למרות שלי כיף שערים פה.

בטח כאלו מוכרים.

עכשיו הייתי קצת אקטיביסט.

זה חיובי.

מחר אקום בזמן.

אלך לאזכרה?

רגע. אוך!

אין לי ארנק!

אני לא טופס טרמפים מחוץ ליו"ש.

שלומי- אוי תודה.

א נעבעך.

יש אוטובוסים וגם הביטחון העצמי שלי יורד. זה לא ביתי.

היי , תודה.

למרות ש...

אומרים שיש לאנשים צד טוב. בחיצוניות, אני מתכוון. יש כאלו שיותר פוטוגניים בצד שמאל, וכו'.

המנטליות הנפשית, הצד הטוב שלה לפחות, שיש לי- מתבטאת טוב בכתיבה, וגם- בשיח פנימי של פנים אל פנים.

כלומר, בהתועדות שיחות נפש וכד'.

אבל בשיח פשוט של לחיות לידי- לא כ"כ רואים את זה. ומגיבים בהתאם.

כאילו- יש אנשים שיש להם עיניים טובות ורואים את זה. אבל מה שמרגיש זה שהרוב רואה בי אדם צר עין וביקורתי.

קשה להקרין אהבה בזמנים הנכונים (ונראה לי בני אדם צריכים שתקרין להם אהבה הרבה הרבה יותר מכמה שאתה מקרין ביקורת וכד'), משום מה- אני מרגיש מלא אהבה אבל קורן ממש קצת. כמו מסוה כזה בין הלב או הפה לאויר העולם ולאנשים.

מזל שיש אנשים עם עיניים טובות, כמו רנטגן. מזל שיש כתיבה?

צריך לפתח. אבל עדיין פה זה מקום מאוד נחמד לברוח אליו. אולי גם בגלל שבכתיבה אני יכול ישר לבוא לפנימיות. כל הזמן. בעולם החיצוני- אי אפשר להיות פנימי כל הזמן. וגם צריך לפעול, לא רק לדבר.

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL