לי היה נחמד לפגוש הרבה אנשים
מי ער?כבתחילה
לי היה נחמד לפגוש הרבה אנשים
אנירגע שלם
חברה התקשרה להגיד שהיא נזכרה בי ושהיא התגעגעה אלי, נשמה שלי.
הזכיר לי וחידד כמה אנשים מדהימים נוכחים בחיי.. איזה טוב ה.
אניארצ'יבלד
אניu
לעשות דברים טובים!
מה שלומך מר לא ניתן לתייגו?ארצ'יבלד
סבבה!u
עכשיו קצת עצוב בגלל הפיגוע, אבל חוץ מזה החיים רצים!
חיים רצים זה טוב
ארצ'יבלד
מה איתך מר גברת פיצה?u
אני לא גברת!!!!!!ארצ'יבלד
התואר בנתיים הולך טוב, אבל אני עצלן, וזה לא טוב:/
כסף יש בשפע=אוכל בשפע.
מה פספסתי?

אניפלפלחריף
הלכתי לסבא וסבתא
אניghgh
אולי לא כ"כ נחמד אבל בכל זאת... שמחתי שבסוף לא נסעתי, אם הייתי נוסע סביר מאוד שהייתי נמצא בצומת עפרה בזמן הפיגוע
היי.מתנחלת גאה!
אניעובד על זה
לפגוש את האנשים הטובים האלה.
לפגוש את עצמי מפעם, להזכיר לעצמי מי אני.
ההתבודדות כמובן, היתה מיוחדת.
וגם משהו שכתבתי. הוא יצא יפה וזה עשה לי טוב.
ערה.שוליינית
אניאודה ה'
להיות בחיים
אניQedjidlprrאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

