קר ליאליה2
בודדה נראית היום לבד
לא, נו
אני לא בודדה אני פשוט במצב שקט

קור כזה של בפנים שחודר את הסוודר ורוח ונוף וצינון והרבה טישו
ואנשים טובים, כן זה בהחלט

כמו קפיץ שמתחו אותו ושחררו ובהתחלה הוא זז מהר ולא מפסיק לרגע ואז נהיה שקט ונושם כמוני את השקט הזה באוויר את הקור את הביחד שיש בלבד
ודמעות כאלה שיכולתי להוציא ומשפטים שלא הצלחתי לנסח ואנשים שחיבקתי וחיבקו אותי, בגלל הקור בחוץ ובגלל החום בלב
ולשבת מול בנאדם ולהעריך אותו ולנסות להוציא את עצמך ולהתבלבל ודברים נקטעים ו---המשך שיחה תבוא, חכי לעוד חודש

לשתף ולפרוק, אצל מי לעזאזל אתה עושה את זה. בנאדם לא יכול להתמודד עם כל החיים שלו לבד עם עצמו להיחנק עם הבעיות שלו בלי שיהיה לאן להוציא (אני מתנדבת (רוצה) להיות שם אם צריך)

ילדה אחת בעמק והרים עם סוודר שחור ותיק כחול וידיים מתחבאות בתוך שרוולים גדולים, ובלנדסטון עם בוץ ושקט ויום לא ברור

היה לי טוב
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך