ילד בן 3+ רוצה הרבה ידיםיאיר_
הילד הבכור בן 3 שנים פלוס ואחותו הקטנה בת 10 חודשים.
תמיד אהב ידים מאז שהיה קטן. הייתה תקופה מאד ארוכה שהוא הפסיק לבקש ולאחרונה חזר לבקש. אין בעיה להרים אותו סתם ככה על הידים הבעיה היא שהוא רוצה שאני אקח אותו על הידים לכל מיני מקומות למשל לגן וכד. היום למשל חזרתי הביתה אמרתי בוא נלך לגינה היתארגן היתלהב איך שיצאנו מהבית התחיל לצרוח שהוא רוצה ידים הסברתי לו שזה קשה לי ושהוא גדול ןהוא לא מוכן לקבל המשיך לצרוח הגיע למצב שאמרתי לו או שהולכים לגינה ברגל או הביתה בידים לבסוף העדיף לבית בידים (היינו מחוץ לבית).
האם לזרום איתו האם להתעקש מה דכתכם?
יכול להיות נובע מקנאה שצצה לאחרונה מאחותו הקטנה.
הגדול שלי בן 4, ועוד מבקש שנרים אותו לפעמיםיעל מהדרום
לק"י

אם אני יכולה אני מרימה אותו קצת ואז הוא חוזר ללכת לבד. אפשר גם לנסות להסיח את דעתו מזה, ולדרבן אותו ללכת לבד (לעשות איתו תחרות,"תראה לי איך אתה רץ מהר" וכו').
אם הבעיה זה הכובד אז אפשר להרים שק-קמח על הגב...חילזון 123
תודה על התגובותיאיר_
מנסה לשכנע אותו בהסחת דעת למשל אומר טוב עד האוטו או עד העץ ואז הולכים ברגל אבל עדין ככה ככה הולך קצת ואז מבקש שוב.
השאלה הרם צריך להתעקש לא להרים או שכן להרים? חושש אולי יגרום לו חסך. הרי אם הוא מבקש כניראה זה צורך שלו. לא יודע
אוי ואבוי אם כל מה שיבקש יקבל כי זה צורך שלו....אמא ל6 מקסימים
זה לא צורך שלו! יש לו רגליים שמתפקדות ב"ה, והוא יכול וצריך ללכת. אולי יש לו צורך ביחס ותשומת לב, אז אפשר לתת לו בדרכים אחרות, אבל להרים ילד כזה גדול וללכת איתו בידיים, בעיניי זה לא לגיטימי.
אני לא מוותרת במקרים כאלה. מתעקשת וממשיכה ללכת, בשלב מסוים (אולי כשאגיע לפינה ואפנה, והוא לא יראה אותי) הוא יבין שלא כדאי לו להישאר לבד, והוא יבוא.
מה שכן, במקרה כמו שתיארת שיוצאים לגינה, הייתי אומרת מראש: אנחנו הולכים לגינה, אבל אני לא מרימה על הידיים. נלך ברגל ביחד, אני אחזיק לך יד אם תרצה, תוכל לרוץ וכו' אבל אני לא מרימה. ורק אם הילד מבין ומסכים אנחנו נצא.
במקרה שהוא מתחיל לבקש שארים אותו, אני אזכיר לו את ההסכם, ואם הוא עושה בעיות, אז אולי בפעם הבאה שירצה ללכת אני לא אסכים, כי הוא לא הסכים פעם קודמת ללכת ברגל. ככה הוא ילמד שזה לא משתלם לו.
תודהיאיר_
אתמול הוא ממש צרח שהוא רצה ידיים. והוא העדיף שנלך לבית על הידים ולא לתת יד וללכת לגינה....
אז אם ככה לא הולכים לגינהאמא ל6 מקסימים
אחרי כמה זמן הוא ירצה את הגינה, ואז התנאי צריך להיות ברור
אני לא חושבת שזה נורא להרים קצתיעל מהדרום
לק"י

לפעמים זה מספיק להם, ואז הם ממשיכים ללכת לבד.
ואולי באמת מרחק גדול מעייף אותו.
תגובהיאיר_
גם לי אין בעיה להרים קצת. זה לא כי הוא מתעייף זה בא ממקום של פינוק.
גם קצת פינוק זה לא רעיעל מהדרום
לק"י

אלא אם זה משתלט על כל חייו, והוא כל הזמן רוצה רק פינוק.
אבל אם פה עניין עקרוני שלכם- לא רואה בעיה להרים קצת.
לחבק עם קצת יותר כחאתגר מתמשך
למעוך ממש.

הוא זקוק לזה. ממש. לתת לו עד שימאס. אם כבד לך אפשר על הרצפה או בישיבה.
לא להריםאמאשוני
זה לא בריא לגוף, הוא מספיק גדול כדי לקלוט שלא מתאים.
אני חושבת שלא נכון לומר "קשה לי" אלא עדיף להציב זאת בתור גבול. אני לא מרימה אותך תוך כדי הליכה. נקודה. למה? כי לא מרימים ילדים גדולים.
כשהתינוקת תלמד ללכת כל אותה לא ארים.
זה תהליך שיקח זמן. זה כרגע פרוייקט אבל אח"כ תהיה לך הקלה עצומה.

לבנתיים אפשר פשוט להתיישב על המדרכה לידו כשלא מסכים ללכת. להושיב אותו עלייך, לחבק ולתמוך.
לא לכעוס אבל גם לא להיכנע.
עוד אופציה זה לצאת עם בימבה/ אופניים.
מה עם טרמפיסט לעגלה?
יכול להיות שהוא עייף? זה לא נשמע לי כל כך רגיל שילד בגיל הזה לא רוצה/ מסוגל ללכת, אלא אם זה עניין שהוא מנצל את זה שאת מסכימה.
אם את רואה שזה לא מתקדם לשום מקום העקשנות שלא לא ללכת אפשר לקבוע תור לאורטופד קודם כל כדי לשלול בוודאות שלא מדובר במשהו רפואי (אולי כאבי גדילה או משהו)
אבל בעיקר בשביל הילד שישמע מהרופא שהכל טוב והוא גדול ומסוגל ללכת ברגל. לפעמים כשמישהו "מקצועי" אומר את זה הם מקבלים את זה יותר.
יש ילדים יותר חלשים / מתעייפים מהר / יותר עצלניםיראת גאולה
אני לא יודעת מה המרחק המדובר,
אצלי אחד הילדים לא אהב ללכת ברגל יותר מכמה דקות, זה עדיין נראה לי נורמלי לגיל. הייתי מושיבה אותו בעגלה עם הקטנה.
הוא גם אהב לנסוע בבימבה.
מה שכן, צריך המון סבלנות לקצב שלהם, גם עם בימבה...
לדעתיבהתהוות
 
 
אני מסכימה איתך שזה צורך.
אני לא חושבת שזה אומר שהכרחי להיענות לו בכל מחיר.
בהודעה הפותחת כתבת שקשה לך להחזיק אותו הרבה. זה שיקול חשוב - גם אבא הוא אדם, וגם לאבא יש צרכים. חשוב להכיר גם בזה, ולחלחל את זה לילד.
אבל גם בלי היענות מלאה לצורך - עצם העובדה שמכירים בו, שנותנים בו אמון, שמכבדים אותו, שמנסים להיענות לו בגבולות הסביר - נותנת לילד המון לדעתי.
באופן מעשי אני מציעה לבחון ולראות עד איזה רמה אתה יכול להיענות לצורך שלו בלי שהצרכים שלך ייפגעו. יש אלף אפשרויות. אולי לא על הידיים, אבל כן על הכתפיים? הרבה אבות נושאים ככה. או במנשא של גדולים, אם יש לכם. אולי לא עד הגן, אבל כן עד התחנה הקרובה? (אה, אני רואה שכתבת שאתה עושה ככה, מצוין) או כמו שכתבת שנתת לו בחירה בין בידיים לבין הליכה לגינה - מעולה! ובימים שמבחינתך זה לא זה ולא זה ולא זה, כי תפוס לך הגב או כל סיבה אחרת שבגללה אתה לא רוצה לקחת אותו בידיים אפילו צעד אחד - אפשר, כמו שכתבו לך, לשבת איתו על המדרכה ולהחזיק אותו בידיים כמה שרוצה, עד שמוכן שוב לקום ולהמשיך ללכת.
אני חושבת שמה שבתודעה שלך יחלחל גם אליו, ואם התודעה שלך מלאה בכבוד לצרכים של כל המעורבים בדבר, זה חינוך במיטבו, וזו דוגמה אישית מצוינת עבור הילד.
ואם הוא מתוסכל מזה - לגיטימי, לגיטימי, לגיטימי. זה לא דבר שצריך לפתור. זו עובדה. החיים מתסכלים לפעמים. לתת לו לבטא את התסכול, לקבל באהבה.

 

 

 

תודה על התגובהיאיר_אחרונה
אין לי בעיה להתעקש איתו. סתם מפחד שיגרום לו לחסך או משו כזה. הוא יודע שאבא יכול להרים לתת חיבוק נשיקה אבל לא להרים וללכת. אבל ליפעמים ממש רוצה ומתעקש על זה. לפי דעתי זה ממקום של צומי יותר ולא כי קשה ההליכה לגן לא כל כך ארוכה.
קנינו עגלת אחים בגלל זה.
מה הוא עושה עם אימא?l666
לפעמים ילד באמת עייף, לא מרגיש טוב, נעליים לא נוחות.
האם הוא רגיל ללכת ברגל? או רק באוטו?
בן שלי פעם ישב שעה מתחת לגן ולא הסכים לזוז וללכת הביתה. ולא הייתה לי אופציה להרים אותו כי הייתי עם עגלת תאומים. נאלצתי לשבת לידו עד שהוא התרצה.
מאמא הוא לא מבקש כל כךיאיר_
כשהיה בגיל שנה וחצי אישתי הייתה בשמירת הריון והרגילה אותו שהיא לא יכולה להרים אותו.... אז נישאר אני....
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך