כשאני רוצה להגיע למקום בזמן, ויודעת שזה חשוב לי, אני אומרת לעצמי שאני צריכה להגיע רבע שעה קודם.
מבחינתי המעון נגמר ברבע ל4 ולא ב4.
אז אספיק משהו אחד פחות, זה שווה את זה שהבן שלי לא ירגיש הילד האחרון שלקחו אותו.
(ואם יעזור לך... אני לא יודעת על איזו מסגרת מדובר, אבל אצלינו במעון האווירה היא, שהמטפלות ממש כועסות גם על מי שמאחרת בדקה. יום שלם הם נותנות אהבה לילדים, וגם בצהריים הם לא נחות אלא מנקות ומסדרות, הגיוני שבסוף היום הם רק ירצו ללכת הביתה... כבר בדקה ל4 הם מתקשרות לשאול איפה אמא שמאחרת, ומבחינתי אני ממש לא רוצה להרגיש שאני גוזלת להן את הזמן, ולא רוצה שלילד שלי תידבק התווית של זה שהאמא שלו מאחרת, ואוף שוב פעם... עבדתי במעון, וכבר בחמישה ל4 מתחילים הניחושים כמה האמא תאחר ואיזה תירוץ יהיה הפעם ואיזו מטפלת תואיל בטובה להישאר איתו...)
עצות פרקטיות לזמנים שרוצים לעבוד על עצמינו, השתתפתי פעם בסדנה במסגרת הלימודים שנתנה לי כלי לחיים- שלי הוא עוזר... כשאת בוחרת לעבוד על שיפור של נקודה כלשהי בחייך את צריכה לבחור משימה, שלא גדולה עלייך, ויש לה שלשה מאפיינים:
ואני אסביר: המשימה שלך צריכה להיות משהו שאת מסוגלת ליישם. אם את לא מסוגלת אל תגידי ישר שכל יום את יוצאת מוקדם מהבית אלא תקציבי לעצמך יעד מינימום ומקסימום. פעם בשבוע - כל השבוע. כדי שהמשימה תמנף אותך היא צריכה את שלושת המאפיינים.
תלוי בי - אם יש יום שאת חוזרת ישר מהעבודה להוציא את הילד מהמסגרת ולפעמים מאחרת - אל תקחי על עצמך משימה ליום הזה. (מי שרוצה את הכלי הזה בכללי - נניח שהבית מבולגן וחשוב לך לסדר אותו כל יום- אז לא להחליט בשביל מישהו אחר שהוא יסדר אותו כל ערב, אלא שאני אקדיש זמן מוקצב לכך כל ערב)
חיובי - לא לומר מה לא אלא כן לומר מה כן. לא - לא לאחר לקחת את הילד, אלא- להגיע לפחות 5 דקות מוקדם. יש לנו יותר מוטיבציה להצליח בדברים חיוביים.
מדיד- כן, לא, או חלקית. שאוכל לומר כמה הצלחתי. קשור למינון שאמרתי בהתחלה - פעם בשבוע הצלחתי. אם יותר זה בונוס, לאט לאט מגדילים. אצלך זה די ברור שזה עניין של כן ולא, אבל לדוגמה אם מישהי רוצה שהדיבור סביב שולחן שבת יהיה יותר עמוק - היא צריכה להחליט מה בדיוק היא ממקדת, ונניח לומר שהיא תאמר דבר תורה לפחות באחת הסעודות.
וממש חשוב: רפלקציה לעצמך, תני משו"ב 5 דקות בערב. או 10 דקות בסופ"ש. הצלחתי? איך אני מרגישה עם זה?
עדיף בכתב, זה נותן לזה אחיזה במציאות ותוקף לעובדה שבתקופה זו את עובדת על העניין. את יכולה גם לתגמל את עצמך על הצלחות. כן, כמו מבצעים שעושים לילדים. גם עלינו זה יכול לעבוד 
בין אם זה שוקולד ובין אם זה תכשיט. רק תגדירי מראש מתי תזכי ב"פרס". אפשר לשים טבלה על המקרר או הדלת של הבית שתזכיר לך... ככה אולי הילד גם יראה שלא רק לו אמא עושה מבצעים אלא היא עובדת גם על עצמה ככה.
וגם כדאי שתגדירי לעצמך בתמצות למה את לא אוהבת את זה, ולמה את רוצה לעבוד על זה, ותשימי לך את זה במקום שיהווה לך תזכורת.
את כמובן לא צריכה לקחת את כל הרעיונות, אלא יכולה לקחת חלק... אני ראיתי שהשיטה בכללותה עשתה לי טוב ולימדה אותי על עצמי.
אה, ועוד רעיון- לשים בפלאפון תזכורת (עם מילים שיזכירו לך את החשיבות של העניין...) X זמן לפני שהמסגרת נגמרת, לצאת מהבית. אצלי זה עובד רק אם אני מצייתת אליה מיד כשהיא מופיעה בלי נודניקים וכו'. וגם זה גורם לי להיות מחושבת- טוב, אני לא אתחיל עכשיו כביסה ביד כי התזכורת תצלצל באמצע...
ואו חפרתי!!! מקווה שהייתי ברורה.
ואלי עזרתי על הדרך לעוד מישהי בכללי בחיים.
בהצלחה!!
מוזמנת לשאול אם את צריכה
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)