אני יודעת כמה בעלי רוצה, אבל הוא כזה נשמה טובה
שיודע כמה זה כואב לי, אז לא מראה את זה. ולא מדבר על זה.
כתבתי כאן שרשור על הפרשה מוזרה שהייתה לי,
שאמרתי אולי השתרשות ?
היום הייתי במפגש משפחתי, שראיתי את בן דוד שלי עם אישתו שהתחתנו חודש לפנינו, קלטתי שהיא בהריון
כל שנייה נגעה בבטן והתנשפה, למרות שהיא בחודש הראשון גג.
קינאתי, שנאתי אותה ושונאת. היא לא אשמה. ברור שלא.
פשוט הלב שלי התפוצץ, ומן תפילה קטנה לאבא
שגם אני אוכל לגעת בבטן! ולספר לגיסות ולגיסים
ולהורים. אני מדמיינת את זה כבר בראש.
אפילו שלחתי את בעלי לקנות לי גרביון מידה 2 לנשים,
והוא הביא לי לתינוקת בטעות.
משהו בי קיווה ומקווה. שזה יהיה החודש שלי.
מבטיחה אבא! שאמשיך להתפלל עבור כל מי שצריכה.
ולדעת את כאבם של הזוגות שמצפים.
אבא בבקשה!



לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיה
