כפית מערבבת דבש ותיון עיניים עצומות חיוך קטן עצוב
רעש של מזגן על חום, חונק קצת ומנחם קצת לפעמים טוב להחנק בשביל לא להשאר לבד
עידו חושב על המשפט הזה שנתלה בראשו ונשאר שם מתנדנד וחושב על נריה על החיוך שלה על הקמטים שיש לה במצח כשהיא אומרת לו אני אוהבת אותך והוא אומר לה אמ להכין לך תה נרי אני בדיוק הולך למטבח אוקיי אני אכין לך תה
ושם במטבח, מאחורי הפרצוף הכואב של נריה והאגרופים הנמחצים אל עצמם, הוא מרכין כתפיים אל כיור מלא כלים וחושב האם יש לו אומץ להישאר לבד האם מגיע לקטנה שלו להישאר לבד רק כי הוא פחדן לא יציב
אהבתי אותה איפשהו, הוא חושב ונושך שפתיים, אני בטוח, זוכר ריגוש ולילות בהייה ושחזור שיחות איתה במקלחת
לאן זה נעלם, ואולי לא היו דברים מעולם
נריה הלכה אחרי כמה זמן, חונקת דמעות של אכזבה מרה ולא מסתכלת לו בעיניים והוא נשאר, עם תה בידיים ומזגן חונק ורע בלב וחיוך קטן ועצוב אולי חונק אבל לא לבד
צריך שמישהו יגדיר לבד
צריך מישהו
נקישה אחרונה כפית נחבטת בכוס זכוכית ועידו שולח יד לתמוך בראש הפועם בכאב ו
מתגעגע (האם היינו)