היום זאת היתה הפעם ראשונה שהייתי במליאה.
ופשוט הרגשתי שאני נמצאת בתנועה של חובבנים!
במחילה, איזה מן הצעות מטומטמות?? כן נלך להתנדב, לא נלך להתנדב?- אין לכם על מה לדון? כל סניף יכול להחליט בהתאם לעצמו אם ללכת או לא. ללכת לחלק נרות ולהחרים חנויות? תגידו, אתם זוכרים שאנחנו תנועת נוער בכלל! וזה לא שאנחנו לא צריכים להשפיע, אבל כידוע- תפסת מרובה לא תפסת, וזה באמת ככה אצלנו בתנועה! אם סניף רוצה לחלק נרות ולעשות חרמות- בבקשה. אבל לדון על זה במליאה??
כ"כ מגוחך שדנים במליאה על ההצבעות וכמה אנשים יכולים להצביע. כאילו אשכרה אין לאנשים על מה לדון!
בקיצור, יצאתי עם מסקנה אחת ברורה, אנשים, אם אין לכם על מה לעשות מליאה, אם אין נושאים אמיתיים, לא חייב בכוח! רק כדי שיהיה ברזומה שעשינו מליאה, באמת שזאת היתה שטות אחת גדולה. אני ממש הרגשתי השפלה.
