זה רק מביא לי את החשק  לצבוע בסגול ולעשות קוקו למעלה

הקעקוע על העורף.

שנים אני חושבת שיש קשר בין מראה חיצוני לתכונות אופי ושהשדר החיצוני מעיד המון,

לא היו לי הוכחות.

שמחה לראות שיש עוד מישהו בדיעה שלי.

לא שאלת 

שמעיקר הדין אני יכולה ללכת עם פזור (השיער שלי במילא קצר, שזה בכלל פותר בעיה, אבל זה היה בלי קשר) 

אני מניחה שיש בנות שמקפידות על זה ושתבוא עליהן הברכה בעז"ה, אבלב אופן גורף לא נראהלי שזה ממש משדר משהו על רמה דתית..

עיקר הבעיה ההלכתית היא עם שיער שנמצא על הפרצוף, זה גם בנקודה של הפרועה וגם הסיבה שרוב הבנות הולכות עם חצי..

אז באמת אם השיער לא בולט מדי או מושך תשומת לב בצורה מיוחדת זה עניין מאוד רחב וגמיש (למשל מישהי עם תלתלים מטורפים, נמצאת פה בבעיה של בליטה, לעומתה מישהי עם שיער רגיל שלא עושה יותר מדי "רעש" יכולה הלרגיש שונה לגמרי בנוגע לזה)

אם היא תורנית אז גם השיער הפזור יהיה עדין כי ככה היא תרגיש נח וזה יהיה עם מראה כללי צנוע יותר ואם היא פחות תורנית אז גם השיער האסוף יהיה פרוע וכו' וכל המראה יהיה פחות צנוע

להגדיר את רמת התורניות שלי לא ידעתי.. אני יכולה להגיד שבפנימיות שלי אני תורנית.. 

אני עם שיער ארוך, כן זה אישו מבחינתי, זה לק מהאישיות שלי וממי שאני, אני הולכת לרוב אסוף אבל גם פזור.. 

אם זה מה שיקבע את הרמה הדתית שלי? לא חושבת..

כי אני אישית ארצה כיסוי ראש מלא, מקפידה על חצאית מתחת לברך, משתדלת להקפיד על עוד דברים שאולי יחשבו כ"תורניים" אבל בזה לא מקפידה.. למה? כי לכל אחד יש לפעמים קושי, וזה הקושי שלי.. 

חוץ מזה שבשבילי זה יפתר אחרי התונה בעז"ה

כדי שיעיד על משהו.

אבל אם היא יודעת, מעריך שזה משפיע קצת. קצת, כי בסופו של דבר זו לא הלכה פסוקה אלא החמרה.

נכון, יש הרבה היתרים. ומי שהולכת ככה בדקה את זה.

אבל בציבור התורני זה נושא ידוע ומדובר ומי שאוספת זה מעיד שהיא יותר בקטע הזה.

שורה תחתונה- לא הייתי הולכת עם פזור... 

כמובן אני לא מדברת על שיער יחסית קצר וחלק קרשים שבקושי שמים לב אליו.. 

ואסוף מרגיש לי הרבה יותר צנוע.. ("איזה מזל שלא קובעים הלכה על פי הרגשות שלך".. )

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳