אף פעם לא פשוט לעדכן את ההורים בקושי.

 

1. אם התלמיד לא בכיתה א, יתכן שכבר שמעו בעבר על קשיים, במיוחד אם מדובר במשהו מאד משמעותי. את יכולה לשאול את מי שלימד אותו בעבר.

 

2. אם לא דיברו עדיין אם ההורים על זה- תמיד תמיד ברגישות רבה! הוא הילד שלהם, ואין לו תחליף! אצלנו זה לשנה / כמה שנים ואצלם זה לכל החיים. כדאי לפרגן הרבה ולהתחיל לאט לאט לתאר עובדות של דברים שאת רואה בשטח. לא חייבים לומר הכל בשיחה אחת.

 

3. אולי תחשבי מראש לאן את חותרת בשיחה- האם זה רק עדכון? האם את רוצה להזמין אותם לישיבת חשיבה? האם את רוצה שיתנו לילד סיוע וכד'? 

מצד אחד צריך בעדינות כדי שבאמת לא יפגעו, כמו שכתבו לך. מצד שני אני חושבת שהדברים צריכים להיאמר בצורה ברורה ומפורשת. לא תמיד מבינים את הרמזים שלנו..

ולאחרונה הבנתי דבר חשוב- תעוד. אחרי השיחה תשלחי להם מייל בו תתארי את כל מה שאמרת בשיחה ומה שהם אמרו, ואת מה שסיכמתם. כשהדברים כתובים זה בד"כ ברור יותר ומחייב יותר. ובעיקר- כך לא יוכלו לומר שלא אמרת...

לומר כפתיחה את הדברים שהוא כן טוב בהם, ואת הרצון שלכם לעזור לו, והשאיפה שההורים ישתפו פעולה כי סהכ מדובר פה על טובת הילד.
אחכ לפרט מהו בדיוק הקושי, איך הוא בא לידי ביטוי, והאם הם גם שמו לב לזה? אולי להעזר גם בעוד אנשי צוות כמו יועצת או מחנכת (או שאני מניחה שאת המחנכת...) כגיבוי..
ובסוף שוב להדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה, ולשמוע אותם קצת, מה דעתם וכו'..

טוב גם להדגיש שסך הכל כולנו רוצים את טובת הילד. זה מכניס את ההורים למצב של שיתוף פעולה ולא התנגדות.

 

שחשוב גם לשתף את ההורים בכל מה שאת כבר עשית וכיצד את / צוות הבי"ס עוזרים לתלמיד עם הקשיים שלו, כדי לא לתת להורים את התחושה שאתם זורקים את הכל עליהם.

תודה רבה על כל הרעיונות, השתמשתי כמעט בכל מה שכתוב כאן.

 

ההורים ממש לא הבינו מה אני רוצה מהם, אך היו רגועים וקשובים, ולא התעצבנו. סיכמנו שנמשיך לעקוב ואני אשלח להם עדכון יומי. מקווה שזה יעזור להם לאט לאט להבין שיש באמת קושי.

אולי הם לא הבינו כי היה באמת שילוב של דברים טובים עם תיאור העובדות על הקשיים. אולי הם נתקעו בדברים הטובים..

 

אבל אני מרגישה שהנקודות שהעליתם כאן היו נכונות וטובות. בע"ה אמשיך להיות איתם בקשר. אני מרגישה שהכיון נכון.

 

אז באמת תודה!

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.