אני הלכתי לבד.

 

הייתי ממליצה לך ללכת עם חברה שגם היא צריכה.

בנות הולכות לרבנות.

לא ידעתי.

לרבנות אפשר ללכת עם הורים.

אז היא לא יכולה להתגייס?

בנתיים תן לה לחיות כרצונה

אני שאלתי למה לא

מה הבעיה לומר לא?

כן. אז אני אומר.

לאאאא!

מה הבעיה? כי זה לא שייך.

להיות משקית זה לא שייך?
לתרום למדינה זה לא שייך?
להיות חלק מהדבר הזה זה לא שייך?



למה?

הכל טוב ויפה, נתרום למדינה.

 

אבל קודם כל נתרום קצת למי שהביא לנו חיים, מי שבעצם הביא לנו את המדינה...

בורא עולם!

 

נתרום לו קצת מעצמינו-

נתמלא ביראת שמים, צניעות, ולא ערבוביא ח"ו...

 

ואין צורך להתפלסף...

באיזה זכות את מחליטה שבנים ילכו לצבא לסכן חיים ולתת שלוש שנים מהחיים לעם
ושבנות לא??

לא אני החלטתי, גדולי ישראל החליטו.... 

קום המדינה... החזו"א, גם הרב קוק... ועוד הרבה רבנים... (לפחות לפי מה שאני זוכרת מהחומר לבגרות בהסטוריה...)

 

בנות לא תלכנה לצבא.

בנים--- זה כבר סיפור אחר וויכוח בפני עצמו...

את דעתי אני אומר בקצרה- מי שתורתו אומנותו- שיושב ולומד בישיבה (ולא רק רשום בה...), שימשיך לשבת וללמוד- אדרבה- הוא מגן על עמי"ש לא פחות מחייל שנלחם (השאלה עד כמה אתה מאמין ויודע שלימוד תורה מציל יותר מכל דבר אחר...).

אבל, כל אחד צריך לתרום למדינה (כנראה..), ואם הוא לא עושה זאת בדרך של לימוד תורה, אדרבה- שיצא להילחם.

שיתגייס ויתרום בדרך הזו..

 

כל אחד ע"פ הוראת רבותיו והשקפת עולמו.

אבל לא לפסול.

 

ובנות- כמו שציינתי- מקומן לא בצבא. 

לא נראה לך קצת מוזר שלמדת את זה בהיסטוריה?..

מעולם לא למדתי לבגרות.
אבל,מה מוזר בכך?

כי אם המטרה היא מה התורה אומרת אז לא לומדים את זה בהיסטוריה, לומדים במקצוע תורני כלשהו.

בכלל לא.
למידה על היסטוריה של המדינה ושל צהל.
ובכללם למידה על המחלוקות שיש לרבים מהעם עם צהל.

אני לא זה שקבע מה הם ילמדו...
תלונות למשרד החינוך.

נ.ב
אני מסכים איתך.

בהיסטוריה שאני למדתי היה משולב הרבה דעת תורה בכל מיני עניינים שעלו.

מלחמות בא"י, צבא, שירות.... ועוד הרבה שלאו דווקא קשורים להקמת המדינה....

למדתי בהיסטוריה על הקמת המדינה...

בין היתר למדנו על הגיוס, על המלחמה שנלחמו הרבנים של אגו"י שלא יהיה חוק כזה של גיוס...

כמו"כ למדנו על עניין גיוס בנות לצה"ל....

על הפשרה שהייתה- בנות לא חייבות להתגייס אבל חייבות שירות לאומי ולבסוף על ההחלטה שגם שירות הן לא חייבות....

קיצור, למדנו.

 

אם רוצה יותר פרטים, מוזמן לאישי...

אבל אולי אני טועה.
נראה לי שבהיסטוריה צריך ללמוד יותר על המלחמות של ישראל, איך קמה המדינה, לא מה היו המאבקים של אגודת ישראל..
אין לי בעיה עם זה שזה אולי חשוב, אבל למה בהיסטוריה? תלמדו את זה כמחשבת ישראל או משהו בסגנון, תדונו בזה כהשקפת העולם, לא היסטוריה.

למדנו יותר היסטוריה מאשר על המאבקים.

אבל אני חושבת שזה ממש חשוב להחדיר את הנושאים הללו תוך כדדי לימוד.

הכניסו לנו נושאים מהסוג הזה גם במקצועות נוספים (גם באזרחות)...

אבל חשוב גם תוך כדי העניין עצמו.... שיחדור היטב...

 

שזה מגמתי מדי.
גם אני למדתי בצעירותי (ביסודי, לא לבגרות) היסטוריה בצורה כזאת, קצת מעצבן שאני פשוט לא יודע היסטוריה. ספרי הלימוד מלאים בתאריכי לידת ופטירת גדולי ישראל, אבל לא בהיסטוריה.

יש גדולים שבאמת היו חשובים ומשמעותיים בהיסטוריה, אבל צריך ללמוד את זה ככה. מה היה בדור, ואיזה אור הם הופיעו בדור, לא לעבור מרב לרב.

אבל בגלל שכ"כ חשוב להחדיר את מה שבאמת חשוב, ומה שבאמת חשוב זה גדו"י שחיו בכל תקופה, דעת תורה שלהם שמכוונת אותנו עד היום... לכן החדירו את זה גם בהיסטוריה, שלא יהיה יותר מדיי חולין...

נראה לי תמים מדי.
או שאני לא מספיק מכיר, גם אפשרות.
מה שלימדו אותי כשהייתי צעיר היה נטו על גדו"י, לא על התקופה.
לפעמים אי אפשר להתחמק, וצריך לומר איזו מילה על התקופה, אבל המבט קטן.
שוב, נראה לי שצריך ללמוד על התקופה, ומתוכה מה הצמיח ד', איזה אור שלח לתקופה הזאת, וממילא איך אותו גדול השפיע. לא הפוך.

אותי לימדו הרבה על התקופה, המווון.

יש פעמים שרק הכניסו את הרבנים בתור דעת תורה או משו כזה....

ויש פעמים שהרב היה דמות מאוד מרכזית בתקופה מסויימת ועם כל הכבוד לכל ההיסטוריה, חשוב שאדע עליו קצת הרבה יותר ממה שאני אלמד על איזה סטאלין או אייכמן ימ"ש...

אם האפשרות השנייה היא ללמוד על החיים של סטלין ברור שעדיף ללמוד על הרב, אבל אם ללמוד על מה שעשה או על כמה מעשי חסד של הרב, נראה לי שבסוף יותר חשוב ללמוד מה סטלין גרם מאשר [עוד] מעשה חסד מסויים של הרב.

לומדת על דעתו בנושא שהיה שנוי במחלוקת, לומדת על החלטותיו ופסקיו בזמנים שונים שהיו לעמי"ש,

לומדת על אישיותו וגודלו כדי להבין מי הוא היה...

כן. לא רק על כל הרשעים הארורים האלה אני צריכה ללמוד את תאריכי הלידה והמיתה, תאריכי ההצלחה והכישלון... חוקים שחוקקו, ספרי נאצה שהם כתבו...

מותר וחובה עלינו ללמוד את הצד השני- הצד האמיתי. שהוא בעצם הצד שלנו, היהודים...

זה חלק ממהיסטוריה שלנו, כעם יהודי!

יש פה נקודה שרציתי להסביר, אבל כנראה שלא מצליח לבטא אותה..
אנסה שוב -
לא משנה שהוא היה רשע, הוא השפיע המון. הוא שינה את ההיסטוריה, וזה חשוב.
לא מעניין אותי שהוא אהב פיצה, אבל יש בסיפור חייו דברים שיכולים להיות יותר חשובים לי לחיים, כלומר לעבודת ד', מאשר פרט של רב, על אף שהוא צדיק והוא רשע.
ואני מדבר על ההיסטוריה של העם היהודי, לא על איזו מהפכה בכפר נידח.
מקווה שהייתי מובן.

לא הבנתי מספיק.

זה היה נשמע לי מדייי.... לא יודעת.

עזוב.

למה לא להתייחס לנושא ברצינות? למה לא לתת לו מקום בפני עצמו?
יש לכם שיטה על הציונות, על המדינה? השקפת עולם? תלמדו אותה ותלמדו (לאחרים) לעומק. אל תתייחסו כמובן מאליו, ותחדירו בשקט בשאר לימודים. כמובן, אם מישהו יתווכח תוכלו לומר את מה שאתם חושבים ואז שאתם רוצים לחזור לנושא השיעור..
זה זלזול.
לא רק בזה שיש שיטה שחושבת אחרת, גם בשיטה שלכם.

אני מכבדת כל אחד באשר הוא. 

כל אחד ושיטתו....

אבל, אותי לימדו לפי השקפת עולמי, לפי הוראת רבותיי ואת זה אני מעבירה הלאה כשמדברים איתי על הנושא הזה....

אני גם מאוד מאמינה בזה, אחרת לא הייתי מתביישת לומר את דעתי גם אם היא לא כמו של ההיסטוריה שלמדתי...

גם ככה אף אחד לא מכיר אותי...

ואם בכל זאת אני אומרת את זה כנראה שאני מאמינה בזה...

 

תשאלו את @אדמין שיש הרבה דברים שאני לא מסכימה עם המגזר שלי ואני לא מתביישת לומר...

אלא כלפי מי שלימד אותך ככה.
התביעה שלי היא על זה שלא לימדו אותך ברצינות, בתור נושא בפני עצמו, משהו שצריך ללמוד ולהבין, אלא רק כדבר צדדי תוך כדי היסטוריה ואזרחות..

מאיפה הסקת את זה?

לימדו אותי בצורה מאוד יסודית על רבנים וכל מה שאני צריכה לדעת.... 

מחשבת ישראל- 5 יח"ל, (וכל מאמר של רב שלמדנו לימדו אותנו על הדרך על הרב... מה שלא הייתי צריכה לדעת לבגרות), יהדות- בנפרד... 

דעות של רבנים שונים בדינים וכו'

אבל גם בהיסטוריה ואזרחות, כי אי אפשר להשאיר אותם ככה, יבשים, צריך שיהיה שם את העניין של הרבנים... אחרי הכל הם התוו לנו את הדרך כל הזמן וגם היום....

👍🏻

(עולה על מדים)

(נשבע נאמנות)

(נכנס לטנק)

אוגוסט?

ובנות הולכות לרבנות, בכל מקום

רק לומר שברבנות /בית משפט מוציאים הצהרה על זה שאת דתיה ואותה שולחים ללשכת הגיוס שיוציאו פטור.

זו הצהרה דתית!

ואגב, אם יש לך אפשרות לכי ישירות ללשכת גיוס להביא להם את הפטור, לא תמיד זה מגיע בדואר (מנסיון כואב של אחות)

אני ועוד הרבה מהבנות בעיר שלי עשינו את זה. מיותר ליסוע שעה לכל צד עד הרבנות, כשאפשר להצהיר במרחק של כמה דקות.

הצווים שלי לא הגיעו אליי, אז לא הלכתי להצהיר ועכשיו יש לי צו מעצר אין לי זמן לחכות שהרבנות תשלח לצבא את הטופס...

אשכרה.