אלוהים אני מפחדתתת
אני חושבת על זה וככ שונאת את עצמי שונאת את המציאות הזאת שפשוט אנשים מתים
למה לא יכולת לתת קצת מעצמך למה את ככ אגואיסטית אני ככ כועסת על עצמי למה יכולת לתת קצת אושר וברחת כי הכל הפחיד אותך כי הכל מוטט אותך כי כל פעם שצעקה עברה לך מעל הראש צרחת בלב ושקעת בחוץ ודיברת בקול מלאכותי
יכולת יכולת יכולת
ואת נותנת לזמן לעבור לך בין האצבעות ופתאום כשהיא אמרה ממה שנשאר מהם הלב שלך נפל לתחתונים
הכל בורח ויום אחד הכל יגמר ואת מוותרת ואת ככ תכעסי על עצמך
תצאי מעצמך כבר כוסעמק צאי מעצמך
אלוהים רע רע רע עיניים כבויות, מילים מגעילות: ילדה עצובה
לא למה עצובה שמחה מאוד מאוד שמחה
בורח כועס נשבר
בטוח הוא חשב על זה
הלב שלי עוצר
למה אני עושה את זה לעצמי
שונאת שככ כואב לי
אני מפחדתת
אני מפחדת
למה אתם לא מספיק חכמים וחזקים כדי שאני אשען עליכם אתם אמורים להיות הכל
למה גם אתם מפחדים
בבקשה אל תפחדו
אני ככ קטנה
אני רוצה שתחבקו אותי ותבטיחו לי שיהיה בסדר

ממש לא באלי ללכת לשם
כל כך רציתי אותה
וחיכיתי
ועכשיו כבר ממש לא
מקווה שיהיה טוב

יום מוזר. שבוע מוזר.חודש מוזר
מה קורה.
אף פעם לא הרגשתי ככה בחנוכה,
איזה תקופה הזויה.

מעניין מה איתו.
אם הוא חי.
אם המחשבות האלו הדדיות בכלל,
אם זה גם מעסיק אותו ככה ביום יום.

אין לי מקום בעולם,
כנראה נחצבתי מעולם אחר.

הלוואי יכולתי לברוח עם עוד נשמה,
עם עוד אהבה.
לאי בודד מנותק
בתוך האוקיינוס השקט.
לבנות שם בית מושלם ויפה
עם משק ענק
ולנשום את הנקיות מהעומס של התרבות הזאת

למה כל כך קשה לי עם אנשים
למה לברוח כל הזמן

להיות בטוחה שהתגעגעת ומסתבר שממש לא
ולא היה לך כיף בכלל ורצית ללכת אבל לא נעים לך ללכת באמצע

באלי להגיד לה את כל האמת בפרצוף וזהו
אבל אני יפסיד מזה.

מעשה בילדה שהיתה מלאת שמחת חיים
היא צחקקה רקדה ושמחה בלי סוף
ימים עברו והיא הגיעה למקום חדש
כולה מרוגשת ושמחה
בהתחלה היה לה טוב והיא נהנתה
אך אט אט גילתה את אכזריות העולם
בעקבות האכזריות השמחה שעל פניה הפכה לעצבות

זהו מעשה-
בילדה עצובה.


ויום יבוא והיא תהיה הבנאדם הכי מאושר שיש