בא לי קיום עם יותר נוכחותכישוף כושל
חיוס טוען שהתקרבנו לארבעיםכישוף כושל
כל הכבוד לועדת פירסום!
|מוחא כפיים תוך החווית* קידה|
*יש כזאת מילה נכון?
|נוכח|עמירם
נראה לי שהיינו בערך 35 סה"כ. כולל כל הנספחים שהגיעו לרגע.
מאמינה שיותרכישוף כושל
אבל חלק ניכר מהזמן שמרתי עיניים אז אי אפשר לסמוך עלי בנושא
אשרי המאמיןעמירם
מישי פה דוסית.
מי? |מסתכל לכל הכיוונים| |מיתמם|כישוף כושל
אפחד.עמירם
סתם לא אמרת לי שלום.
אבל דיברנו!כישוף כושל
וואלה?|זקן|עמירם
המ ככל הזכור ליכישוף כושל
זכורה לי בהיה
נמ נראה לי באופן כללי רוב המפגש לא ממש הייתי פעילה חברתית
רק בסוף התייחסתי לאנושות אז אולי בכל זאת התפספסנו
אולי בקטנה.עמירםאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

