אם זו באמת נפילה חד פעמית,

ז"א מעולם לא קרה לפנני ולעולם גם לא יקרה יותר

אשריו ואשרי זו שתתחתן איתו

חד משמעית לא

יצאתי עם בחור שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים וסיפר לי על זה. כמובן שנקי היום וכו

הערכתי את זה שסיפר ואת זה שהצליח להתגבר על זה יותר ממזה שהיה לי קשה עם זה שנפל

כמובן שבהתחלה הייתי בהלם וזה היה לי קשה והרתיע אותי מאוד אבל אחרי שחשבתי על זה קצת (והתייעצתי גם.מודה) החלטתי שברור שאני ממשיכה את הקשר

לא הלך אם תהיתם. מסיבות אחרות

כי אני מצפה של יהיה לו אינטרנט. או לפחות שתהיה חסימה. זה בסיסי!!

אני יכולה לספר לך על מספיק בחורים עם נוקיה שנפלו, את מסתכלת על זה בצורה שטחית של מי שאין לו אינטרנט- הלב שלו נקי. זה לא ככה...

ומה עם הפלאפון של אבא? של אמא? של הדוד? של השכן? המחשב בעבודה? בישיבה? בספרייה?

הנוקיה C2? או כל דבר אחר?

אז גילוי נאות. אני עם סי2. מעולם לא היה לי סמראטפון. בבית אינטרנט רימון ברמה הכי גובהה.

להורים אין סמארטפון. ועדיין נפלתי...

מה את חושבת שאדם שיחסום את עצמו מכל כיוון לא ייפול כי אין לו איך? תמיד יהיה לו!

לא סתם התורה אומרת בדיני מעקה(שאגב היום רוב מוחלט של הפוסקים מתייחסים אליהם בתור המקור ההלכתי לשים הגנות לאינטרנט...) שצריך עשרה טפחים. למה? אם זה מסוכן שים גדר דבוהה יותר! שים חומה שלא יהיה אופציה ליפול!

לא- התורה אומרת לשים משהו קטן. תזכורת. מעבר לזה אדם צריך לעבוד על משמעת העצמית שלו. של לא ללכת לקפוץ מעל המעקה הקטן גם אם זה נראה מאוד מפתה. 

גם היום. אנחנו מחויבים לשים את כל החסימות האפשריות. אבל אי אפשר להתעלם מהעולם. ולכן תמיד יהיה אופציה ליפול.

הגדולה זה לחנך את עצמך למוכנות נפשית. למשמעת עצמית. שאת זה קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי לעשות בגיל 15\16.

ודווקא אז מגיעים הנסיונות.

תשאלי את עצמך. גם אם בעזרת ה' תמצאי בעל שלא נפל מעולם. והוא נקי וטהור. ויהיה לכם ילדים בריאים בעזרת ה', ולא תטוסו לגור במאדים. אלא בעולם הזה.  ככה תחנכי את הבית שלך? תסגרי אותו בתוך חממה מנוגדת לעולם?

ואז כשהילדים יצאו. מה הם יראו? הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם. ויפלו. כמו דומינו...

דבר אחרון נקודה למחשבה.. אבא שלי לפני הרבה שנים היה ראש מכינה. זה היה בתקופה שבה התחילו להיכנס הסמארטפונים. אבא שלי שאל את הרב דוב ליאור האם להתיר את זה במכינה או לאסור. ענה לו הרב- צריך לחנך לגבורה. 

אבל זה הבסיס. בלי זה, אי אפשר לומר שזה לא היה מרצון, כי זו העמדה של עצמך בניסיון.

ולגבי מעקה, מעתיקה פה קטע של הרב מלמד:

כאמור לעיל, קבעו חכמים שגובה המעקה שחייבה התורה לבנות בשולי מקומות גבוהים, כמו גג או מרפסת, צריך להיות לפחות עשרה טפחים. וזאת מפני שרק מעקה הגבוה עשרה טפחים ייתן לנו בטחון סביר מפני נפילה. אלא שמחמת אריכות הגלות וטלטוליה, נתגלעה מחלוקת בין גדולי האחרונים, מהו השיעור של טפח. לדעת רוב הפוסקים שיעור הטפח שמונה סנטימטרים, אבל יש שאמרו ששיעור הטפח הוא עשרה סנטימטרים. ואם כן לעניין המעקה, לדעת רוב הפוסקים די במעקה של שמונים סנטימטר. אולם לדעת המחמירים וביניהם בעל החזון-איש, גובה המעקה צריך להיות מטר שלם.
מעקה זה חייב להיות מספיק חזק, כך שאדם יוכל להישען עליו ולא יפול (שו"ע חו"מ תכז, ז). כי רק מעקה כזה יוכל למנוע את סכנת הנפילה מהגג. ויתר על כן, מעקה שאדם גדול אינו יכול להישען עליו בביטחה, מזיק יותר מאשר מועיל, מפני שיתכן שאדם שאינו יודע שהמעקה חלש, עלול להישען עליו וליפול. לכן צריך להקפיד שהמעקה יהיה חזק, ובשום מקרה לא יפול כשישענו עליו (הגר"ח קניבסקי הל' מעקה במס' מזוזה).

מאותה סיבה, אמרו חכמים, שאסור לאדם להניח בתוך ביתו סולם רעוע, מפני שיטעו אנשים ויחשבו שהוא חזק, וכשיעלו עליו עלולים ליפול ולהיפגע (ב"ק טו, ב). וכן אסור להניח בבית מכשיר חשמלי מקולקל, שעלול לסכן את חייו של המשתמש בו. ואם התרשל והשאיר מכשיר מקולקל או סולם רעוע לשימוש בני ביתו, אפילו אם לא ארע דבר, עבר על האיסור של "לא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח).

אבל את מעמידה את המעקה לא בתור משהו שאפשר להישען עליו, אבל אם תרצה תוכל לקפוץ מעליו.

אלא בתור חומה שדרכה אי אפשר ליפול. ומי שאין לו את זה אז הוא גרם לעצמו ליפול.

ועל זה אני לא מסכים...

לא הכול נוגע לחסימות. (זה שלב של פשט בשבילי.) הרבה יותר מזה זה העבודה שבלב....

אני רק אומרת שחייבים את זה כבסיס. אם נופלים בכ"ז, זה כבר משהו שיותר קשה שיקרה, וצריך להילחם בזה, אפילו שזה קשה. ואני לא שופטת.  אבל אם יבוא בחור ויגיד שהוא נפל ולא היתה לו חסימה וגם אח"כ הוא לא התקין, אז יש כאן בעיה.

ואני יותר ממבין את מי שתזרוק אותו על זה. כי זה לא אדם שרוצה לעבוד את ה'.

זה אדם שעובד את התאוות שלו. ועובד על עצמו.

העמדת מישוואה. מי שיש לו חסימה לא נופל. ומי שאין לו נופל.

לא נכון. גם מי שיש לו חסימה נופל. ומה תגידי על כזה בחור?

ויותר מזה הוא זרם שם כאילו כלום, אז וודאי שלא. וודאי. אבל אדם שהכה על חטא, התוודה, עשה תשובה.. אם אני מאמינה בתשובה, ואני מאמינה שהשם רואה אותו כדף חלק, אז גם אני.. 

אבל הנקודה היא שהגנה באינטרנט היא נחוצה, אבל היא לא אמורה להיות האפוטרופוס שלך לזה שהלב שלו נקי ושהוא לא חטא, כי זה בפשטות לא האמת. 

ולוואי שלכולן היו את התפיסה שלך!

בגמרא מסופר על רב עמרם חסידא שהיו לו יתומות בגג של הבית שלו. ובשביל להגיע אליהם היה צריך להחזיק סולם שצריך בשבילו עשרה אנשים. ועשה את זה, ורק בשנייה לפני הצליח להתעשת וצעק "נורא(אש) בבית עמרם" כולם הגיעו וכך לא חטא.

לפעמים עוצמת היצר כל כך חזקה שהיא גורמת לעשות דברים מאוד קשים...

אני מבין את הדרך התמודדות שהצגת, אבל מסייג שאף פעם אף פעם אי אפשר לשפוט בן אדם.

לא סתם חכמים אמרו שאין חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

לפעמים בן אדם באמת לא שולט בעצמו.

עכשיו מסייג את מה שאני אומר שלא יקפצו עליי.

כל מה שאמרתי לא מוריד טיפת אחריות של הבן אדם מהנפילה. אדם היה צריך לפני הנפילה לדאוג שהמוח שלו יעסוק בדברי קודשה, לעשות חסימות, לעשת הכול! 

ברגע החטא עצמו- אדם לא שולט בעצמו, ובמהלך תהליך התשובה זה מה שהוא צריך לומר לעצמו. וזה מה שהוא צריך לקבל מהסביבה שעוטפת אותו.

ה' נתן לכל אדם כוחות להתמודד מול היצר הרע שלו. מול היצר הרע יש יצר טוב. אם הוא לא היה נותן לו כוחות, הוא לא היה דורש ממנו להתגבר. אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, וזו בכלל לא היתה נחשבת עבירה. כל העניין בעוה"ז זה בחירה בין טוב לרע. ויש בחירה.

(אני לא מדברת על מקרים של בעיה בתחום הזה, אלא על מצב נורמלי)

לפני- היה לו בחירה מוחלטת. בכל מה שהוביל אותו לזה.

את שואלת האם ברגע של לחיצת העכבר האחרונה היה לו בחירה?

אני לא בטוח עד כמה זה משמעותי. אחוז הבחירה שלו כאן היה מאוד קטן...

והנסיון המרכזי הוא דווקא ברגע של לחיצת העכבר האחרונה..

ברגע האחרון של לחיצת העכבר אין ניסיון. יש נפילה. לא מכיר אדם אחד שהגיע למקום הזה והצליח להתגבר.

זה לא הגיוני ולא אנושי. הנפילה שלך היא שהגעת למקום שבו הגעת ללחיצת עכבר האחרונה.

הניסיון האמיתי הוא בשלב אחד לפני שאתה מגיע ללחיצה האחרונה.

אני מכיר את הניסיון ויותר מזה, גם במקורות מובא ככה.

כן. אנחנו מנסים להגדיר את הבחירה החופשית בתור משהו טוטלי. ומחלט.

אבל חכמים אומרים- "אין אדם חוטא אלא עם כן נכנסה בו רוח שטות"

מה זה אומר? הרי רוח שטות זה לא בחירה!

תשובה, ברגע החטא עצמו, אין לאדם בחירה. ועל זה גם הוא לא יקבל עונש.

הבחירה שלו הייתה במה שהוביל לרגע הזה. ועל הבחירות שלו שם הוא יצטרך לעשות תשובה. ועל הבחירות שלו שם הוא ייענש.

זה פוטר מאחריות ויכול לשמש כתירוץ.

אתה באמת חושב שגם אם מישהו רצח ח"ו, ברגע האחרון של הרמת הסכין לא הייתה לו בחירה ועל זה הוא לא יענש?? 

הביאור - אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות

ברור  שיש לאדם בחירה, ואני האחרון שימציא תירוץ לבריחה מאחריות.

אבל במקום הזה של ייצר דתקיף עליה- חכמים לא סתם כתבו-

שאדם שתוקף אותו ייצרו והוא לא יכול להתגבר עליו, ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שלא מכירים אותו כדי שלא יהיה חילול ה'. אבל מה? יש לו בחירה! שפשוט יבחר לא לעשות את זה!

תשובה- יש סיטואציה שבה היצר כופה אותך לעשות דברים שאתה לא רוצה...

אבל ברור שאתה הובלת אותו לזה ואפשרת לו את זה.

ולכן זה ממש לא בריחה מאחריות...

רק קחי בחשבון שההגנה היא כשמה, הגנה. הלב של הבחור צריך להיות נקי... כי אם לא גם ההגנה הכי הרמטית או בלי אינטרנט בכלל לא ינקו אותו.. 

או כמו שהרב שלי נהג להגיד, עדיף להסתכל על אישה ולחשוב על האדמה, מאשר לחשוב על האדמה ולחשוב על אשה. 

אסור לאדם להכניס את עצמו לניסיון. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אף אחד לא חסין יותר או פחות. זה עניין של גישה ונגישות

הבנת את ההבדל בין המשפטים?

אין לנו ביטוח על שום דבר, זה לא הכל או כלום. אבל הסיכוי יותר גבוה שהלב שלו יהיה נקי אם הוא לא יכול להיחשף לזה באופן פשוט

חס וחלילה!!!

השאלה שלי היא רק אם את תקבלי אדם שלמרות כל מה שניסה לעשות, ולמרות כל החסימות ולמרות הכול-

נפל... ולא פעם אחת.

תקבלי אותו? תעריכי אותו?

החסימה וההתרחקות מהאינטרנט מונעות רק נפילות מקריות,

הן לא מונעות נפילה של התקפה של היצר.

לכן בסופו של דבר, המלחמה היא אישית עם היצר, ואמצעי העזר רק מסייעים באופן מאד חלקי.

הייתה לי בעבר חברותא שלא היה לו אינטרנט, ואכן הוא לא נפל עד האירוסין וגם כמעט עד החתונה..

למה כמעט?

כי כמה ימים לפני החתונה, פתאום תקף אותו היצר והוא איבד שליטה על עצמו,

הוא נסע עד ת"א (כשעתיים נסיעה) ונפל בצורה הכי מכוערת עם אשה מופקרת.

והתברר שגם לאחר החתונה הוא המשיך ליפול עם "אשת איש", ובעקבות כך גרם לכמה זוגות להתגרש..

לפני כמה שנים היה ראיון בעיתון "מקור ראשון" עם נשים מופקרות, ושאלו אותן מה סגנון הלקוחות שלהן?

התשובה הייתה כ-60% חילונים וגויים וכ-40% חרדים (אחוז החרדים באוכלוסיה הוא בסביבות 15%) וקרוב ל-0% דת"ל.

אחוז החילונים לא הפתיע אותי (אולי רק עצם זה שהוא היה נמוך משחשבתי),

הפתיע אותי אחוז החרדים, והפער הבלתי-נתפס ביניהם לדת"ל (למרות שמדובר באחוז דומה באוכלוסיה).

לענ"ד, הפער הזה נובע מהטוטאליות ו-"הראש בקיר" באורח-חיים שלהם וגם בדרך שהם נלחמים באינטרנט.

אני ממש לא מצדיק נפילות באינטרנט, וחייבים להילחם בתופעה, ולעשות השתדלות מקסימלית לא ליפול,

אבל צריך לדעת איך מתמודדים עם היצר הזה בצורה הנכונה.

להילחם ביצר הזה באופן טוטאלי ועם "ראש בקיר", לענ"ד עלול להביא לתוצאות הרבה יותר הרסניות..

כל מילה!

מחילה ממש על ההתקפה.

אני בן...

בואו נתאפס רגע כולם. מימדי התופעה הזאת היום הם כמעט בלתי נתפסים...

אפשרויות לעקוף כל חסימה קיימות. ובדור שלנו שהילדים מבינים במחשבים הרבה יותר טוב מההורים זה בכלל פשוט.

כן היה לי חסימות בבית. את כל החסימות האפשריות. ועדיין מצאתי דרך לעקוף אותם ונפלתי. ולא פעם אחת...

(היום כמובן נקי לחלוטין ב"ה)

אתם באמת לא מבינות מה זה כשהיצר תוקף אותך!!

אתה בערך לא שולט בגוף שלך...

זה חזק הרבה יותר מכל דבר אחר!

אז בואו נדבר קצת בהגיון...

יכול להיות יפריע לכם שבן אדם הוא לא מלאך, ואז בכבוד לכו תנסו למצוא מלאך להתחתן איתו. 

אבל היום שתהיו בעניין שרוב מולחט של הבנים שתצאו איתם נפלו. וסביר להניח שיותר מפעם אחת.

כן יותר מפעם אחת.

ואני עדיין קורא לזה חד פעמי.

כי זה לא מה שהבן אדם רוצה.(אני לא מדבר על מכורים...)

אבל אדם שפעם בכמה שבועות, חודשים נפל במשך התיכון שלו אז הוא גיבור!

הוא גיבור שהוא לא נפל יותר!

הוא גיבור שהוא כל פעם מחדש מנסה לקום!

הוא גיבור שהוא לא התדרדר יותר נמוך!

הוא גיבור!!

תתייחסו לזה בפורפורציה בבקשה..

(מחילה על ההתקפה... לא משהו אישי כנגד אף אחת. הגיעו מים עד נפש...)

הזכרת לי מאמר של הרב זלמן מלמד שהתפרסם לא מזמן

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/18526

מעתיק את הקטע הרלוונטי:

את ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורתית יש לפרש שריבונו של עולם מכין כלים להופעת התורה בגדלות. לפלאפונים החכמים יש תפקיד בהארת אור התורה בעולם. האפשרות להשתמש בהם ולהגיע למקומות אסורים זה ניסיון שבא לרומם את כוחות הנפש.

אמנם בפועל מי שעדיין אינו חזק, ואם יהיה בידו פלאפון חכם הוא עלול להיכשל בגלישה למקומות אסורים, אסור לו להחזיק מכשיר שמכשיל אותו. אך צריך לדעת שהתיקון השלם טמון בבריאות הנפש, כדברי חכמים "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". צריך לחנך לשליטה עצמית, לא להיות חלש, לא להיות נגרר, לא להיות סמרטוט. להיות עצמאי, להיות חופשי, משוחרר מהשפעות רעות מנוגדות לרצונו. כי אם אין מתגברים על יצר הרע אלא רק חוסמים אותו, הוא נחסם מצד אחד ומתפרץ מצד שני. צריך לפתח שליטה עליו. על זה צריך לעבוד יומם ולילה. חוסר שליטה על יצר הרע זו מחלה, ובמחלה צריך לטפל טיפול שורשי.

אל יאמר אדם שזה טבעי שהוא נמשך לגירויים. הטבע הבריא הוא שאדם שולט על כוחותיו ועושה רק מה שהוא רוצה באמת. אם אדם עושה דברים שמנוגדים לרצונו זו מחלה, כך יש להתייחס לזה ואין להסכים לחיות עם החולשות האלה, אלא להבריא מהם.

משל למה הדבר דומה, לאדם שאין לו שיווי משקל ומפעם לפעם הוא נופל. האם יסתפק בהליכון למנוע נפילה, או שיטפל בבעיה וייצב את שיווי המשקל? מי שנופל ברוחניות הוא נכה, זה לא הטבע הבריא. אפשר להיות בריאים וצריכים להיות בריאים. אם מבינים שזו נכות הכוחות מתחזקים. צריך לקחת כדורי אהבת ה' ויראתו במינון גבוה, ונעשים בריאים. זה האתגר, זה הניסיון של הדור על מנת להעלות אותו לבריאות שלמה.

הדור שלנו דור גדול, שיטת הבריחה וההתגוננות לא מדברת אליו, הוא חותר לניצחון. יש לו זכות ארץ ישראל והוא יצא מהגלות וצריך להאמין בכוחו. הוא מסוגל להגיע לפסגות גבוהות של אמונה, של אהבת ה', אהבת הטוב. יש בו סלידה מחולשה ומכל מה שהוא נגד רצון ה', שזה גם נגד רצונו הוא.

יש אימרה: 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', שיטת התגוננות ללא הכרעת האויב לא תצלח. על כן את מירב הכוחות יש לרכז לחיזוק כוחות הנפש הבריאים. צריך ללמוד להיות גיבורים הכובשים את יצרם, לא כיבוש של הכנעה בלבד, אלא להבריא אותו ולעבוד את ה' בכל לבבך - בשני ייצרך. זה תפקיד הניסיונות, לעלות את הדור למעלתו הגדולה. 

כך הרב רואה את ההתפתחות התרבותית, המדעית, הטכנולוגית, הכול מתפתח כדי להיות לעזר להופעת אור ה' הגדול. ואל יאמר אדם העזר כנגדי שנתת לי הוא גורם לי לחטוא, זה היה חטאו של אדם הראשון ואין לשוב ולהיכשל בחטא זה. העזר נוצר לסייע ולטובה - את זה צריך ללמוד, את זה מבינים מתוך אמונה עמוקה. ואז אדם מחוסן ואינו נפגע מכל רוח חדשה שנראית הרסנית, ולא עוד אלא מהפך אותה לטובה ולברכה.

בשביל לחטוא לא צריך להתחבא, ולא כולם יודעים שהבן של- הולך עם-.. הכל פנימי.. הכל בלב.. הכל מול השם... ממש מהפכה של גאולה..

ההגנה מגנה חיצונית... פנימית זה תהליך..

ואנחנו גם בדור שבכלל לא צריך לחפש אתזה בו.. בואו נראה מישהו בורח מזה.. 

אתה לגמרי צודק. 

זה כבר לא מקביל לניסיונות כאלו מטורפים וענקיים.. זה קרוב יותר בדור שלנו.. ואתה באמת צודק. 

אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש! שיחסום לעצמו כל אפשרות כזאת. שיוציא בכלל את האינטרנט מהבית ומהמכשירים. ושיפנה לקבל עזרה ולא ימשיך לנסות לפרוץ חסימות.

בד"כ זה קורה בגילאים יותר צעירים, ולא בהחלטה מודעת אני עכשיו נכשל ב- כך וכך וכך. 

תשמעי אני איתך, בזמן הנוכחי הזה אני לא אפגש עם בחור שיש לו אינטרנט.. אבל על נפילות של פעם, להגיד לא ידעת מראש לעצור את עצמך, כנראה שלא. לא כולם גדלו בתוך חממה ועם מודעות עצמית של בחורים בני 20, ולא כולם עשויים מחצץ. 

שזה לא תלוי בזה.

אני בשלב של אחרי זה. פשוט לי שהבן אדם הוציא את האינטרנט מהבית ואין לא פלאפון והכול חסום וכו'.

אני לא מדבר על אדם שמנגיש את הכול ואז נופל. הוא פושע ובעיה שלו.

אבל אני רוצה לצטט אותך רגע...

"אני רק אומרת שאם אדם יודע שיש לו יצר בדבר מסויים, שלא יכנס לזה מראש!"

את שומעת מה את אומרת? זה היצר הטבעי שלנו. זה יצר החיים. אדם שאין לו משיכה לזה הוא אדם לא בריא והוא צריך ללכת לטיפול. וכמה שיותר מהר יותר טוב...

הבעיה היא שנוצר מצב שבוא בגלל שבני אדם מתבגרים מאוחר אז הם מוכנים להבא חיים לעולם כבר בגיל צעיר, אבל לא יכולים לעשות את זה טכנית עד גיל מבוגר יותר. ונוצר מצב שאדם צריך לשמור על עצמו בגבורה מאוד גדולה במשך 7,8,9 שנים!

ולפעמים במהלך פרק זמן כל כך ארוך לבן אדם יש קשיים. והיצר הרע יודע לנצל את זה ובמצבים קשים ליפול עליו בכל הכוח...

ואז הבן אדם נופל. ומרגיש מלוכלך. וטמא. ונגעל מעצמו. ומפה הדרך להמשיך ליפול היא כל כך קצרה...

אתה כבר מתייאש. חושב שהלך עליך. ואין לך יותר סיכוי. אתה חושב שאבא שבשמיים כבר לא יקבל את התשובה שלך.

להמשיך לתאר לך??

ולמה אני מתאר לך? כי את במקום אחר.. יהיה לך הרבה יותר קשה להבין את ההתמודדות הזאת.

אז את לא מעריצה אותו על ההתמודדות ועל הניצחון(גם אם הוא נפל הרבה פעמים בדרך...) או לפחות מעריכה. או לפחות מקבלת בהבנה... אז לפחות אל תשפטי אותו...

(כמובן אני מדגיש שום דבר לא נגדך אישית. אלא נגד התפיסה...)

איזה כיף לקרוא את זה. אשריכם ישראל.. 

זה נושא שבוער בנשמתי לכן כל התגובות. לרוב אני לא מגיב הרבה...

ורבנים שיכולים לעזור. לא חייבים לתת ליצר להפיל אותנו בכזו קלות רק כי זה יצר טבעי.

ברור שאם אדם מכור שילך לעצות ויפנה לרב ולייעוץ.

אגב תביני שגם זה לא מאוד פשוט. ואני יעריץ בן אדם שבגלל שמאוד חשוב לו להתקדם בנושא הזה הוא פותח את זה למרות הבושה הגדולה.

אבל אני לא דברתי על כזה בן אדם. כולכם לא דיברתן על כזה בן אדם.

התשובות פה היו, שרק אם נפל פעם אחד חד פעמי, לא היה לפני ולא יהיה אחרי אז הם יקבלו את זה...

אני חולק על התפיסה! וכבר אמרתי שמי שמחפשת מלאך בהצלחה לה...

וגם מכירה מקרוב את העניין של נפילות באינטרנט..

אבל כל זה לא אומר שאני הופכת את זה לדבר של מה בכך. ואני לא מקבלת את זה אם זה נעשה בגלל אי חסימה. ורק על מקרה כזה דיברתי.

אם היו את כל החסימות ולבחור אין אינטרנט וכו' ובכ"ז נפל חד פעמי, זה משהו אחר. ועדיין, אני מודה שלא יהיה לי כ"כ קל ופשוט שלא לפסול. כי זה דבר שמזיק לבחור ומשפיע עליו השפעה ארוכת טווח, על הנפש שלו, על הגישה שלו לנישואין. זה לא נמחק מהזיכרון כ"כ בקלות..

אני באמת לא מתיימרת לשפוט אף אחד ויודעת כמה זה לא פשוט

למצוא את הבחור האחד למיליון שמעולם לא נפל. ותמיד שמר על עיניו!

מזהיר מראש שזה לא עומד להיות קל... 

ואת בהחלט צודקת. זה מאוד קשה למחוק את זה מהזיכרון אחרי זה. 

אבל זה לא אומר שזה יזיק... כי איפה שרצונו של אדם, שם גם הוא נמצא. ואם אדם יתפלל על זה, ויתבודד על זה. 

זה לא יזיק לו בכלל. אני בטוח בזה. תמיד יש דרך תשובה!

על כל עבירה אתם מתוודים בפגישות?

אני לא חושב אגב שאיי פעם אני יספר את זה בפגישה.

אלא אם כן איכשהו נגיע לזה והיא תשאל אותי, ואם זה יהיה קשר מספיק טוב בשביל כזאת כנות אני יענה לה

אבל אם כזה דבר מגיע, מרצון לפרוק, או מהרגשה שהוא מסתיר משהו. והוא חושב שהכנות הזאת נצרכת(כמובן בשלב מאוד מתקדם.) תעריכו את זה. ואל תפילו על זה....

אני מניחה שהרוב נפלו בזה ואם הבן אדם עכשיו מקפיד על גדרים וסינונים ועושה השתדלות אז אשריו

מה זה מסתיר?

אני בדעה שאם בן אדן עשה תשובה והתקדם אז זה נמחק

אם השם מוחל לנו ומוחק את העוון במידה והתקדמנו אז מי אנחנו שנזכור? או שנשפוט?

אבל לפעמים אדם שיה עמוק בחטא הזה בעבר. הוא נשאר עם איזה תחושה.

ולפעמים קשה לנו לקבל את זה באמת שאחרי שעשיתי תשובה אני דף חלק.

ואני דיברתי על זוג(ומכיר סיטואציה) שמתוך חיבור אמיתי, כשהגיעו לדיון על זה תוך כדי דייט אז הבחורה שאלה.

באמת מתוך התעניינות, ומתוך הערכה. והבחור ענה לה. כי זה באמת היה במקום של חיבור כנה.

זאת לא סתם עבירה רגילה,

זאת עבירה שמלווית בתופעות לוואי קשות (אשמה, הרגשת גועל וכו')

ולא רק זה, זאת עבירה שמשפיעה על הקדושה שלך, על החיים שלך וגם על החיים של בת הזוג שלך.. 

אדם שמבין את זה אז הוא גם חושב על זה ואולי גם ירצה לשתף בזה.. 

עדיף לא לדבר על זה (במיוחד אם מדובר על נפילות בודדות),

בעיקר בגלל שבנות פחות מבינות את ההתמודדות הזאת, כמו שרואים בחלק מהתגובות כאן.

וגם אם חלקן נכנסו לשם, עדיין אני חושב שההתמודדות עם היצר הזה שונה מאוד בין בנים לבנות, ואין כאן הצגה.

יותר עניין אישי... 

רוב מה שטוענים ש"משפיע" מבחינה טכנית ותכלס על החיים זה המראות האסורות.. 

כל התמונות והבלבולי מוח הם לא בגלל העבירה עצמה, הם בגלל מה שרואים.. אז כמובן שההתמודדות עם היצר שונה לחלוטין, אבל השיחה לא הייתה על נפילות בשמירת הברית, לא? 

(כלומר, נפל באינטרנט זה נפל באינטרנט, וזה שייך לבנים ובנות כאחד כי התוכן הוא מה שרלוונטי..) 

מחילה, אני מעדיף לא להמשיך לדון בזה בפורום מעורב,

רק אומר שאני מסכים איתך חלקית.

(ואני לא חושב ש 70% מהבנות הדתיות נכנסו לשם. 

ובכ"מ ברור שיש יותר בנים שנכנסו לשם, ויש הבדל גדול בין נפילה חד פעמית להרבה נפילות.)

כי זה לא שייך לדון בנושא בפורום מעורב. 

כשכתבתי "בזה" התכוונתי לכל הנושא של שמירת העיניים. לא על מה שכתבת בתגובה לפני.

אני מנסה להיזכר בסצנה הזו, יושבים בדייט - מדברים על החיים - פתאום מישהו מתחיל עם רשימת החטאים שלו?!

רק לי זה לא נשמע הגיוני?

יש תרי"ג מצוות (סגורים על זה ש2/3 מהן תלויות במקדש-א"י?),

אם הבחורה מרכלת קבוע או ריכלה רק פעם אחת ובחיים לא אמרה מילה של לשון הרע, האם אני צריך לדעת מזה?

האם הגיוני לעבור על רשימת ה"אשמנו בגדנו" שאני שומר לר"ה עם בחורה שפגשתי ל4 דייטים ?

אנשים, טיפה פורפורציות.

אנחנו לא מושלמים, אז למה שבן/ת הזוג שלנו יהיו?

שיחת תאום-ציפיות בנוגע לקדושת הבית, סבבה.

בנוגע לאינטרנט במרחב המשפחתי, סבבה.

בנוגע לגודל כיסוי הראש / תפילה על מניין, סבבה.

אבל להתחיל להיכנס לקישקע של "עם מי את מרכלת בסוף היום"? פתאום פחות הגיוני...

אם נעשה השוואה קטנה של מספר האיסורים שאדם עובר כשהוא מדבר לשון הרע אל מול צפייה ב"זוועות העולם הזה", יש לי תחושב קשה שתתאכזבו לגלות שאולי עדיף להפסיק לדבר לשון הרע קודם.

במי הוא פגע כשהוא גלש באינטרנט? רציני... רק בעצמו. רק בעצמו.

במי את פוגעת כשאת מדברת לשון הרע / הוצאת שם רע? רציני... אין לך מושג אפילו בכמה אנשים את פוגעת.

אז בבקשה, אל תדוני אותו. הוא סה"כ יהודי שמכל המצוות שבעולם....? פספס אחת, שתכלס? משפיעה אך ורק עליו ועל הקשר שלו עם ה'.

שחררי.

רק על עצמו? רק  הוא מול ה'?

למה נראה לך ששואלים את השאלה הזאת דווקא על שמירת העניים? כי זה נוגע לבית שלך.

זה גם מול אישתו. זה גם מול הבית שלו. ובדור שלנו- זה גם מול כל עם ישראל...

אני לא מכיר אותך ולא יודע מה עניינך...

אני לא אוהב את האמירה שכולם נופלים, כי לפעמים זה נותן לגיטימציה לנפילה.

אבל האמירה הזאת נכונה. בדור שלנו מעטים מאוד האנשים שלא נפלו באינטרנט...

בוודאי שצריך לבנות משמעת אבל לא על חשבון חסימה.

חסימה בהחלט מחנכת לשליטה עצמית.

בגישה כזאת לך ותגור מול בית זונות. ותלמד לשלוט על עצמך לא להסתכל...

(ובמקרה של אינטרנט בלי חסימה, זה אולי לגור בתוך הבית בושת...)

יכול להיות שאתה לא נופל. כי אתה חזק וכו'. לא יודע.

אבל כהדרכה לעולם. חובה מוחלטת לשים חסימה. מי שלא שם. פושע וגורם רעה לעצמו.

אבל כן מיוחד.

בעולם- לא נפוץ...

רק רוצים שהיא תעבור כבר

נלחמים, ומנצחים!

(ואם ליצר הזה את קוראת מחלה, אז המצב בעייתי...)

דור של גאולה, ולכן מתנסה בנסיונות הכי קשים. ולא צריך ליפול מזה. צריך להתרומם מזה...

 "להתייחס לזה כאל ניסיון, כאל מחלה ותו לא. "

@בל"ח?

עצם שיתוף כזה מעיד על הבן אדם כמישהו טיפשי זול וגורם לריחוק... 

בטח שיפסלו.

כבר הרבה זמן אני רוצה להגיב לשאלה הזו, שעולה פה בפורום מדי פעם בכל מיני וריאציות..

קודם כל, החלטתי הפעם לכתוב את זה כי התגובות פה בשרשור הזה היו בוגרות, ומלמדות.
יישר כוח לכם. ולכן.

הדבר הבסיסי ביותר שצריך להבין בכל הסוגייה הזאת הוא שאין פה את המאבק "שלנו" (הבנים) בעניין הזה, ולא את ההתמודדות "שלכן" בצניעות ובסוגייה של הלבוש..
יש פה דבר הרבה יותר גדול מזה. 
יש פה את המאבק של "האור" "בחושך". כוחות הטוב, מול כוחות הרע. (באמת. בלי סיסמאות)
אנשים שמאמינים בחיים בעלי משמעות ותקווה מול אנשים שכל מה שמענייין אותם זה הם בעצמם והכסף שיהיה להם. ולשם כך הם מוכנים להחפיץ, לנצל, להפשיט לרדד ולהנמיך כל דבר בכל נושא בעולם. 
כי אם אין משמעות, אז בשביל מה.

וזה מאבק משותף. של כולנו, הבנים והבנות, כל מי שמאמין שהעולם הזה הולך למקום טוב, שיש לו מטרה וכולנו רוצים והטוב ינצח.
אם אני אדע על מישהי/מישהו שנפל, בכל תחום, זה יצער אותי, כי זה אומר שהמחנה שלנו, של הטוב, עוד לא גייס מספיק כוחות כדי לנצח את החושך, את הרע.

זה לא סיסמא. זה באמת ככה.** 

וכמו שאם מישהו יפנה אלינו בבקשת עזרה (סתם מישהו מהלימודים, מהבית ספר, אפילו אם הוא לא חבר קרוב) אנחנו נרצה להיות משמעותיים בשבילו, ולעזור לו, ולקדם אותו, כי ההתקדמות שלו זה ההתקדמות שלנו, של העולם כולו.

אני באמת מרגיש ככה, עוד בלי לצטט מחז"ל וכדומה. אלא באמת.
ואם נסתכל על זה ככה, וזו ההסתכלות האמיתית בעייני (אפילו אם לא ניסחתי אותה טוב כמו שרציתי), אז כל המבט שלנו יתרומם.
יש פה תהליך. יש פה מכלול.

[בסוף רק אעיר, שאני מבין את גם את השיקולים לגופו של אדם, אף אחד/אחת לא רוצה להיקשר למישהו שהוא 'מכור' למשהו, שמפריע לו בהתנהלות בחיי היום יום] אבל כתבתי באופן כללי על הסוגייה הזאת. שמעסיקה אותי (בכל מיני אופנים) בדרכים רבות, ואני נתקל בה (לצערי או לא) בסביבתי פעמים רבות.

שנזכה כולנו להרבות בקדושה, בטהרה, בשמחה.
והטוב ינצח בסוף.

--------------------------
** ככה אני מבין את מאמר חז"ל "בשבילי נברא העולם". כל אדם הוא גורם משמעותי מאוד בעולם וצריך לעשות את הכי טוב שלו.. וכן כתב הרמב"ם: "לעולם  יראה אדם חציו וחייב וחציו זכאי וכן את העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי וכו'..." יש לנו השפעה משמעותית.
ועוד מקורות רבים. ישתבח שמו שנתן לנו את התורה שמראה לנו את הדרך הישרה

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.