אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו.
הבעיה היא שאנחנו לא נותנים לעצמנו קרדיט על כלום.
וזאת רק אחת הבעיות.
זה משהו כזה הזוי שמתפתח פה.
ואני אוהבת לחקור מהצד.
אנשים מפחדים לאהוב את עצמם .
אנשים מנסים להיות מישהו אחר, כמו פס יצור כזה.
אולי כי אין פה מקום.
ולמה כולם מרגישים לבד?
ולכולם כואב.
אנשים רוצים למות בעד משהו גרנדיוזי.
להחשב, להיות אישו.
שכולם יזכרו, ויאהבו.
אבל ככל שהשנים עוברות, אני רואה אנשים שרוצים לחיות בדיוק למען אותה מטרה בקטן.
הם רוצים אדם אחד. רק שיאהב באמת
אנחנו שוכחים לחיות, אנחנו מריצים את ההווה כדי לחיות את העתיד. ושוכחים שיום אחד גם העתיד יהיה הווה.
תזכרו שיש כאן מקום, אבל רק למי שמאמין שהוא עוד קיים.
- לקראת נישואין וזוגיות