תלוי מאד בגיל התלמידים. אם מדובר בכיתות נמוכות, לפעמים הם אפילו לא יודעים שזה אסור. צריך לפני הכל לדבר איתם ולהסביר להם למה אסור להעתיק ומה המטרה של מבחן.

בכיתות נמוכות, אם מעתיקים נראה לי שלא צריך להעתיק ולא לעשות מזה 'סרט' אלא רק לקרוא לשני התלמידים, לומר ששמת לב שהם העתיקו (רק אם את בטוחה שהם העתיקו!!) ושאת סומכת עליהם שלא יעשו את זה יותר. נראה לי שזה מספיק בשלב כזה.

אצל גדולים יותר הסיפור מורכב יותר- כאן הם יודעים שזה אסור. לכן נראה לי שיש צורך להעניש.

וברור שלא רק אצלך מעתיקים...

אצל תלמידים קטנים חשוב מאד לא לשבור את האמון. במקום לכעוס ולהעניש, אני אומרת להם: אני רואה שכתבתם את אותן תשובות, אני לגמרי סומכת עליהם שאתם לא מעתיקים וגם לא תעתיקו אף פעם. זה מחזק אותם יותר מהעונש. גם אם הם העתיקו באותו מבחן- במבחן הבא הם כבר לא יעשו את זה.

לפני שמענישים חשוב לדבר על זה עם הכיתה, להעביר שיעור בנושא, להסביר את החשיבות של העניין. כמו שעשו לנו בפעולה בסניף.

אני נפוץ, השאלה היא איך מתמודדים.

הדגשת חשיבות העניין, לא לבייש את מי שהעתיק אלא לקרוא לו הצידה ולדבר איתו, לדבר הרבה בשבח האמת.

כמו בהרבה דברים, גם פה אני חושבת שכאשר יש אמון טוב בין המורה לתלמידים, זה מצמצם מאד העתקות.

זה כמובן מעבר למה שכתבו פה- שצריך לדבר ולהסביר מראש את העניין.

זה מלא עבודה בשבילך, לא?

הוא פשוט מחליף מיקום של השאלות ומבלבל קצת את סדר התשובות. מאוד עוזר. ואפילו כך ראינו לפעמים העתקות שממש לא הצליחו -ענו את התשובות של העותק השני...

שלא רימיתי ומה ששלי הוא באמת שלי. באחד העלונים באחת השבתות האחרונות הרב יוני לביא כתב על הנושא מקסים. יש לו מדור שבו מעין הסתמסות עם מישהו ששואל שאלה. הפעם זה היה על העתקות במבחנים.

יש גילאים שבהם כמה שיסבירו-עדיין יעתיקו..