אני דמיינתי את זה?
או שבשעות הבוקר או לא יודע מתי זה היה כי הייתי במיטה ישן וער לסירוגין
שמעתי בום כל כך אדיר של רעם וזה היה צירוף של כמה בומים במקביל וזה קרה אם אני לא טועה פעמיים
גם אתם שמעתם? באזור המרכז
הייתי בטוח שהעולם נחרב לגמרי , פחדתי להסתכל החוצה
למרות זאת קמתי והסתכלתי ..אבל זה היה ממש מפחיד ברמות על (אולי כי קמתי משינה ובמיטה זה היה נשמע כפול או משהו
אבל לדעתי לא שמעתי מעולם עוצמה כזו )
אבל הפעם זה הצליח (:
אמרתי לו ששמעתי אותו אומר לאחותי בבוקר שהוא חשב שזה פצצה אטום
ואני כולי זוכר את הרעמים האלה ואומר הוא בטח מדבר על זה.
שאלתי אותו והוא אמר שהוא באמת דיבר על הרעמים
עכשיו דיברתי איתו הוא אמר שיש חזקים אבל זה היה מעבר למה שבד"כ יש בחורף פעם פעמיים
בול מה שאני חשבתי..זה היה מוגזם כבר..
יום הדין מגיע ...
מה הקשר בין זה לזה?
חוץ מזה הרעשים האלה בשמים שיש בחו"ל (היו שטענו ששמעו גם בארץ)
יש לי תחושה שזה איכשהו קשור..
לא נראה לי הגיוני שעשרים ומשהו שנה שאני חי בעולם
לא שמעתי רעם כל כך מטורף כמו הפעם הזו וגם אחי מסכים איתי שלמרות שיש פעם או פעמיים כל חורף שיש בום אדיר
זה היה כאילו כפול פעמיים או יותר לפחות
אגב,זה היה 3 פעמים כזה כאילו מישהו דופק חזק זה לא היה רק בום וזהו
זה היה 3 בומים אחד לפני שהשני מספיק להגמר
אני שמעתי דבר כזה בשנה שעברה.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
