כל אחד צריך את המראה הזה
של התינוק המת בידיים של הרב שמואל.
את השלולית דם.
שידחוף אותו, שיקדם אותו,
לא מתוך כעס.
מתוך זעם, מתוך אמונה.
שלא נפחד, שלא נעצור עד שיטבחו
את האחרון שבנו, אנחנו לא פוחדים למות,
אנחנו פוחדים לחיות בצורה גלותית.
כל רגע שהלב היהודי שלנו נרדם
שיהיה את המראה הזה שיעורר אותו,
שיחדיר לו לנפש, די, אני לא יושב בשקט.
לזעום, בשיקול דעת. ולא לפחד מאף אחד
כי לא צריך לחיות צריך לעשות מה שה' אומר.
ואם הוא יחליט שאנחנו נמות,
אדרבה, קבל את הזכות של לקדש את שמו
באהבה בשמחה.
לא משנה מה, לא נעצור לרגע
אף פעם
