וברצינות - שווה לנסות לקבוע שיעור אצל מורה מומלץ/ת שיש לה סבלנות ויכולת הסבר.

אולי תגלי שאת אפילו נהנית מזה.

ואם לא - לא תפסידי. אבל לפחות תנסי.

בס"ד

אל תדאגי מאוטובוסים

מספיק שתעמדי רק שעה אחת בתחנת אוטובוס בבני ברק

ברחוב רבי עקיבא או כהנמן מול קוקה-קולה

ותראי את הכמות של המשפחות של הדתיים שנוסעות באוטובוס עם ילדים

שגם להם אין רשיון

כי רשיון זה כסף - רכב זה הרבה כסף (קניה, דלק, ביטוחים וכד..)

וחוץ מזה... לכי תדעי מה ילד יום, אולי בע"ה תתחתני אם גבר ולא יהיה לך צורך ברשיון

בהצלחה

שכשיש צורך אמיתי- ה' נותן את הכח להתמודד עם מה שמפריע.
או שהוא נותן כלים לעקוף את הבעיה...
אולי תגורי ליד העבודה? סיכוי סביר שבעלך ינהג וכבר רוב הנסיעות המשפחתיות מסודרות.
אם את רוצה עכשיו ומידי מפחדת אז תנסי לעבוד על הפחד, אבל אם זה לא באמת מפריע לך ורק דואגת מהעתיד- אז אל תדאגי ותתפללי לה' שייתן לך את הכח והיכולת לעשות תמיד מה שצריך.

ומאוווד מבינה את החשש שלך.

ומסתדרת...

גרה במקום מרכזי עם תחבורה ציבורית די נוחה, בעלי כן נוהג (אז כשצריך הוא לוקח אותי/את הילדים), וביום-יום מסתדרת טוב מאוד... (כמו הרבה מסביבנו, שבכלל אין להם רכב).

שכן כדאי לך להתגבר על הפחד ולנסות למצוא מורה מתאימה שתסתדרי איתה ועם השיעורים והכל.

אני הוצאתי רישיון לפני 5 שנים ואני ממש מודה לבעלי שדחף אותי "לחפש הרגע מורה" (הייתי בחופשת לידה ואז התחלתי ללמוד).

אם הוא לא היה דוחף אותי לזה- הייתי מורחת את זה ומי יודע אם היה לי היום רישיון.

הייתי אז עם 3 ילדים שיהיו בריאים.

המשפחה עוד גדלה מאז ב"ה וזה ממש מקל.

אני יכולה לצאת לכל מיני מקומות ברכב: אירוע, קניות, לקחת או להחזיר ילדים ממוסדות הלימודים/ מעון, אסיפות הורים ועוד

מקל גם על בעלי. הוא לא צריך להיות הנהג שלי לכל מקום 

אם אני צריכה לצאת בערב ובעלי בבית- הוא שומר על הילדים ואני יוצאת. חוסכת גם כסף של הבייביסיטר 

לפעמים אנחנו מתחלקים בדרך בנסיעות ארוכות- אני הלוך ובעלי חזור וכד'.

אבא שלי נוהג ואמא שלי לא ואני הבטחתי לעצמי שאני כן אלמד נהיגה. איכות חיים אחרת לחלוטין!

במיוחד כשיש ילדים....

ממליצה מאוד!

אפשר להסתדר בלי. יעידו כל אלו שאין להם רישיון/ לא נוהגים אבל מי שיש לו- זה אחרת...

בהצלחה!
 

אני מודה לה' כל יום על הרישיון הזה, וגם למי שעודדה אותי ללמוד.

נסעתי לעבודה המון זמן בתחבורה ציבורית והייתי חוזרת סחוטה. היום אני עובדת בשתי עבודות באותו יום, כלומר נוסעת ביום אחד גם מעבודה לעבודה וחוזרת הרבה יותר עירנית.

אבל בעיניי- בלי לחץ, כשיתאים... למדתי 2 תקופות, כשלא הייתי מוכנה לזה רגשית. סתם מרחתי שיעורים בלי תועלת.

כשהייתי מוכנה עשיתי 28 שיעורים וטסט...

בהצלחה!

 כי איך אפשר לסמוך על עצמך!!! זה מפחיד!!! כי קורה בחיים שטועים על דברים כ"כ שטותיים. איך בכלל אפשר לקחת תסיכון הזה שיכולה לקרות תאונה....? בגללך...?.

שלא עברה מלא טסטים ואז הלכה לאיזה טיפול שעזר לה לשחרר ולסמוך על עצמה. יש מצב שזה תלוי בביטחון בעצמך? או שזה עיקרון,ולא נראה לך מתישהוא תחצי תגבול שלו....

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.