שעולה 6 שקל
שמה לי על השולחן ואומרת "הנה..זה פעם אחרונה שאני קונה לך"
אמרתי לה קחי את זה ואל תקני לי כלום
למי שתהה , היא היתה סופר רצינית כי היא גם אמרה לי את זה בטלפון והבלגתי
מה דעתכם?
שעולה 6 שקל
שמה לי על השולחן ואומרת "הנה..זה פעם אחרונה שאני קונה לך"
אמרתי לה קחי את זה ואל תקני לי כלום
למי שתהה , היא היתה סופר רצינית כי היא גם אמרה לי את זה בטלפון והבלגתי
מה דעתכם?
זה שהיא קנתה לך עד עכשיו זה גם משו...
וגם משו ב 6 שקל זה משו...
הייתה קונה לי משו אפילו בחצי שקל...


אמרתי לו תודה וניסיתי להראות שאני מתלהבת ואז הוא אמר למה את לא שמה את זה? את לא מעריכה כלום
כאן הוא קנה לך מכל הלב הגם שזה היה זול
דין פרוטה כדין מאה , מכירה את זה?
תגידו אתם בכלל קוראים את השרשור או שאתם יורים כאן על אוטומט?
כשמישהו מביא לך משהו ואתה גם ככה מרגיש מושפל שאתה מבקש
אז לא באים וקונים במיוחד לא משהו שעלה כל כך מעט
ושמים לו את זה על השולחן ואומרים "הנה קח..ואני לא קונה לך יותר "
איכס! ואם אתם לא מרגישים שזה איכס אתם צריכים עבודת המידות דחוף
בעצם לא סליחה אתם צריכים ללמוד להיות אנושיים
אז זה מעט מידי
אולי כי היית בת שמונה שהוא קנה לך את זה? את לא מספרת פרטים
באיזה גיל, ולמה את מתכוונת כשאת אומרת "שתי שקל"
כי זה נשמע שעכשיו הוא הלך למכונות בקניון והוציא לך טבעת משם

שהיא לא רוצה לקנות לך כלום.
ואחרי שהיא אומרת לך משפט כזה, הגיוני ביותר שלא תרצה להשתמש במה שהיא קנתה.
אנקדוטה מחיי (@סלט תכניסי את זה לפרק עלי בבקשה)
בשירות לאומי שלי, מורה שאולי החליפה איתי 3 מילים מתחילת השנה, נכנסת לחדר מורים ומבקשת יפה שאביא לה קפה לכיתה.
שמתי לה על השולחן בכיתה ואמרתי "הנה.. זו פעם אחרונה שאני מכינה לך קפה"
בהפסקה היא חוזרת עם הכוס מלאה ואומרת שהיא מאוד נעלבה ושהיא ביקשה את זה בתור חברה.
מיותר לציין שהיא לא ביקשה ממני להכין לה קפה יותר.
מיותר לציין (2) שאמרתי את מה שאמרתי כדי שהיא לא תחשוב אפילו לבקש שוב דבר כזה מבת שירות.
מיותר לציין (3) שאני בת שירות, לא מלצרית.
(טוב נו, אחיות ובנות שירות זה לא בדיוק אותו דבר.... אבל היה טוב לפרוק את זה סוף סוף
)
אבל היא ביקשה והלכה.
לא נתנה לי בכלל את האופציה לסרב..
ברור לה-המורה, שאני-בת השירות צריכה להכין לה קפה.
וזה, בעיניי, לא מתאים ולא מכבד.
(אבל כנראה שזר לא יבין זאת.. אולי רק בנות שירות.. אז הכעס שלך מובן גם אם השפה שלך לא)
זה אומר שהיא נפגעה?
עד כדי כך שהטעם של הקפה הפך להיות טעם של מוות בשבילה?. כן . תאמיני או לא
אם אמרה בבקשה זה סביר פלוס
אז מיהרה לכיתה ביג דיל
אולי היא בכלל לא חשבה שאת עבד שלה? חשבת על זה?
עצם זה שהיא נעלבה. זה הסימן הכי טוב והכי גדול שהיא באמת התכוונה כמו שהיא אומרת "בתור חברה"
המורות חברות של כולם כי אתם בתוך מקום שנקרא בית ספר סביר שהיא הכירה אותך ואת אותה..
בשביל להקרא "חברה" היא לא חייבת להעביר איתך דאחקות כמו עם חברות שלך באמת,זה מורה.
אז לא דיברתם שנים..ביג דיל...יש מורות שיותר מדברות יש שלא
לפני שאני מגיבה ולפני שננסה להבין למה אנשים בוחרים להיעלב..
אתה יודע מה זה "בת שירות" בבי"ס?
כאילו, מבחינת תפקיד ותקופת השירות?
(והבאתי את הדוג' הזו בדיוק בגלל שהיא החזירה את הקפה כמו שהוא לא רצה את מה שאחותו קנתה לו)
תגידי את רצינית?
אוקי אז נגיד שגם את בחרת להעלב מה את אומרת על זה?
למה בחרת להעלב שהיא ביקשה ממך קפה? למה חשבת שאת עבד?
אז הינה בחרת להעלב.
אנשים לא בוחרים להעלב !!! מה קורה לעולם הזה למען ה' ?!?!?!
תגידו אנשים אתם על LSD ?? אנשים בוחרים להעלב??
לשאלתך לא יודע מזה וגם אם זה לא מתפקידך להכין קפה
עדין , נגיד שהרגשת שזה לא התפקיד שלך
מסכים איתך בסדר, אבל היה שם "בבקשה" ? אם היה זה סביר לגמרי
את לא ענית לי על זה. אני מצפה להבין אם היא אמרה את המילה הזו כי זה חשוב
ואני אומר,
אם הכנת כבר תשימי לב תגידי לה בבקשה
קצת ענווה!
כשמכינים בחור לצבא אומרים לו להגיד "לא" אם יבקשו ממנו לפנות ישובים.
כמכינים בחורה לש"ל אומרים לה להגיד "לא" אם יבקשו ממנה להכין קפה ![]()
לא נעלבתי מהבקשה.. פשוט אין לי שום עניין לרוץ עם קפה בין הכיתות כל השנה..
והגיוני שהיא אמרה 'בבקשה'. למה זה קריטי לסיפור?
בגדול היא פשוט התביישה בעצמה, אז החליטה להשליך את האשמה עלי ו"להעלב".
לגבי התפקיד וכו', בת שירות נמצאת סה"כ שנה במקום השירות ולא תמיד מכירים את כל הצוות.
זה קרה כמה חודשים אחרי תחילת השירות ולא עבדתי איתה בכלל ולא דיברנו.
היא נטו ראתה בת שירות וביקשה ממנה.
ותביני שמאחים נעלבים כי זה משפחה
אז תפסיקי להשתמש בסיפור המטופש של אורה בשביל להוכיח שאני טועה
כי זה בדיוק מה שהיא ניסתה לעשות להוכיח שאני טועה
כל פעם שמישהו אומר כאן משהו שעשו לו
יש את החכמולוגים שמנסים להוציא את השני טוב בכל הסיפור
זה לא שייך עכשיו לבת שירות או בת יענה
הבנת?
אז לכי ללמוד דבר או שניים בלהיות בנאדם לפני שאת מבלבלת את המוח
עדיף שתסתכלי קודם בהודעה שכתבת לי
ואז תעני לעצמך אם לא היית ראויה לתגובה הזו ממני
את יכולה להגן על החברה שלך "אווורה"
בלי לעשות את כל ההצגה הזו
שתפסיקי לבלבל את המוח ותגיבי למה שפתחתי
ולא על בנות שירות או חפירות אחרות
היתה "התכבד ושתוק" ו"אל תראה את בורותך ברבים"
כאילו שאני צריך תואר בבנות שירות , השירות שאת וחברה שלך כאן בפורום עשיתם
לא מעניין אותי ואני לא אמור לדעת הכל על בנות שירות
אם אין לך מה להגיד עדיף שלא תכתבי כלום
אם זו התגובה שהיחידה שהיית מסוגלת לחשוב עליה
היה עדיף שאת תהיה בשקט לפני שאת משתיקה אחרים שכואב להם בלי טיפה של בושה
בוז
בבקשה הינה הוכחה,
במקום להתרכז בסיפור שלי הפותח
מתרכזים בסיפור של "אווורה"
וזה בדיוק מה שמעצבן אותי בפורום הזה
לא מסוגלים להעביר ביקורת על המציאות הפשוטה שצריך לגנות
אז עוברים לסיפור משני שפתחה אחת אחרת העיקר לא לגנות
שמך נאה לךבוזתלוי בת כמה היא והפרש הגילאים בינינו
אבל בכללי, מתנה לא חייב לתת, נותנים כי רוצים אף אחד לא מכריח.
השאלה אם היה משהו לפני שגרם לה לומר ככה...
זה נטו חוסר טאקט וזו לא פעם ראשונה
אבל זה יהיה פעם אחרונה כי אני ידאג לזה
פשוט , ניתוק
נטו משהו מהמכולת בשעת לילה מאוחרת כשהיא כבר מחוץ לבית ואין לי דרך אחרת לקנות
כי אין שום דבר פתוח לידי, נטו משהו זול מהמכולת
זה משהו שאתה ביקשת ממנה לקנות בשבילך?
נכון שזה מרגיז אבל אתה יודע איך זה בין אחים..
אני רבתי עם אחיות שלי ועם אח שלי איזה מילון פעם ואמרתי דברים מוזרים כאלה אבל עדיין זה משפחה...
לא יודעים את כל הסיפור?
זה היה מתנה? משהו שביקשת ממנה לקנות? קנתה לך בהפתעה ועיקמת את האף והלכה להחליף לך?
רצית משהו ספציפי והיה מסובך? הרגישה מנוצלת?
למה האמירה הזו הגיע ממנה? זה לא נשמע שזה היה רק בגלל שהוציאה מכיסה 6 ש"ח.
אחים מבקשים דברים לפעמיים אחד מהשני
היא גם ביקשה ממני המון והבאתי לה
גם אם "הרגישה מנוצלת" זה לא משהו שאומרים
יש דרך להגיד לא מניחים משהו שקנית וזורקים לבנאדם ואומרים "הנה אני לא קונה לך יותר"
זה גועל נפש יש דרך לדבר אפשר להגיד "הנה..אבל (פלוני) אני קצת הוצאתי הרבה לאחרונה ואני צריכה את הכסף אז לא תמיד בסדר?" זה דרך של בנאדם לדבר,הדרך הראשונה זה אדם פשוט חסר טאקט וחסר רגישות ברמות שלא מהעולם הזה.
את זה, אבל אנחנו עדיין לא יודעים, אולי היא נעלבה קודם ממשהו?
כשלא יודעים מה המסביב אז א"א להחליט אם זה היה בסדר או לא,
אבל הכי טוב שתאמר לה שנפגעת מהצורה שהיא הביאה ודברה איתך ולהתפייס וכו', חבל שקשרים יפגעו בגלל חוסר תקשורת.
אני מכיר את אחותי ואת הדיבור המטופש שלה
אצלה חוסר טאקט זה כמו שהשמש תזרח בבוקר
היא אומרת מה שהיא באמת מרגישה ובגלל זה אתה נעלב כי אתה יודע שהיא באמת אומרת מה שהיא מתכוונת
היא מעדיפה את החברות על פני המשפחה
תמיד היה ככה ותמיד ישאר ככה
אני בטוח במאה אחוז שלאחת החברות שלה היא לא היתה אומרת דבר כזה בחיים
לגבי הסיפא שלך
היא עשתה את זה יותר מידי פעמים
גם לי יש גבולות
יכול להיות הכל. אני רק הסברתי לך למה א"א להחליט פה אם זה בסדר או לא בלי לדעת מה היה.
זה נשמע שאחותך יום אחד תתבגר..
וגם החתימה שלך מספרת שאתה אומר דוגרי מה אתה חושב, כנראה שאתם בכולופן אחים...
ואם נגמר לך מזה אז פשוט תפסיק לקנות לה דברים.
נראה לי משעשע להתארח אצלכם.
היי זאת אני ..
.אז למה מלכתחילה היא קנתה בכלל? לא מובן..
תודה!
וגם כאילו היה איזה עניין מעבר ללתת לך משהו שעולה שש שקל.. אולי רצון לריב או לתשומת לב או משהו..
אבל אני הייתי נפגעת גם..
![]()
האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!
כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.
אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק
ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...
אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף
בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן
שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -
אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום
לראות לוויתנים במקומם הטבעי,
ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר
או משהו...
איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.
ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,
אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -
מה הבעיה?.....
חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על
הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת
בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב
הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)
אל תגזימו.
בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.
לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
אפשר בתשלום.
אשמח להמלצות מנסיון.
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
מדדים להצלחה באופן כללי
בריאות הגוף/ הנפש
איכות השינה
שלוות נפש
בטחון עצמי
אהבה עצמית
ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו
מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים
לקום לבוא לעבודה בכיף
לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)
ועוד
מדדים הם פר יעדים
אלה היעדים שלי
אני בינתיים בדרך הנכונה
שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו
ולהצליח ליישם אותה
קבל את זה כמו שזה
דוגמא אישית
אין לי איך לעזורך
כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.
מנסה לעבוד על זה
השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.
אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.
להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.
שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.
לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...
שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.
אבל עכשיו כבר יש הרהורים,
אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.
לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..
קיצור, החיים מורכבים.
וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה
משפטים של "שתיקה היא לא נייטרליות, היא עמדה".
כמה חזק אני אמוק לצעוק בשבילך?
"גיניתי במשרד" ~ אורי אורבך, שם שם
יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו
"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜
יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח
מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו
זהו, עכשיו את נזופה.
Lavender@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?
היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00
אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה
אני הייתי פה
בניק אחר
זה היה הגיל 😉
זה מצמרר אותי....
אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)
כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז
לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈
בגדול הגעתי לכאן בקורונה
הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי.
רק שאני עשיתי הפסקה באמצע
וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה
ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח
אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז
היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב
הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ
תפסתי מספר הראשונה
וכן, לצערי עדיין ערה..
**שיטת הונאה חדשה!**
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.
לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.
**החלק המסוכן:**
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.
זו לא הונאה רגילה.
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.
אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.
בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.
**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.
---
### **זכרו את 3 הכללים:**
1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**
אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.
2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**
נתקו מיד.
לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.
3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**
המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.
---
### **תזכורת אחרונה:**
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.
**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**
(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)
כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי
(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)
בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף
א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.
ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.
ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.
ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...
ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.
הרמוניהאני מחפשת!
מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט
של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...
בלי אינטרנט!
הכי פשוט שאפשר.
וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...
פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל
לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....
כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;
היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות
ויותר חשוב - מי ישלח לי?...
וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....
קשה.
אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי
ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)
תודה!
גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,
וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.
גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.
וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.
ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים
ההופכים לפרפרים...
מה לגבי אוגרים סוריים?
הרמוניהוואי הלוואי...
אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות
אולי בני אדם קבעו שזה ככה?
גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....
אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא יכולה יותר!
זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט
חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת
אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה...
הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?
הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה
למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,
תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.
לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק
לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,
כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.
גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות
ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ
פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק
חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי
ונעלי בית וזהו.
* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -
אתם רואים.....
לחיים!
ארץ ישראל?
זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.
כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)
מס
יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....
מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?
בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,
נכון?
רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה
מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/
הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...
אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,
ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד
מצליחה להיות ראויה.
מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם
מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.
ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.
אדמת העמים . אני יודעת.
שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.
מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על
האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....
לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?
ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת
כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?
את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?
על מי ועם מי אדבר לשון הרע?
להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...
רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין
צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,
איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ
הזה;
נחליאלים בסתיו? מקסים!
הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי
הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!
הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה
(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...
לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל
לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את
האי שלי.
מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?
4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.
האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על
לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.
ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:
שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝
אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.
מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.
מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה
ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד
לרוחי..
אבל תודה רבה רבה.
עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...
יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):
לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום
ארגנטינה, משהו כזה.
יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)
תבורכי!
אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.
אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?
תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף
יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות.
להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:
1. תכנון ובדיקת היתכנות
2. שיטות בנייה עיקריות
3. התעצמות ובנייה על האי
דוגמאות בולטות
בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים.
לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...
הכי רחוק מהטבע שיש.
כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)
בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים
על אדמת האי שלי!
באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל
אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי
שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.
אני לא רוצה.
איך נתאם?
בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם
מתאים ושולחים אותו על פני המים....
פשוט וקל.
משתתף בפורומים כולם
אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה
לא צריך להסתיר
או להתבייש
זה רגש לגיטימי
הרצון לברוח לפעמים
ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו
הוא יכול לעזור
פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...
מאז אני פוחדת.....