שפורפרת (אומרים שפופרת. עד איזה גיל 14 הייתי בטוחה שככה אומרים)

ילדות וחברות (שריטה שיש לי ממישהי שהכרתי פעם)

אני עד היום אומרת ידיטור במקום רדיטור וסקבטי במקום ספגטי

אני הופכת ל י'
יאהב יכין יבדוק וכולייי...

נשויה במקום נשואה
לא עולה לי עכשיו עוד

עפולים במקום טחורים
בונייך במקום בנייך
ושׁם דרך במקום ושׂם דרך

חבל שלא הוספתי עוד

מכיר את הפסוק "שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך"?

אבל עייף אנוכי

ברצינות

אנחנו אומרים את זה במילים בודדות וכל השאר טעות

ורק כי ככה התרגלנו

אז מצאתי לכל מי שחושב שהוא מדבר תקין

 

אבל זה לא נכון.

כ זו אפילו לא תנועה קטנה כמו סגול בטח שלא יהיה כמו ציר"י.

שונא שמורחים את השוא הזה, הוא נהיה כמעט תנועה גדולה עם כל המקדקים האלו.

זה נכון

סתם לא נוח פשוט

 

למשל המילה כְּלוּם. לפי איך שהוגים היום בתעתיק זה (kloom)

הצורה התקינה צריכה להיות (keloom)

 

לעומת ילדים למשל שהוגים נכון. 

כאילו באמת שואלת

אני לא בקיאה חומר הזה עדיין אז מוזמן ללמד אותי

כלומר, משהו בין חוסר תנועה (איך שהוגים בד"כ) לבין תנועה מלאה (איך שדקדקנים טרחנים הוגים)

סתם זה מוגזם להגיד ככה תקין- לכן מסתייג

אבל לא כי הכלל לא תקין?

 

באמת היום גם מהמרצים הנסחפים שלנו לא מדברים ככה

בעיקר אפשר לשמוע את זה אצל הדקדקנים ממשממש בקריאת התורה

אבל זה באמת נדיר

ולגבי הסוף, זה תלוי איפה מסתובבים אני מכיר הרבה דקדקנים, ובעצמי משתדל לדקדק (אבל באמת, בלי להאריך בצורה מוגזמת את השווא כי זה לא אמור להיות ככה)

חלק אחד- תנועות גדולות.

הציר"י

הקמ"ץ

החול"ם

חירי"ק 'מלא' (אִי)

ושורו"ק

 

חלק שני- תנועות קטנות

כל השאר 

פת"ח

סגו"ל

חירי"ק חסר

וקֻבו"ץ

 

(כמובן שהשמות פה ע"פ מה שמדובר היום, חז"ל נטו להשתמש בשמות שונים מעט)

 

יש השלכות לכך עם התנועה היא קטנה או גדולה (דגש חזק, למשל, יבוא ע"פ רוב אחר תנועה קטנה במידה והאות אינה שוואית. אחרי תנועה גדולה השוא יהיה שוא נע ואחר קטנה הוא נח, ועוד)

 

יש מסורות על ההבדלים ביניהן ויש גם מסורות שנשתכחו לגמרי, ההבדל בין חיריק מלא לחסר, אין באמת מושג מהו, הספרדים הדקדקנים פשוט מורחים (אם הבנתי נכון, אם יש פה מישהו מכיסא רחמים או משהו שיודע- אשמח שיידע אותי).

 

במסורת האשכנזית והתימנית יש הבדל, למשל, בין קמץ לפתח. (פה קמוץ או פה פתוח).

 

בכל אופן מיוחדת היא התנועה שו"א

 

כלומר היא לא ממש תנועה.

 

גם לזה השלכות- למשל, אין מילה שתהיה רק עם ניקוד שוא למרות שיש מילה עם תנועה קטנה בלבד (בֶּן).

כשמונים תנועות- לא מונים שווא, גם "שווא נע".

 

וכן, לפי הבנתי, לא הקפידו יותר מדי אצל האשכנזים בהיגוי השונה בשווא נע ונח.

 

הערה: מילה בתנועה קטנה לא יכולה לעמוד בפני עצמה, והמילה שהבאת היא בסמיכות חזקה (כלומר סמיכות של מקף). כשהיא בפני עצמה היא בצירה.

אבל לא חידשת לי יותר מידי

כאילו

לא הבנתי מה השורה תחתונה

 

ולמ יש לך את הידע הזה כידע כללי?

יש לי חברה שאומרת קורפלקס
ואני אומרת שעועית עם הדגשה של e ולא שווא שלא שומעים
אממ ובאולפנא שלי שרים. אביא בנייך מרחוק ובנותייך וצריך לומר בניי ובנותיי

אשכרה.