פשוט היה פה לפני כמה זמן שירשור על זה.

אז למה התכוונת בפסוקכם?

במקור נראלי במסכת גיטין.. עם רב חסדא ורב ששת נדמה לי ששאלו תינוק, וביקשהו שיפסוק להם פסוקו.
יעני משהו מתלמודו.
וזה היה כמו מעין נבואה..

ואמרו אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי

לא הפסוק של השם שלי, אבל פסוק יפה.

יבשו ויסגו לאחור כל שונאי ציון.

 

והפסוק של השם השני

 

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי.

רק מי כיוון דווקא לפסוק של השם?

.אלו שני הפסוקים שעלו לי לראש.

אפילו אין בידו של אדם לא מקרא ולא משנה אלא יושב וקורא כל היום כולו ואחות לוטן תמנע שכר תורה בידו (ילקוט שמעוני)

ואם את רוצה משהו באמת עמוק, אז לפרש את המדרש הזה.

יש לי כיוון בסיסי ואולי מובן מאליו אבל זה יחכה למחר

יש לתורה מעלה מעבר למשמעות הפשוטה של המילים בפסוק, כך שגם לפסוקים מהסוג הזה יש קדושה של תורה (שימי לב שאני לא בא לענות על השאלה "למה התורה מתארת לנו את השושלות של עשו וישמעאל, ומה זה רלוונטי לחיים שלנו", לחפש משמעות בכל פסוק זה חשוב אבל זו לא הנקודה)

ולא אשוב עד כלותם ..אמחצם ולא יוכלו קום

מלכים ב', כ, 5
שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ נְגִיד-עַמִּי, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי, רֹפֶא לָךְ--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה.

כי לא מחכמה שאלת על זה.

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"