ומנצלים את המצוקה של אנשים שמחפשים מקום מגורים

לא יתכן שדירת שני חדרים מוזנחת עולה יותר מ 3 בחודש

או יחידת דיור, דירת חדר שמגיעות לסכום של חצי ויותר משכר המינימום

וגם המסביב והשכונות הזולות כבר יקרות מאוד היום

מה עם הפקקים 

אבל גם עם הכנסה של 1000 פחות משכירות בחודש עדין יכולה להיות הכנסה נוספת יפה מאוד

רוב האנשים בארץ מרוויחים 6-7 אלף בחודש, זוג עם ילדים שצריך מקום סביר לגור, רק השכירות יכולה להגיע ל 5 במקרה הטוב אם לא גם 6 אלף ויותר

כי סתם ככה מאוד קשה לחסוך...

גם דירות שותפים, כשכל שותף מוכן לשלם 2000 או יותר זה מעלה את הביקוש ואת מחירי הדירות. למרות שבחישוב של כל אחד הוא יכול להרשות את זה לעצמו

שנאלצים להסתפק ב 6-7 בחודש

פחותה.

בכיסים של אחרים....

חיינו מתחת לקו העוני במונחים של הוצאות (להבדיל מהכנסות). לא היה חסר שום דבר בבית. הכל היה בסדר גמור.

מורים חדשים מרוויחים פרוטות.

זה מושך אנשים שאין להם מה לחפש בחוץ להישאר במערכת, ולכן המערכת נראית כמו שהיא נראית.

הוא מכיל כמות גדולה מאוד של אנשים שעובדים להנאתם, סטודנטים,  אנשים שעובדים במשרה חלקית, אנשים שעובדים בשתי משרות חלקיות ועוד.

אלו שעובדים בעבודות זמניות - נכון.

וגוררים את השכר למטה.

אז חצי מהאוכלוסייה מרוויחה עד ל 8000 בחודש- זו עדין אוכלוסייה ענקית

בדימונה אפשר לחיות לא רע מהסכום הזה, במצפה רמון גם כן.

בתל אביב הוא לא מספיק לשכ"ד.

הם עובדים קשה בשבילו.

החריג זה אנשי עסקים מבוגרים יותר שהעסק שלהם כבר רץ, אבל גם אז הם בד"כ עמוק בפנים.

אני יודע שבהרבה מקומות משלמים מעל שכר מינימום פשוט כי אחר כך אין עובדים.

לדעתי לא. אנשים לא מוכנים לעבוד שם בשכר מינימום (או לא יכולים, הם צריכים לממן שכ"ד) ועל מקצועות אחרים כמו נקיון משלמים שם 100 שקלים שלעה ויותר.

יכול להיות שהשיטה של הרשתות לתגמל יותר  את העובדים שלהן בת"א זה פשוט עבודה בשבת. 

זה לא רלוונטי לנו, אבל זה לגמרי מכניס יותר כסף בנטו.

בס"ד

גם בעבודה שאני עובדת בה עכשיו, מדריכת שיקום, אני מקבלת שכר מינימום.

רוב העבודות שהן עבודות סטודנטיאליות או עם פוטנציאל לכאלה, הן שכר מינימום.

משום מה דווקא אצל סטודנטים חושבים כנראה שהם לא זקוקים לכסף... <צ>

בס"ד

הבעיה האמיתית היא שיודעים שלסטודנטים אין ברירה, אנחנו חייבים עבודות במשמרות או שעות גמישות, אז הם מנצלים את זה.

בדיוק כמו שכסטודנטית לפסיכולוגיה אני לא יכולה למצוא כמעט עבודות במחלקות פסיכיאטריות או כעוזרת מחקר כי כולם יודעים שאני חייבת את העבודות האלה בשביל ההמלצה לתואר שני. יש מלא פרסומים על התנדבויות, לא על עבודות.

ככה זה כשמכריחים אותך לקבל המלצה בשביל שהתואר הראשון שלך יתחיל בכלל להוכיח את עצמו כשווה משהו...

דרישות הרישוי במקצוע הזה הן די פסיכיות. זה מכתיב שכר גבוה מאוד לפסיכולוגים אחר כך אבל קורע אותם עד שהם מקבלים את הרשיון הזה (אם בכלל).

במידה רבה זה המצב בכל עולם הרפואה.

בס"ד

פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת- אלו שלוש מקצועות שבשלוף אני יכולה לומר שבסיום תואר ראשון כבר עובדים בהם.

אין ספק שפסיכולוגיה מבחינת כמות הזמן היא שוות ערך לרפואה. בשני המסלולים זה מצב די מחריד.

בכל מקרה, כשזה המקצוע היחיד המתאים אז זה מה יש ועם זה נעבוד

(לשני הכיוונים - גם השכר הצפוי וגם העבודה הנדרשת)

את יודעת מה דעתי הכלכלית בנושא הזה. אני מקווה שתצליחי שם ושיהיה לך טוב. 

בס"ד

אל תשכח גם שהפסיכולוגים שאתה מדבר עליהם כמרוויחים הרבה, הם פסיכולוגים עם קליניקות פרטיות. מי שעובד בשירות הציבורי או בקופת חולים לא מרוויח ככה בד"כ.

בהחלט יודעת, אתה יודע בחזרה את דעתי על כלכלה לעומת בריאות נפשית. אלו שתי הסיבות שאני לומדת פסיכולוגיה ואתה לא

אמן, תודה

אני כבר עושה את זה וזה קשה מאוד

ומגיעה מאוחר מאוד הביתה כל יום. 

זה ממש לא מתאים עם ילדים

אני יודעת שתוך 40 דק' גג נמצאים בבר אילן ואם יורדים ברכבת אז בקלות ממש מגיעים לרוב חלקי ירושלים המרכזיים.

זה הכסף שלהם, בטח שהם עושים מה שבא להם. לא מתאים לך, לכי תגורי בנגב.

בטוחה שאפשר לעשות משהו

כרגע זה נראה לי תחום כל כך פרוץ שמשעבד כל כך הרבה אנשים 

ובעיקר מחסור בדירות שאנשים רוצים לגור בהם (לא מצפה רמון למשל, וסליחה).

אם מחר בבוקר יבטלו את רוב חוקי הבניה, את תראי שפתאום אפשר לבנות במרכז ירושלים דירות 2 חדרים לסטודנטים ולא רק לעשירי ירושלים, ואת כל האזור של שוק מחנה יהודה-יפו מרכז אפשר לבנות מגדלים כי אנשים רוצים לגור שם.

יהיו לזה כמובן השלכות אחרות על הצפיפות במרכזי הערים, על הפקקים ועל מצב הארנונה ברשויות.

אני חושבת אבל שצריך פשוט לפתח יותר מבחינה כלכלית את האזורים המרוחקים ואז זה יהיה מעולה לגור שם.
יש יתרונות למקומות שיותר רחוקים מהמרכז.

נסיעות זה קשה ובטח שקשה יותר עם ילדים 

למרות שכן יש יתרונות בגידול ילדים במקום מרוחק ושקט

אבל גם הנסיעות, מרחק, פקקים מורידים מאיכות החיים

רגולציה הכוונה חוקים או תקנות

אני חושבת שאם יפתחו אותם מבחינה כלכלית אז יהיה אפשרות לגדל אותם בנוחות ובאיכות חיים, כי יהיו מקומות עבודה ובילוי באזור ולא יצטרכו לנסוע.

כמה שמנסים אולי לפתח אזורים שונים כבר עשרות שנים עדין יש הבדלים מאוד משמעותיים בין המרכז לאזורים רחוקים יותר

ולרוב מי שקונה גם גר באותו בית ולא משכיר אותו

לפחות מי שקונה בית למגורים ולא להשקעה

הראשונה זה הפצצה גרעינית

השניה זה פיקוח על שכר דירה

הפיתרון זה לשנות את חוקי הבניה בישראל כך שיהפכו את הבניה של דירות קטנות ובניה לגובה במרכז העיר למשהו קצת יותר חוקי.

כל מרכז ירושלים ההסטורי מלא בבתים של 2-3 קומות ולפעמים קומה אחת כשחצי עולם רוצה לגור שם. צריך לשנות את זה.

כמו שהממשלה מנסה לשלוט ברכישת דירות להשקעה, זה יעשה בדיוק אותו דבר

ויוריד מחירים

מי שנדפק ממנו בעיקר זה העובדים הסיניים שמקבלים פחות דולרים תמורת העבודה שלהם, אבל לממשלת סין זה נוח.

הוא גורם לזה שיש שם כמעט ורק שכירות של דירות יוקרה (שפטורות מהחוק הזה).

יש דירות פשוטות שעומדות בתקן של המחיר המוזל (והאיכות בהתאמה), ויש דירות יוקרה. אין באמצע.

מה איכפת לו שכולם יהיו באותה רמה כלכלית? זה לא שחסר לה' משהו והוא לא יכול לתת לנו.
אני מניחה שחברה בריאה יש יותר עשירים ופחות עשירים ויש גם עניים, התפקיד שלנו זה לעשות השתדלות ולדעת לשמוח בחלקינו,וכן- לדעת לשחרר מהכסף שלנו לטובת אלה שנזקקים וכן לעזור להם להצליח להתפרנס לבד גם אם ברמת מחיה נמוכה.

לשכור דירה יותר זול (מעשית) מלקנות אותה עם סיכון קטן יחסית (בעיקר שתצטרכי למצוא דירה אחרת).

יש לזה גם חסרונות אחרים (איכות נמוכה, חוסר רצון או יכולת להשקיע).

במקביל אפשר לחסוך כסף לדירה. ידרוש הורדת רמת חיים? כן. אז מה .

אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה בישראל?

אם יש בבעלותי דירה, אני אשכיר אותה במחיר השוק.

אם מחיר השוק (או הפיקוח) לא ישתלם לי - אני אמכור אותה ואקנה בכסף ניירות ערך. זה יגרום למחסור.

ראבק. שכ"ד בישראל זה סביב 2-2.5% לשנה.  עדיף לקנות ניירות ערך.

שוב ממליץ על הסרט הזה, על פיקוח על שכר דירה:

יש צורך בפתרון מצוקת הדיור.

היה בנושא דיון מעמיק וממצה, שבסיומו לא ראיתי אף לא איש שעירער על מסקנותיי, אך למרבה הצער השורה התחתונה היא שהמצוקה לא תיפתר מסיבות אותן הבהרתי בעצמי.

ראשון ראשון ואחרון אחרון. - נשואים טריים

אחרת אפשר היה לשכור דירת חדר ב-2500.

אבל העיריות רודפות אזרחים שעושים את זה והיום בישראל זה לא חוקי. גם לא חוקי לבנות מעל ל-3-4 קומות במרכז תל אביב או חלק גדול במרכז ירושלים.

אם הרבה אנשים רוצים לגור איפשהו, צריך לבנות שם מגדל, או דירות יותר קטנות. שניהם אסורים בישראל של היום.

של הדירות כי הם לא יקבלו על זה תוספת בכסף

למה שלא נלאים את הכסף של כל האזרחים ? 

השאיפה המטורללת שלך היא מהצעדים הראשונים למשטר של קומוניזם. ואנשים עם נטיות קומוניסטיות מעצבנים אותי. מצטער. צריך לשאוף למינימום של התערבות בחיי האזרחים.

אל תדאגי, עם הלך הרוח הזה זה לא נראה שאת בכיוון של להשכיר דירה למישהו.

מתנצל. לא עקבתי אחרי כל הדברים שלך במהלך השרשור, אז אני אדון אותך לכף זכות שזאת בסך הכל בעיה נקודתית שגרמה לך לרעיון הזה, ולא השקפת עולם סדורה עם נטיות קומוניסטיות.

הוצאתי עלייך את התסכול שלי מכל מיני חברי כנסת קומוניסטיים הזויים שמעלים הצעות דומות, אבל שנובעות מתוך השקפת עולם קומוניסטית (היום קוראים לזה בשם המכובס - סוציאליזים). סליחה.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.