החיים קשים גם ככה. יותר נכון- בעיקר ככה...
אוך. איך היה לי אומץ לקחת משימה כ"כ כבדה ועכשו אין לי את העצבים לומר לכל מי שתכננתי.
זה כמו פרידות רק בלי להפרד. בלי סוף.
לא יהיה לי לב לחתוך בשידוכין...
אוי טאטע. עכשיו אני בלופ של לקחת את הטלפון ולהתחרט.
אולי המחדל הנכון זה סמס?
צריך להשקיע בסמס טוב. כזה איכותי.
שיואו אלהים.
מחכה לטלפון אחד שיביאא כמה שיביאו באמת חלק ראוי כל השאר זה התלבטות רצינית אולי כדאי בכלל ביום עצמו בלבד?
דחיינות דחיינות. בואי נאמר שיש דחיינים . זה לא נכון תכונות זה דבר הרבה יותר מורכב מאשר להדביק אותם כאופי אישי. אם יש- אז אני ממש דחיין....
וחו"מ, אני צריך חֶברה בחיים הללו...
ושיואו אלקים.
- לקראת נישואין וזוגיות