השעמום תשעשעו אותייומנים נשרפים


אני משלמת אחת עשרה אלף שקל כיד לראות סרטונים על שלווהיומנים נשרפים


חמודים של ממש. זה הקורס הכי משעמם במכללהיומנים נשרפים

אני שמחה שאת פה תדברי איתי

זלי

חמודים קטניםמתארחת בעולם
טובמיכל318
כדי שלא יהיה לך משעמם.
וכדי שלי לא יהיה משעמם בתחנה...
אבל מה שאני יכתוב ניראלי חופר...
לי היה מאוד נימאס ליסוע שעתיים כל יום ללימודים, אז החלטתי לעשות קיצורי דרך(הקיצור דרך שעשיתי בפעם האחרונה לקח לי 5 שעות... יכולתי כבר ליסוע לצפון ולחזור בזמן הזה...) אז היום ניסיתי קיצור דרך חדש...לקחתי איזה אוטובוס, ירדתי בתחנה ולא ידעתי איפה התחנה השניה בשביל האוטובוס השני... אז הלכתי עם וואז פתוח, הלכתי איזה 20 דקות למרות שזה היה ניראה שנה... התבלבלתי כמה פעמים בדרך... בסוף אחרי כל ההליכה הזאת הגעתי לאותו מקום בדיוק!!! ובסוף גיליתי שבשביל ללכת לתחנה השניה ההיתי רק צכה לעבור כביש.
הסוף.
יופי, שוב חיכיתי בתחנה לא נכונהמיכל318
טיזה חיים איזההה😢
יצאת ילדת כאפות בסוףיומנים נשרפים


ככןמיכל318
#אני_שנאת_אוטובוסים
גם אני. לכן נוסעים רק בטרמפיםיומנים נשרפיםאחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך