נשים רבות מודאגות ממצב הנרתיק שלהן לאחר הלידה, אך אין דאגה - הנרתיק יחזור לגודלו המקורי עד כחודשיים לאחר הלידה.
כל אישה צריכה להיות במודעות לדאוג לחוזק וגמישות רצפת האגן, ולשיקום לאחר לידה.
מכיוון שהלידה היא חוויה טראומתית לגוף, אזי יכולות להיות לה השלכות רבות. ההשלכות הידועות ביותר הן על השרירים ורקמות החיבור, שלוקח להם חודשים לחזור לתקנן. בזמן הזה יכולים להתרחש כל מני דברים, כמו למשל צניחת אברי האגן.
רפיון הבטן גם הוא מונע מאברי האגן להיות חזקים במקומם. כך שהחשיבות שבחיזוק שרירי הבטן הרוחבית ורצפת האגן בחודשים שלפני הלידה ואפילו החל מיום הלידה עצמו, היא משמעותית ביותר.
איך עושים זאת? ראשית יש לזהות את רצפת האגן. הדרך הקלה ביותר לזהות אותה היא בישיבה על האסלה בזמן מתן שתן. באמצע הזרם יש לעצור את השתן. השריר בו השתמשת כדי לעצור את השתן הוא רצפת האגן, וזה השריר אותו יש לאמן.
דרך נוספת לדעת אם אכן מדובר בשריר הזה (ולא למשל רק בכיווץ פי הטבעת) היא להחדיר אצבע לנרתיק בזמן מקלחת ולהרגיש אם הנרתיק נסגר עליה. אם אכן יש כיווץ, מצאת את רצפת האגן.
התרגיל לחיזוק רצפת האגן הוא תרגיל חשוב אותו רצוי לעשות לאורך כל ההריון ולאחר הלידה. שכבי על הצד עם כרית בין רגליך. נשמי ארוכות. כווצי את שרירי רצפת האגן, ונסי להרגיש "מדרגות" בדרך, כלומר לא לכווץ מייד עד הסוף ובחוזקה, אלא להשאיר אותם במצב של "שלוש מתוך חמש".
אז דמייני שאת מנסה להידחק למכנסי ג'ינס, והרימי יחד עם שרירים אלה גם את הבטן. נשמי שלוש נשימות בעוד השרירים עדיין מכווצים. נשמי מהחזה כדי לא לשחרר את האחיזה בבטן. אחר כך נשמי שלוש נשימות בעוד את בודקת כי שרירי רצפת האגן נמצאים בהרפיה מלאה.
בכל הזדמנות שיש רצוי לאמן יחד את שרירי רצפת האגן והבטן התחתונה. שרירים אלה ניתן וחשוב לאמן גם בזמן ההריון. זאת בניגוד לכפיפות הבטן המסורתיות, מהן יש להימנע בזמן ההריון ולאחר הלידה משום שכפיפות אלה עלולות ליצור דווקא לחץ באגן ולגרום לצניחת רחם (חישבו על משחת שיניים שמכופפים אותה באמצע).
התחושה צריכה להיות איסוף כלפי מעלה, ולא דחיפה כלפי מטה כמו בכפיפות בטן. חשוב גם לכווץ את השרירים בחוזקה כשמרימים משאות כבדים, צוחקים, מתעטשים או אפילו כשמתרוממים מהמושב. כל תנועה שעלולה להפעיל לחץ על האברים הפנימיים רצוי שתלווה בהגנה עליהם, ואין מה שמגן עליהם יותר מכיווץ שרירי רצפת האגן.
