ילד בן 3+ רוצה הרבה ידיםיאיר_
הילד הבכור בן 3 שנים פלוס ואחותו הקטנה בת 10 חודשים.
תמיד אהב ידים מאז שהיה קטן. הייתה תקופה מאד ארוכה שהוא הפסיק לבקש ולאחרונה חזר לבקש. אין בעיה להרים אותו סתם ככה על הידים הבעיה היא שהוא רוצה שאני אקח אותו על הידים לכל מיני מקומות למשל לגן וכד. היום למשל חזרתי הביתה אמרתי בוא נלך לגינה היתארגן היתלהב איך שיצאנו מהבית התחיל לצרוח שהוא רוצה ידים הסברתי לו שזה קשה לי ושהוא גדול ןהוא לא מוכן לקבל המשיך לצרוח הגיע למצב שאמרתי לו או שהולכים לגינה ברגל או הביתה בידים לבסוף העדיף לבית בידים (היינו מחוץ לבית).
האם לזרום איתו האם להתעקש מה דכתכם?
יכול להיות נובע מקנאה שצצה לאחרונה מאחותו הקטנה.
הגדול שלי בן 4, ועוד מבקש שנרים אותו לפעמיםיעל מהדרום
לק"י

אם אני יכולה אני מרימה אותו קצת ואז הוא חוזר ללכת לבד. אפשר גם לנסות להסיח את דעתו מזה, ולדרבן אותו ללכת לבד (לעשות איתו תחרות,"תראה לי איך אתה רץ מהר" וכו').
אם הבעיה זה הכובד אז אפשר להרים שק-קמח על הגב...חילזון 123
תודה על התגובותיאיר_
מנסה לשכנע אותו בהסחת דעת למשל אומר טוב עד האוטו או עד העץ ואז הולכים ברגל אבל עדין ככה ככה הולך קצת ואז מבקש שוב.
השאלה הרם צריך להתעקש לא להרים או שכן להרים? חושש אולי יגרום לו חסך. הרי אם הוא מבקש כניראה זה צורך שלו. לא יודע
אוי ואבוי אם כל מה שיבקש יקבל כי זה צורך שלו....אמא ל6 מקסימים
זה לא צורך שלו! יש לו רגליים שמתפקדות ב"ה, והוא יכול וצריך ללכת. אולי יש לו צורך ביחס ותשומת לב, אז אפשר לתת לו בדרכים אחרות, אבל להרים ילד כזה גדול וללכת איתו בידיים, בעיניי זה לא לגיטימי.
אני לא מוותרת במקרים כאלה. מתעקשת וממשיכה ללכת, בשלב מסוים (אולי כשאגיע לפינה ואפנה, והוא לא יראה אותי) הוא יבין שלא כדאי לו להישאר לבד, והוא יבוא.
מה שכן, במקרה כמו שתיארת שיוצאים לגינה, הייתי אומרת מראש: אנחנו הולכים לגינה, אבל אני לא מרימה על הידיים. נלך ברגל ביחד, אני אחזיק לך יד אם תרצה, תוכל לרוץ וכו' אבל אני לא מרימה. ורק אם הילד מבין ומסכים אנחנו נצא.
במקרה שהוא מתחיל לבקש שארים אותו, אני אזכיר לו את ההסכם, ואם הוא עושה בעיות, אז אולי בפעם הבאה שירצה ללכת אני לא אסכים, כי הוא לא הסכים פעם קודמת ללכת ברגל. ככה הוא ילמד שזה לא משתלם לו.
תודהיאיר_
אתמול הוא ממש צרח שהוא רצה ידיים. והוא העדיף שנלך לבית על הידים ולא לתת יד וללכת לגינה....
אז אם ככה לא הולכים לגינהאמא ל6 מקסימים
אחרי כמה זמן הוא ירצה את הגינה, ואז התנאי צריך להיות ברור
אני לא חושבת שזה נורא להרים קצתיעל מהדרום
לק"י

לפעמים זה מספיק להם, ואז הם ממשיכים ללכת לבד.
ואולי באמת מרחק גדול מעייף אותו.
תגובהיאיר_
גם לי אין בעיה להרים קצת. זה לא כי הוא מתעייף זה בא ממקום של פינוק.
גם קצת פינוק זה לא רעיעל מהדרום
לק"י

אלא אם זה משתלט על כל חייו, והוא כל הזמן רוצה רק פינוק.
אבל אם פה עניין עקרוני שלכם- לא רואה בעיה להרים קצת.
לחבק עם קצת יותר כחאתגר מתמשך
למעוך ממש.

הוא זקוק לזה. ממש. לתת לו עד שימאס. אם כבד לך אפשר על הרצפה או בישיבה.
לא להריםאמאשוני
זה לא בריא לגוף, הוא מספיק גדול כדי לקלוט שלא מתאים.
אני חושבת שלא נכון לומר "קשה לי" אלא עדיף להציב זאת בתור גבול. אני לא מרימה אותך תוך כדי הליכה. נקודה. למה? כי לא מרימים ילדים גדולים.
כשהתינוקת תלמד ללכת כל אותה לא ארים.
זה תהליך שיקח זמן. זה כרגע פרוייקט אבל אח"כ תהיה לך הקלה עצומה.

לבנתיים אפשר פשוט להתיישב על המדרכה לידו כשלא מסכים ללכת. להושיב אותו עלייך, לחבק ולתמוך.
לא לכעוס אבל גם לא להיכנע.
עוד אופציה זה לצאת עם בימבה/ אופניים.
מה עם טרמפיסט לעגלה?
יכול להיות שהוא עייף? זה לא נשמע לי כל כך רגיל שילד בגיל הזה לא רוצה/ מסוגל ללכת, אלא אם זה עניין שהוא מנצל את זה שאת מסכימה.
אם את רואה שזה לא מתקדם לשום מקום העקשנות שלא לא ללכת אפשר לקבוע תור לאורטופד קודם כל כדי לשלול בוודאות שלא מדובר במשהו רפואי (אולי כאבי גדילה או משהו)
אבל בעיקר בשביל הילד שישמע מהרופא שהכל טוב והוא גדול ומסוגל ללכת ברגל. לפעמים כשמישהו "מקצועי" אומר את זה הם מקבלים את זה יותר.
יש ילדים יותר חלשים / מתעייפים מהר / יותר עצלניםיראת גאולה
אני לא יודעת מה המרחק המדובר,
אצלי אחד הילדים לא אהב ללכת ברגל יותר מכמה דקות, זה עדיין נראה לי נורמלי לגיל. הייתי מושיבה אותו בעגלה עם הקטנה.
הוא גם אהב לנסוע בבימבה.
מה שכן, צריך המון סבלנות לקצב שלהם, גם עם בימבה...
לדעתיבהתהוות
 
 
אני מסכימה איתך שזה צורך.
אני לא חושבת שזה אומר שהכרחי להיענות לו בכל מחיר.
בהודעה הפותחת כתבת שקשה לך להחזיק אותו הרבה. זה שיקול חשוב - גם אבא הוא אדם, וגם לאבא יש צרכים. חשוב להכיר גם בזה, ולחלחל את זה לילד.
אבל גם בלי היענות מלאה לצורך - עצם העובדה שמכירים בו, שנותנים בו אמון, שמכבדים אותו, שמנסים להיענות לו בגבולות הסביר - נותנת לילד המון לדעתי.
באופן מעשי אני מציעה לבחון ולראות עד איזה רמה אתה יכול להיענות לצורך שלו בלי שהצרכים שלך ייפגעו. יש אלף אפשרויות. אולי לא על הידיים, אבל כן על הכתפיים? הרבה אבות נושאים ככה. או במנשא של גדולים, אם יש לכם. אולי לא עד הגן, אבל כן עד התחנה הקרובה? (אה, אני רואה שכתבת שאתה עושה ככה, מצוין) או כמו שכתבת שנתת לו בחירה בין בידיים לבין הליכה לגינה - מעולה! ובימים שמבחינתך זה לא זה ולא זה ולא זה, כי תפוס לך הגב או כל סיבה אחרת שבגללה אתה לא רוצה לקחת אותו בידיים אפילו צעד אחד - אפשר, כמו שכתבו לך, לשבת איתו על המדרכה ולהחזיק אותו בידיים כמה שרוצה, עד שמוכן שוב לקום ולהמשיך ללכת.
אני חושבת שמה שבתודעה שלך יחלחל גם אליו, ואם התודעה שלך מלאה בכבוד לצרכים של כל המעורבים בדבר, זה חינוך במיטבו, וזו דוגמה אישית מצוינת עבור הילד.
ואם הוא מתוסכל מזה - לגיטימי, לגיטימי, לגיטימי. זה לא דבר שצריך לפתור. זו עובדה. החיים מתסכלים לפעמים. לתת לו לבטא את התסכול, לקבל באהבה.

 

 

 

תודה על התגובהיאיר_אחרונה
אין לי בעיה להתעקש איתו. סתם מפחד שיגרום לו לחסך או משו כזה. הוא יודע שאבא יכול להרים לתת חיבוק נשיקה אבל לא להרים וללכת. אבל ליפעמים ממש רוצה ומתעקש על זה. לפי דעתי זה ממקום של צומי יותר ולא כי קשה ההליכה לגן לא כל כך ארוכה.
קנינו עגלת אחים בגלל זה.
מה הוא עושה עם אימא?l666
לפעמים ילד באמת עייף, לא מרגיש טוב, נעליים לא נוחות.
האם הוא רגיל ללכת ברגל? או רק באוטו?
בן שלי פעם ישב שעה מתחת לגן ולא הסכים לזוז וללכת הביתה. ולא הייתה לי אופציה להרים אותו כי הייתי עם עגלת תאומים. נאלצתי לשבת לידו עד שהוא התרצה.
מאמא הוא לא מבקש כל כךיאיר_
כשהיה בגיל שנה וחצי אישתי הייתה בשמירת הריון והרגילה אותו שהיא לא יכולה להרים אותו.... אז נישאר אני....
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך