהתארגנות ובינתיים הם שם מחביאים את החטופים

שאומרים לנו להכנס לבתים או אנארף מה (אני באמת לא מעודכנת בדיוק מה היו ההנחיות. רק יודעת שהן הזויות ולא הגיוניות בעליל)

אז אם כולם היו משתמטים, אולי זה היה נראה אחרת.

אבל מה אנחנו, הדתל, הימני, אוהב העם והארץ, האידיאליסט, המוסר נפש, מה אנחנו עושים?

מוכנים למות ולהסתכן ולהכנס לגוב האריות, גם כשאין שום שכל מאחורי ההחלטה! רק לשם אהבת העם והארץ. (ואחכ גם מתגאים בזה כמובן. ופה אני לא מתכוונת לזלזל. ממש לא מזלזלת!!!)

הלוואי שזאת היתה מלחמת מצווה אמיתית (פה זה כבר חצי משפט ששמעתי בפודקאסט) ואז ההנחיות היו על פי התורה ולא לפי אמות מידה של מוסר מערבי לא צודק בעליל ועם פחד מאיזה נשיא אמריקאי שמי הוא בכלל שיגיד לנו איך לתקוף.

 

 

ארר העצבים. זה לא עושה טוב לדבר על הדברים האלה.

העולם יותר מורכב מאיך שאת מציגה אותומשהאחרונה
המציאות היא שהצוותים בשטח שינו את ההנחיות הרבה יותר מכל דבר שאת מדמיינת. הדוגמא הקלאסית זה הזרבוב שהתחיל כיוזמה בשטח ואומץ אחר כך למעלה.

זה אכן עלה בדם. אבל כשזה קרה, זה הפסיק לעלות בדם.


אם לא נילחם באוייב אז האוייב יכבוש וירצח ויאנוס אותנו. אין הרבה ברירה.


אז הדעה שלך די פופולארית 😃 נדמה לי. ולכן דברים השתנו.

אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
טוב אז בא נסכם את שהיהשִׁירָה

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

 

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

 

..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה

אולי יעניין אותך