איכשהו הרבה נוער לא אוהבים את מקום הלימודים שלהםכבתחילה
למה זה קורה?

אתם בחרתם איפה ללמוד. אין כזה דבר שהולכים ללמוד במקום מחוסר ברירה. וגם אם כן, הברירה האחרת כנראה לא היתה עדיפה..
עד שהם עוברים מוסדפיצוחית

ואוהו אז מתחרטים קשות. ולומדים להעריך

תמיד אפשרכבתחילה
לחזור למוסד הקודם.

אלא אם כן עברתם דירה והמוסד הקודם בלי פנימיה.
המממתארחת בעולם
כי הדעה משתנה
כי הבן אדם משתנה
כי המקום לא כמו שציפית
יכול להיותכבתחילה
ומה מונע לעבור למקום אחר?
..מתארחת בעולם
כי אין אולפנה אחרת שאני יכולה לעבור אליה
וגם כי יש חובת דיווח
וגם כי זה סתם מסובך לעבור ולמה להכנס לסרט הזה
איזה דיווח?כבתחילה
למה אין אולפנא אחרת? אם לא טוב לך איפה שאת נמצאת, צריך לחפש מקום אחר. שיהיה לך טוב בו.

לא כזה מסובך, בסך הכל להעביר ציוני הערכות חלופיות/בגרויות וזהו.. מסמך אחד ונגמר הסיפור.
חברתית אולי קצת יותר מורכב, אבל זה בשביל שיהיה לך טוב.
דיווח על מה שהיה שנה שעברה.מתארחת בעולם
דויקא חברתית ממש טוב לי באולפנה

זה גם תלוי באיזה ראש את מגיעה לשנה
וואלה באתי בגישה שאני הולכת למצוא השנה את הדברים הטובים באולפנה ולא להגדיל את הרע ולבנתיים זה עובד.
מעולהכבתחילה
לא דיברתי על אנשים כמוך

התכוונתי לכאלה שמתמרמרים על איפה שהם נמצאים. וכמה לא טוב להם שם.. וכמה המקום לא טוב וגרוע וכו'..
אה המממתארחת בעולם
אז הם.. שיטפלו בעצמם
נסיון אישיפיצוחית

ביסודי התמרמתי מאוד על הבצפר במיוחד עניין מסוים.

ואז עברתי בצפר וגיליתי כמה גנעדן הוא היה במלא בחינות לעומת הבצפר שעברתי עליו.

אם הייתי יכולה לחזור לקודם הייתי עושה את זה בריצה אבל הדלתות כבר נסגרו

 

 

 

במבט לאחור זה היה בצפר מדהים. אבל כנראה הייתי צריכה לעבור את זה כדי לגלות כמה הפסדתי הכל נהיה באור אחר ונכנס לפורפורציות

מה שהיא אמרה.שעות של אמת.


כי מערכת החינוך היא גוף כושל ומונוכרומטימשה

היא מראש לא מתאימה לאחוז גבוה מדי של אלו שנאלצים להיות בה מכוח חוק חינוך חובה, וזה שבחרתי כתוב א' על פני כלוב ב' זה לא אומר שבאמת בחרתי אותו.

 

(וחבל שלא נשרתי בכיתה י', לצעירים פה זה כבר לא חוקי)

אני הלכתי מחוסר בררהבתוך בני ישראלאחרונה
נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך