העובדה היא שאני סובלת מזה יותר מדי, מהמיסופוניה. זה גורם לי לרצות למות יותר מדי פעמים בכל יום. זה גורם לי לשנוא אנשים. לשנוא ממש, עד כדי תפילה שהם ימותו. למה זה חייב להיגמר במוות?
אני רוצה לברוח מהבית. אני לא יכולה להמשיך להיות כאן. זה הורג אותי. כואב לי להיות כאן.
ואני לא יכולה להיות בשום מקום בלי אימא שלי, או אדם אחר שאני אוהבת באותה מידה, ואין אדם כזה בעולם.
אני לא יכולה להיות כאן. לא יכולה. זה ייסורים. אם אי פעם מישהו ירצה להוציא ממני סודות, שיענה אותי בצורה הזו.
הייתי יורה בו עכשיו בלי להסס.

יש
