לפי גיל לבד - 1-1200
לפי שקיפות - 1-3000
ובשקלול בדיקת הדם והשקיפות - הסיכון (לתסמונת דאון) קפץ ל 1-240
.כתוב לסיכום לפנות דחוף ליעוץ גנטי.
עכשיו ההתלבטות שלי.. ככל הנראה, עם כל העצב, לא נעשה כלום אם התוצאה תהיה תסמונת דאון וודאית.
אז מה? בטח ישלחו אותו לבדיקת מי שפיר. ואני לא אעשה אותה, אז למה בעצם? (הסיכון הוא רק לתסמונת דאון, לא לתסמונות הנוספות).
מצד שני, רע לי לא לעשות כלום ולחיות באי הוודאות הזו.
בסקירת מערכות אפשר לראות תסמונת דאון?
וגם, בעלי אומר שבעצם 1 ל240 זה סיכוי קלוש, אבל אני לא מצליחה לחשוב ככה
.לא יודעת מה אני רוצה. עצות? עידודים? אפילו לא עידודים.. גם לכיוון ההפוך אשמח לשמוע. להכין את עצמי נפשית.
אני לא יודעת מה אני מרגישה... ההריון הזה הוא אחרי שנות ציפיה, הוא בעצמו קשה מאוד עם תופעות, ועכשיו אני מצליחה להרגיש רק פחד כזה.. לא יודעת ממה. העיקר עד אתמול העסיק אותי איך לישון על הבטן
.תודה רבה ושבת שלום!


